חוזר לקוחות

רבעון ינואר עד מרץ 2016

 

אנו שמחים לערוך עבורכם "חוזר לקוחות" הכולל מכלול נושאים בתחומי המס השונים שהתפרסמו במהלך הרבעון הראשון של שנת המס 2016

מס הכנסה ומע"מ

מידע מעודכן על פי השינויים שנעשו ברפורמות במס, חוזרי רשות המסים ומע"מ, פסיקות ומענה על סוגיות שונות.

ביטוח הלאומי -

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי, פסיקות ועדכונים.

חומר בחוזר הלקוחות הוא כלי עזר תמציתי ופרקטי הכולל עדכונים שוטפים, שמטרתו לסייע לעוסקים במידע כללי במיסוי.

אין חומר זה מהווה תחליף לייעוץ אישי.

החוזר נערך על ידי חברת "חשבים" וכל הזכויות שמורות לה.

 

אנו עומדים לרשותכם להשלמות ולמתן תשובות על שאלות.

 

בכבוד רב,

קבקוב בלאס ושות'

 

 

תוכן עניינים

עדכוני חקיקה

מס הכנסה

שינויים בהטבות המס והקלות לתושבי ישובים מסויימים .......................................................................                   5

חובת הדיווח לרשויות מס הכנסה על שימוש בחוות דעת של רואה חשבון .................................................                    5

הפחתת מס חברות ...............................................................................................................................      5

החל מינואר 2016 עודכן שיעור הפטור ממס לקצבה מזכה על פי תיקון 190 לפקודה ...................................                  5

פטור ממס לתשלומים המשולמים למשפחות אומנה ................................................................................               6

ביטול היטל עובדים זרים בחקלאות ......................................................................................................              6

הקלה במס לתושבי אילת תורחב ותחול גם על הכנסה מפנסיה..................................................................                6

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת) (הוראת שעה), התשע"ו-2016 ............................                   6

עדכון שיעור ריבית לפי סעיף 3(ט) לפקודה ולפי סעיף 3(י) לפקודה.............................................................                 6

חוק מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) - 'מענק עבודה' גם למשפחות חד הוריות ולבעלי מוגבלות
ולציבור העצמאים ...........................................................................................................................                6

תיקון לחוק האנג'לים - קביעת מסלול חדש וחלופי למסלול השקעה בחברת מטרה
והארכת הוראת השעה עד ליום 31.12.2019........................................................................................                7

מיסוי מקרקעין

הוראת שעה – הורדת שיעור המס במכירת קרקע המיועדת לבניה למגורים................................................                      7

הוראת שעה למשפרי דיור שרכשו דירת מגורים חדשה - תיקון מספר 85 לחוק מיסוי מקרקעין....................                            7

מס ערך מוסף

החל משנת 2016, דוח תקופתי למע"מ ידווח על ידי עוסקים החייבים בדיווח מפורט באופן מקוון בלבד ......                                8

ביטוח לאומי

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים ........................................................................................................                   8

הוראת שעה לגבי חישוב דמי לידה של עובדת עצמאית – תיקון 176 לחוק הביטוח הלאומי..........................                           8

טופס 126 מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי פעמיים בשנה ..................................................................                    8

חוזרים והודעות רשויות המס

מס הכנסה

מס על הכנסות גבוהות - מס יסף עפ"י סעיף 121ב לפקודה .......................................................................                 9

מיסוי שירותי דת..................................................................................................................................            10

לקט דברי הסבר מחוזר שינויים במערך הניכויים לחודש ינואר 2016........................................................                        11

שימוש במערכת למדידת שווי שימוש ברכב/ הוצאות רכב........................................................................                     12

דחיית המועד האחרון להגשת הדו"ח השנתי במס הכנסה ליחידים לשנת המס 2015 ..................................                       12

מיסוי מקרקעין

מדרגות מס רכישה לשנת 2016 ..............................................................................................................          13

מס ערך מוסף

לידיעת ציבור העוסקים - החל משנת 2016, דוח תקופתי למע"מ ידווח על ידי עוסקים החייבים
בדיווח מפורט באופן מקוון בלבד .....................................................................................................                     14

עוסקים שחייבים בדיווח מקוון למע"מ - המחזורים ודברי ההסבר תקפים לשנת המס 2015 ו-2016.............                            14

אישור החזרי מע"מ - מסלול ירוק החל מדו"ח ינואר - 2016.....................................................................                    15

ביטוח לאומי

קיזוז מקצבת ילדים עבור חוב דמי ביטוח...............................................................................................                 15

פטור והנחה מתשלום דמי ביטוח לעובד שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה -
תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח).....................................                             16

דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובדים זרים ממדינות אמנה..........................................................                        17

מאמרים ופרשנויות

מס הכנסה

חובת הדיווח לרשויות מס הכנסה על שימוש בחוות דעת של רואה חשבון על פי תיקון 215 לפקודה
רו"ח אליק גנדלמן............................................................................................................................               18

הגדלת שיעור הפטור לקצבה מזכה החל בשנת 2016 רו"ח אליק גנדלמן.....................................................                  19

הסכום למשיכה מחשבונות רדומים שבקופות גמל יוגדל ל-8,000 ש"ח יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש..............                             20

ביטוח לאומי

טופס 126 מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי 2016 רו"ח אורנה צח-גלרט .....................                          21

אף על פי שדווח כעובד החברה נקבע כי המבוטח הוא בעל שליטה בעקיפין ואינו זכאי לדמי אבטלה
(הלכת וג'ימה) רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה..................................                                   22

כללים חדשים מיטיבים בקביעת הבסיס לחישוב דמי אבטלה
רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה........................................................                                24

מס ערך מוסף

עדכון תקרת עוסק פטור לשנים 2016-2014 רו"ח דולב חסיד ....................................................................                25

חברות אינטרנט זרות – המע"מ בדרך אליכן עו"ד (יועץ מס) ירון אלי ......................................................                          26

רואי חשבון

ביקורות על רואי חשבון ועורכי דין לפי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון עו"ד (רו"ח) סיימון יניב..............                                    27

תקצירי פסיקה

מס הכנסה

רישום עסק על שם בן משפחה - על מי מוטלת חבות המס? עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי ..........................                             29

חיוב בהיטל עובדים זרים בגין העסקת מסתננים לישראל עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי ...........................                                30

ניכוי הוצאות סוכן ביטוח עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי .........................................................................                          32

מיסוי מקרקעין

חזקת התא המשפחתי היא חזקה הניתנת לסתירה בהתקיים הסכם ממון והפרדה רכושית בפועל
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי...........................................................................................................                       34

מיסוי על דירה שהתקבלה בירושה עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי ............................................................                          36

מס ערך מוסף

שלילת זכאות לניכוי מס תשומות ברכישת דירת נופש עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי .................................                               38

ביטול רישום עוסק עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי ..................................................................................                        39

ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי יחזיר דמי ביטוח רטרואקטיביים לאשה שלא הוכרה כעובדת בתקופה
שהועסקה בחברה של בעלה עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי .................................................................                            41

מומחי "חשבים" משיבים

מס הכנסה

עיכוב החזר כספים מרשות המסים בשל פסילת ספרים עו"ד משה גבע.....................................................                         43

עובד שהגיע לגיל פרישה, גם אם לא פרש ממקום עבודתו, חייב להגיש טופס 161ד לשם קבלת
הפטור בעתיד רו"ח עופר קירו ..........................................................................................................                    43

שיעור הריבית הרעיונית לפי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה כולל מע"מ והחבות במס הכנסה תהיה
השיעור האמור כשהמע"מ מנוכה ממנו עו"ד משה גבע........................................................................                        44

הודעה על פסילת ספרים תימסר לידיו של הנישום או תישלח בדואר רשום עו"ד דוד אפרים ......................                             45

גביית חובות לרשויות המס מאלמנתו של עוסק שנפטר עו"ד רו"ח אברהם שהבזי ......................................                         46

סוגיות בעניין תשלום פיצויים ופנסיה לעובדים אריתראים - עובדים זרים רו"ח עופר קירו ........................                                46

מיסוי מקרקעין

העברת זכות במקרקעין מבן לאב והגדרת קרוב על פי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין עו"ד יפעת אלוני.........                            47

היבטי מיסוי במכירת דירת מגורים יחידה וברכישת דירה יחידה אחרת עו"ד רו"ח שניר שער ..................                                  48

פטור ממס שבח על דירת מגורים נוספת שנרכשה במסגרת "פינוי-בינוי"
עו"ד לירז טובול ועו"ד אלישע קסנר..................................................................................................                    49

מס ערך מוסף

טרקטורון ורכב שטח שישמשו עסק של טיולי שטח – יותרו בניכוי מס תשומות לעוסק
רו"ח אהרון ברגר ............................................................................................................................                    50

סמכות בית המשפט גוברת על סמכות מנהל מע"מ לאשר לפושט רגל בעל חוב עבר לפתוח תיק במע"מ
עו"ד שלומי קלימיאן .......................................................................................................................                    50

למנהל מע"מ יש סמכות לעכב החזר מס ערך מוסף בעקבות ביקורת או חשד לביצוע עבירה
עו"ד רו"ח משה כדר .......................................................................................................................                                                51

ביטוח לאומי

אישה נשואה שאין לה הכנסות מעבודה פטורה מדמי ביטוח על הכנסה מפנסיה בחו"ל
רו"ח יהושע מיניביצקי.....................................................................................................................                   52

תקופת אכשרה לשמירת זכאות לדמי אבטלה לשכיר שהפסיק עבודתו,
פתח עסק עצמאי ולא תבע דמי אבטלה בזמן מערכת כל מס.................................................................                         52

חברות

כל חברה, מעצם רישומה כחברה, חייבת להגיש דוח שנתי לרשם החברות עו"ד תמיר פורר........................                             53

רואי חשבון

הגשת דוח שנתי לעצמאי שעבר מרואה חשבון אחד לרואה חשבון אחר ללא נתונים מהעבר
רו"ח יפעת פטל רייך........................................................................................................................                  54

טבלאות

מס הכנסה

שיעור ריבית על הלוואה לעובדים - סעיף 3(ט) לפקודה.............................................................................                  55

שווי השימוש ברכב צמוד לעובדים.........................................................................................................                55

החייבים בניהול מערכת חשבונות כפולה על פי הוראות ניהול ספרים........................................................                        56

שיעורי מס ומדרגות המס לשנת המס 2016..............................................................................................              56

הכרה בהוצאות נסיעה לחו"ל ................................................................................................................              57

קרן השתלמות לבעל שליטה - סכומים ושיעורים להפקדה........................................................................                    58

תקרות ההפקדות בקופות גמל וקרנות השתלמות.....................................................................................                58

סכומים מתואמים במס הכנסה ליום 1 בינואר 2016 ואילך (בש"ח)............................................................                    59

ביטוח לאומי

ניכוי דמי ביטוח מעצמאים, מינואר 2016 ואילך.......................................................................................                 60

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים מינואר 2016 ואילך............................................................................                    61

תקרת ההכנסה המזכה שאינה פוגעת בקבלת קצבת זקנה.........................................................................               61

מס ערך מוסף

מס שכר - תקרת שכר שנתית למלכ"ר לפטור ממס שכר ושיעורי מס שכר..................................................                      61

מחזור עסקאות של עוסק פטור...............................................................................................................            62

 

עדכוני חקיקה

מס הכנסה

שינויים בהטבות המס והקלות לתושבי ישובים מסויימים

ביום 9 בדצמבר 2015 פורסם בס"ח 2513 תיקון 214 לפקודת מס הכנסה, בנוגע להנחה ממס בישובים מסוימים. תחולת התיקון מיום 1/1/2016.

החוק קבע ניקוד לכל ישוב לפי קריטריונים שונים. ישוב אשר עונה על הקריטריונים שנקבעו מוגדר כ-"ישוב מוטב".

ההטבה נקבעה בהתאם לניקוד ולקריטריונים הנ"ל, לרשימה של ישובים, כדלקמן:

1. ההטבה תחושב על ההכנסה החייבת מיגיעה אישית.

2. ישוב שנמצא בתחום הניקוד המזכה בשנת המס, יחולו לגביו הכללים של מתן ההקלה באופן יחסי לתקופת התושבות של הנישום בישוב.

3. כמו כן, נקבעו הוראות מעבר אשר יפורטו בחוברת הניכויים לחודש ינואר 2016.

4. הנחה לחייל על פי סעיף 11(ג) לפקודה תהיה בתוקף גם בשנים הבאות.

5. באשר לעיר אילת, אין שינוי בסעיף 11 לחוק אס"ח והוא ממשיך להיות בתוקף גם בשנים הבאות.

6. עובד המבקש הטבה עפ"י סעיף 11 לפקודה או על פי סעיף 11 לחוק אס"ח ימציא למעסיקו טופס 1312א' וימלא טופס 101. המעסיק יעניק לו את ההטבה בכפוף להוראת החוק וללא צורך להפנותו למשרד השומה.

רשות המסים פרסמה בהתאם רשימת ישובים חדשה ומעודכנת על פי התיקון לחוק. רשימת הישובים החדשה מתפרסמת באתר המידע במסים "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

חובת הדיווח לרשויות מס הכנסה על שימוש בחוות דעת של רואה חשבון

במסגרת תיקון 215 לפקודת מס הכנסה נדרשים נישומים לדווח למס הכנסה על שימוש בחוות דעת לצורך קבלת יתרון מס ועל נקיטת עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים.

חובת הדיווח תחול על חוות דעת שיינתנו משנת 2016 ואילך, ועל עמדה נוגדת שננקטה החל בשנת 2016. מדובר בחוות דעת בכתב שנועדו לאפשר יתרון מס כגון הנחה או הקלה במס, דחיית אירוע מס, הפחתת סכום המס או סכום מקדמה, הימנעות ממס וגם הימנעות מניכוי מס במקור (רשימה לא סגורה).

ראו בהמשך בקטגוריית מאמרים פרשנות ודברי הסבר מאת רו"ח אליק גנדלמן

הפחתת מס חברות

על פי תיקון 216 לפקודת מס הכנסה הופחת מס החברות ב – 1.5% כך שהחל מ-1.1.2016 שעור מס החברות יהיה 25%. כמו כן נקבע בתיקון הנ"ל כי שעור המס על דיבידנד מחו"ל שמקבלת חברה יהיה בשיעור מס חברות.

החל מינואר 2016 עודכן שיעור הפטור ממס לקצבה מזכה על פי תיקון 190 לפקודה

בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה נקבע כי שיעור הפטור לקצבה מזכה יעלה בהדרגה עד 67% מתקרת הקצבה המזכה. בשנים 2015-2012 היה שיעור הפטור 43.5%. בשנים 2019-2016 יעלה שיעור הפטור ל-49%, בשנים 2024-2020 יעלה ל-52% והחל ב-2025 יעלה ל-67%. רק מי שלא משך מענקים פטורים ולא ביצע היוון קצבה בפטור ממס יקבל פטור של 49% ( החל מינואר 2016) מתקרת הקצבה המזכה.

ראה בהמשך בקטגוריית מאמרים דברי הסבר מאת רו"ח אליק גנדלמן

פטור ממס לתשלומים המשולמים למשפחות אומנה

 פורסם חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016. בגדרו של החוק נכלל תיקון מס' 218 לפקודת מס הכנסה הפוטר ממס תשלומים המשולמים לאומן (אדם שבידו רישיון אומנה ושקיבל כדי ילד לטיפולו למטרת אמנה) והחזר הוצאות מסוימות שמקבלים משפחות אומנה בגין ילדי אומנה. במקביל, בוטלו הוראות סעיף 66ב לפקודת מס הכנסה (לפיהן הכנסה של משפחה אומנת שנתקבלה מהמדינה או מרשות מקומית בְּשל טיפול בילדים שהופנו אליה, יראו 75% מממנה כהכנסתה מיגיעתה האישית של האישה וניתן לתבוע לגבּיה חישוב נפרד.

ביטול היטל עובדים זרים בחקלאות

תיקון מס' 18 והוראת שעה לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו – 2004 מבטל את חובת תשלום היטל בגין עובדים זרים בחקלאות בתקופה שמיום 1/1/2016 ועד יום 31/12/2020, ולכן: מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 0% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס, אם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות.

הקלה במס לתושבי אילת תורחב ותחול גם על הכנסה מפנסיה

תיקון מס' 8 לחוק אזור סחר חופשי באילת – פטורים והנחות במסים תיקן את סעיף 11 לחוק הקובע כי הזיכוי ממס הניתן לתושבי אילת על הכנסתם החייבת יינתן מיום 1.1.2016 מכלל הכנסתם כלומר גם תושב אילת שמקבל הכנסה מקצבה יהיה זכאי לזיכוי ממס. תושבי אילת זכאים לזיכוי בשיעור 10% מהכנסתם החייבת לפי סעיף 2 (1) או 2(2) לפקודה" עד לסכום של כ-240,000   ש"ח, שנצמחה או שהופקה באזור אילת או באזור חבל אילות, ולא יהיה זכאי       להנחה לפי סעיף 11 לפקודה. כאמור בגדרו של תיקון מס' 8 תוקן סעיף 11(א) לחוק וקבעי    כי הזיכוי יינתן מכלל ההכנסה החייבת מיגיעה אישית של התושבים ולא רק מהכנסתם             מעבודה, מעסק או ממשלח יד.

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת)
(הוראת שעה), התשע"ו-2016

הוארך תוקף תקנות הפחת המואץ לציוד בבית מלון ובחברה תעשייתית פורסמה הוראת שעה המאריכה את תקנות הפחת המואץ לגבי ציוד בבית מלון ובחברה תעשייתית עד ליום 31.12.2016. הוראת-השעה מאריכה את תוקפן של תקנות 2(א)(6) ו-(7) ושל תקנה 2(ב)(2) לתקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ"ו–1986 – בנוסחן האחרון, לאחַר שהוארכו בעבר מדי שנה עד לתום שנת-המס 2013. כאמור בתיקון לתקנות הנ"ל בהוראת-השעה, נקבע שעור הפחת המואץ לגבי נכסים שהשימוש בהם בישראל הֵחל לראשונה בתקופה שמיום 1.1.2014 ועד ליום 31.12.2016. זאת, רטרואקטיבית מיום 1.1.2014.

עדכון שיעור ריבית לפי סעיף 3(ט) לפקודה ולפי סעיף 3(י) לפקודה

פורסמה בתקנות הודעת מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), לשנת 2016. שיעור הריבית לפי סעיף 3(י) לפקודה בשנת המס 2016 נקבע ל: 2.56%.

כמו כן על פי תיקון לתקנות מיום 1.1.2016 נקבע שיעור הריבית לפי סעיף 3(ט) ל- 3.41%.

חוק מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) - 'מענק עבודה'
גם למשפחות חד הוריות ולבעלי מוגבלות ולציבור העצמאים

תוקן חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8) התשע"ו- 2016. בגידרו של החוק נקבעו כללים לקבלת 'מענק עבודה' לטובת משפחות חד הוריות, בעלי מוגבלות וציבור העצמאים. תחילתו של החוק מיום 1.1.2017 והוא יחול על מענקים המשתלמים בעד הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2016 ואילך..

 

תיקון לחוק האנג'לים - קביעת מסלול חדש וחלופי למסלול השקעה
בחברת מטרה והארכת הוראת השעה עד ליום 31.12.2019

ביום 6/1/2011 פורסם חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, במסגרתו נקבע פרק ז' - "תעשייה עתירת ידע - הוראת שעה". בסעיף 20 לפרק ז' נקבעו הוראות בעניין התרת השקעה מזכה של יחיד במניות חברת מטרה כהוצאה (להלן: "חוק האנג'לים המקורי"), זאת עד לתקרה בסך של 5 מיליון ש"ח.

ביום 20.1.2016 פורסם תיקון לחוק האנג'לים המקורי; תיקון 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (להלן: "התיקון") עיקרי התיקון הם קביעת מסלול חדש וחלופי (התרת השקעה במניות חברה מתחילה) למסלול ההשקעה בחברת מטרה אשר נקבע בחוק האנג'לים המקורי, ביצוע מספר תיקונים במסלול חברת מטרה אשר נקבע בחוק האנג'לים המקורי והארכת הוראת השעה עד ליום 31/12/2019.

המסלול החדש שנקבע לגבי השקעה בחברה מתחילה הינו מסלול חלופי למסלול הקיים לגבי השקעה בחברת מטרה, ובכל מקרה לא תותר למשקיע הוצאה בסך העולה על 5 מיליון ש"ח בגין השקעתו החברה.

 

מיסוי מקרקעין

הוראת שעה – הורדת שיעור המס במכירת קרקע המיועדת לבניה למגורים

הוראת השעה פורסמה בס"ח 2511 בתיקון סעיף 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית ועיקרה הורדת שיעור המס במכירת קרקע המיועדת למגורים. על פי החוק במכירת קרקע שנרכשה שלפני 7.11.2001 חייב חלק מהשבח במס שולי. (למעט קרקעות "הסטוריות",שיום רכישתן לפני 31.3.1961). במטרה להוזיל את מחיר הדיור קובעת הוראת השעה להגביל את שיעור מס השבח הראלי במכירת קרקעות שתהיה בתקופה 1.1.2016-31.12.2018 לשיעור מס מירבי של 25%, הוראת השעה קובעת מגבלות שונות ותנאים נוספים כגון: מספר הדירות שניתן לבנות על הקרקע הנמכרת – תוכנית בניה המתירה בניית 8 דירות מגורים, מועד סיום הבנייה ועוד.

ההקלה תחול על מוכר "יחיד" – לרבות חברה משפחתית ולרבות שותפות לפי סעיף 63 לפקודה.

אי עמידה בתנאי מועד סיום הבניה כמפורט בהוראת השעה תשלול את הטבת המס. אי עמידה חלקית, תשלול הטבה חלקית, באופן יחסי. המוכר רשאי לבחור בין תשלום המס המלא ועם הוכחת זכאותו להקלה יקבל החזר מס, לבין תשלום מס מופחת מלכתחילה, תוך העמדת ערבויות מתאימות לעמידתו בתנאי ההקלה.

הוראת שעה למשפרי דיור שרכשו דירת מגורים חדשה -
תיקון
מספר 85 לחוק מיסוי מקרקעין

פורסם ברשומות תיקון מס' 85 לחוק מיסוי מקרקעין הקובע הוראת שעה לחוק מיסוי מקרקעין הנוגעת למשפרי דיור שרכשו דירת מגורים חדשה. הוראת השעה קובעת שהחל מיום 1.5.2015 ועד ליום 30.4.2020 יחיד שימכור את דירתו היחידה יהנה משיעורי מס מופחתים החלים על רוכש דירה יחידה בשל רכישת דירה חלופית רק אם ימכור את הראשונה בתוך 18 חודשים מיום רכישת הדירה החלופית במקום תוך 24 חודשים.

 

 

מס ערך מוסף

החל משנת 2016, דוח תקופתי למע"מ ידווח על ידי
עוסקים החייבים בדיווח מפורט באופן מקוון בלבד

בתיקון לתקנות מס ערך מוסף נקבע כי החל ב- 1.1.2016, עוסקים החייבים בהגשת דוח מפורט לרשות המסים על פי חוק מע"מ, יחויבו להגיש את הדוח התקופתי באופן מקוון בלבד, ולא תתאפשר הגשת דוחות תקופתיים באמצעות שוברים, כפי שהיה נהוג עד כה.

 

ביטוח לאומי

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

החל מ-1.1.2016 חלו שינויים בשיעור דמי הביטוח בחלקו של המעסיק / מעביד בשיעור המלא בלבד. ניכוי דמי ביטוח מהמעביד על השיעור המלא הוא 7.50% במקום 7.25% עד 31.12.2015.

הוראת שעה לגבי חישוב דמי לידה של עובדת עצמאית –
תיקון 176 לחוק הביטוח הלאומי

ביום 28.3.2016 פורסם בס"ח 2540 תיקון והוראת שעה לחוק הביטוח הלאומי. בגידרו של התיקון נקבעה הוראת שעה למשך חמש שנים שתשנה את חישוב דמי הלידה לעובדת עצמאית. כך שבסיס ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי ביטוח של עובדת עצמאית יהיה בסיס ההכנסה בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע (היום שבו הפסיקה העצמאית את עבודתה בשל היריון שנסתיים בלידה.) וזאת לעומת שיטת החישוב הקודמת בה הבסיס הקובע לחישוב דמי הלידה נעשה על בסיס ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח שהעצמאית שילמה בעד רבע השנה שקדם ליום שבו הפסיקה את עבודתה בשל היריון שנסתיים בלידה.

ראו בהמשך בקטגוריית מאמרים דברי הסבר ודוגמאות מאת רו"ח אורנה צח– גלרט

טופס 126 מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי פעמיים בשנה

החל בחודש יולי 2016 תקום חובת דיווח מקוון בטופס 126 למוסד לביטוח לאומי.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 נוסף סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי הקובע חובת דיווח טופס 126 מקוון פעמיים בשנה למוסד לביטוח לאומי.

לפי סעיף 355(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד לביטוח לאומי דין וחשבון באופן מקוון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת, ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, למעט עובד במשק בית, במועדים אלה:

(א) עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה (מועד שידור ראשון יתבצע בחודש יולי 2016).

(ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה (מועד שידור ראשון יתבצע בחודש ינואר 2017).

ראה בהמשך בקטגוריית מאמרים פרשנות ודברי הסבר מאת רו"ח אורנה צח - גלרט

 

 

חוזרים והודעות רשויות המס

מס הכנסה

מס על הכנסות גבוהות - מס יסף עפ"י סעיף 121ב לפקודה

1.      כללי

סעיף 121ב הוסף לפקודת מס הכנסה במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012, וקבע חובת תשלום "מס יסף" – "מס על הכנסות גבוהות".

הסעיף קובע כי יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עולה על 810,720 ש"ח (במונחי שנות המס 2015) (להלן - "התקרה"), יהיה חייב במס נוסף על חלק הכנסתו החייבת העולה על התקרה, בשיעור של 2%.

תחילת התיקון ביחס להכנסה שהופקה ביום 1.1.2013 ואילך.

2.      סעיף 121ב לפקודה

סעיף 121ב לפקודה קובע כי יחיד, אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על התקרה, ישלם מס בשיעור של 2% מסכום ההכנסה החייבת העולה על התקרה.

לגבי חישוב מס יסף לבני זוג הרי שאם נערך לבני הזוג חישוב מס נפרד על ההכנסות, גם המס הנוסף יחושב על הכנסתו החייבת של כל אחד מבני הזוג בנפרד. לעומת זאת, אם נערך חישוב מאוחד, הרי שגם המס הנוסף יחושב על ההכנסה החייבת של שני בני הזוג בחישוב מאוחד.

"הכנסה חייבת" לענין זה, כוללת:

א.     הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, קרי הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה על פי כל דין.

ב.     הכנסה חייבת כמשמעותה בסעיף 89 לפקודה (רווח הון) למעט סכום אינפלציוני (בין אם פטור ובין אם חייב) כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

ג.      שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין.

3.      חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת (פריסה)

בחישוב ההכנסה החייבת לענין המס הנוסף, יחולו הוראות סעיף 8(ג) לפקודה. סעיף 8(ג) לפקודה מתיר לפרוס הכנסות מסוימות על פני מספר שנים כמפורט בסעיף.

לדוגמא:

עובד שכיר שפרש בשנת 2013. הכנסתו החייבת מעבודה 400,000 ש"ח וקיבל מענק פרישה חייב בסך 1,200,000 ש"ח.

אם העובד לא ביקש פריסה - הכנסתו החייבת בשנת המס 2013 תהיה 1,600,000 ש"ח וכל הסכום העולה על התקרה יחוייב במס נוסף.

אם העובד ביקש פריסה ואושרה לו פריסה לשש שנים (שנה שוטפת ועוד חמש השנים הבאות) - חלק המענק שייוחס לכל אחת משנות הפריסה יהיה 200,000 ש"ח. לפיכך: בשנת המס 2013, ההכנסה החייבת לענין המס הנוסף תהיה 600,000 ש"ח ולכן לא יחוייב במס הנוסף.

בשנים 2014-2018, תיווסף להכנסתו החייבת הכנסה בסך 200,000 ש"ח לענין חישוב המס הנוסף.

יצויין כי האמור לעיל אינו חל על פריסות של שבח ורווחי הון. פריסה של רווח הון ושבח הינה פריסה טכנית. כאשר מדובר ברווח הון או שבח, ההכנסה החייבת לענין המס הנוסף תכלול את סכום השבח הריאלי המלא ואת סכום רווח ההון הריאלי המלא בשנת ביצוע העסקה, גם אם בוצעה פריסה.

4.      הכנסות החייבות בשיעור מס מוגבל או בשיעור מס סופי

המס הנוסף חל גם על הכנסות החייבות בשיעור מס מוגבל, כגון הכנסות משוק ההון, דיבידנד מרווחי מפעל מאושר/מוטב/מועדף וכן על הכנסות החייבות בשיעור מס סופי, כגון הכנסות משכ"ד החייבות במס עפ"י סעיף 322 לפקודה.

5.      ייחוס המס הנוסף להכנסה החייבת במס בחו"ל

במקרים בהם הכנסתו החייבת של הנישום כוללת גם הכנסה מחו"ל, החייבת במס גם בארץ וגם בחו"ל, יש לחשב את תקרת ההכנסה לצורך מתן זיכוי, בגין המס ששולם בחו"ל, בהתאם למס החל בישראל.

6.      תשלום על חשבון המס הנוסף במהלך השנה

באשר להכנסות ממשכורת כהגדרתה בתקנות, הרי שבוצע תיקון כאמור בפתיח להוראת הביצוע.

משמעות התיקון האמור היא שמעביד, אשר משלם משכורת העולה על התקרה, ינכה, בנוסף לשיעורי המס עפ"י סעיף 121 לפקודה, גם את המס הנוסף עפ"י סעיף 121ב לפקודה, בשיעור של 2%.

כמו כן, מעביד אשר משלם משכורת שחלה עליה תקנה 6 לתקנות בסכום העולה על התקרה שנקבעה בסעיף 121ב לפקודה, ינכה מאותה משכורת גם את המס הנוסף.

7.      חובת הגשת דו"ח שנתי

יחיד, אשר הכנסתו החייבת עולה על התקרה, יהא חייב בהגשת דו"ח בהתאם לסעיף 131 לפקודה.

עפ"י תיקון לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988, נקבע כי בכל מקרה, הפטור מהגשת דו"ח לפי תקנות אלו לא יחול לגבי יחיד כאמור. יחיד כאמור, ישלם את המס הנוסף במועד הגשת דו"ח על הכנסותיו לשנת המס.

 

לקט מתוך הוראת ביצוע 9/2015 מיום 8.3.2016

מיסוי שירותי דת

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנדון שעניינו מיסוי תקבולים שונים המתקבלים בידי נותני שירותי דת שונים כגון רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים, בד"צים ונותני שירותי דת אחרים (להלן: נותני שירותי דת) בתמורה לשירותי דת הניתנים על ידם, לרבות עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, מתן יעוץ בנושאים מגוונים, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי.

החוזר, מגדיר את האופן בו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת. בהתאם לחוזר, סיווג ההכנסה כחייבת במס הכנסה תיקבע על סמך המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של הכנסה כהכנסה מעסק או משלח יד ובהם, בין היתר, על פי הקריטריונים הבאים:

● האם השירותים נובעים ממקור קבוע?

● האם נותן שירותי הדת מעניק את שירותיו בתדירות גבוהה?

● האם פעילותו נמשכת לאורך זמן?

● מומחיות ובקיאות נותן השירות בתחום.

● ההיקף הכספי של הפעילות וכן מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני רחב ושווק הפעילות.

● האם לנותן שירותי הדת יש כישורים מיוחדים המאפיינים את עיסוקו והכנסתו הנובעת מאותם כישורים מיוחדים או מהסגולות הרוחניות המיוחסות לו?

התקיימותם של המבחנים תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי ויש למסות אותה כהכנסה מעסק או משלח יד. יש לציין כי אין הכרח שכל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון וכל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו.

החוזר גם מתייחס לקשר שבין התמורה למתן השירות וקובע כי אינדיקציה לקשר שבין מתן השירות למתן התמורה יכולה להיות סמיכות הזמנים שבין מתן השירות לבין מתן התמורה. עוד נקבע כי די בכך שהתקבול ניתן בתמורה לשירות כדי לחייבו במס, ואין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום וכי קיומה של נורמה חברתית לשלם סכום כסף כלשהו לנותן שירות הדת בתמורה לשירות שניתן על ידו, יכולה לתמוך בסיווגו של תקבול כהכנסה חייבת במס. לעומת זאת, הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי, אמונה (או חובה) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), ככל שלא ניתן כל שירות, הינה מתנה שאינה חייבת במס.

בהתייחס להיבטי מע"מ קובע החוזר כי גורמים המעניקים שירותי דת לאחרים, לשירותים הניתנים יש אופי עסקי והם ניתנים במהלך עסק מחויבים להירשם במע"מ כעוסק ועסקאותיהם יהיו חייבות במע"מ ככל נותן שירות אחר. בנוסף, מכירה של טובין כגון: מים קדושים, קמיעות, סגולות וכו', בעלת אופי עסקי היא עסקה לפי חוק מע"מ וחייבת במס עסקאות וכל הסכומים המתקבלים בידי העוסקים האמורים כנותני שירותים או תמורת נכס יהיו חייבים במע"מ. בחוזר מצוין כי פעילות שאיננה עולה כדי עסק לא תחייב ברישום ותמורה שתתקבל בגינה לא תחויב במע"מ.

החוזר מבהיר כי על נותן שירותי דת העומד בקריטריונים המנויים בחוזר יחולו החובות המוטלות על פי כל דין, ובהן חובת ניהול פנקסים, הגשת דוחות, הצהרות הון ומידע על נכסים ובכלל זה מידע על חשבונות הבנק ועל נכסים בארץ ובחו"ל.

 

חוזר רשות המסים מס' 1/2016 מיום 19.1.2016

לקט דברי הסבר מחוזר שינויים במערך הניכויים לחודש ינואר 2016

נקודות זיכוי ליחיד שסיים לימודים לתואר אקדמי

הוראת השעה לשנים 2015-2014 הוארכה לשנים 2016 ו-2017. על כן, סטודנטים שיסיימו את לימודיהם בשנים אלו ימשיכו לקבל נקודות זיכוי בהתאם להוראת השעה. על פי הוראת השעה, החל משנת המס 2015, יינתנו נקודות זיכוי על פי הכללים הבאים:

(א)      מי שסיים לימודים לתואר אקדמי ראשון בשנים 2014-2017 יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת, בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו.

(ב)      מי שסיים לימודים לתואר אקדמי שני בשנים 2014-2017 יהיה זכאי למחצית נקודת זיכוי, בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו.

(ג)       בתחומי עיסוק שנדרשת התמחות, היחיד רשאי לדחות את נקודת הזיכוי (או מחציתה, לפי העניין) לשנת המס שלאחר שנת סיום ההתמחות.

(ד)      מי שסיים לימודים לתואר אקדמי שלישי ברפואה בשנים 2014-2017 יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת, בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו, וכן למחצית נקודת זיכוי בשנה לאחר השנה שבה קיבל נקודת זיכוי אחת כאמור.

(ה)      מי שסיים לימודים לתואר אקדמי שלישי במסלול ישיר בשנים 2014-2017 יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת, בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר הראשון או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו, וכן למחצית נקודת זיכוי בשנת המס שלאחר שנת סיום התואר השלישי או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו.

(ו)       מי שסיים לימודי מקצוע בשנים 2014-2017 וזכאי לתעודת מקצוע, יהיה זכאי למחצית נקודת זיכוי, בשנת המס שלאחר שנת סיום לימודי המקצוע או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו.

נקודות זיכוי על פי סעיף 66(ג) לפקודה אישה שנישאה לאלמן וגבר שנישא לאלמנה

בסעיף 66(ג) לפקודה נוספו הפסקאות הבאות:

פסקה (4א): בחישוב המס של אישה שנישאה לאלמן יובאו בחשבון נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו כאמור בפסקה (4).

פסקה (6): בחישוב המס של גבר שנישא לאלמנה יובאו בחשבון נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה שהם פעוטות, כאמור בפסקה (5).

סמכות לעריכת שומה

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2015 ו-2016, תוקנו, בין היתר, הסעיפים 145, 152 ו-167 לפקודה. התיקון חל על הדוחות שיש להגישם לגבי שנת המס 2013 ואילך. עפ"י התיקון, התקופה בה רשאי פקיד השומה לערוך שומה כאמור בסעיפים 145 ו-167 לפקודה הוארכה משלוש שנים לארבע שנים, ללא צורך באישור המנהל.

במקביל תוקן גם סעיף 152(ג) לפקודה, כך שגם בשלב ב' הוארכה התקופה משלוש שנים לארבע שנים, ללא אישור המנהל. עוד נקבע באותו סעיף כי התקופה בה ניתן לטפל בשומה בהיעדר דוח (04) הוארכה מארבע שנים לחמש שנים, ללא אישור המנהל.

שימוש במערכת למדידת שווי שימוש ברכב/ הוצאות רכב

רשות המסים פרסמה הנחייה אשר קבעה באופן חד משמעי כי עמדתה של רשות המסים בעניין שבנדון הינה כדלקמן:

1.  הדרך לקביעת שווי השימוש ברכב הינה אך ורק עפ"י תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987.

2.  הדרך לחישוב הוצאות הרכב המותרות בניכוי הינה אך ורק עפ"י תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.

כמו כן, הונחו פקידי השומה להודיע בכתב את עמדתנו האמורה לכל מי שפונה בהודעה על שימוש ביומן רכב ממוחשב לחישוב שווי השימוש ברכב/ הוצאות הרכב המותרות בניכוי.

יחד עם זאת, עדיין מתקבלים דיווחים על מספר חברות אשר ממשיכות לשווק את התוכנות של יומן רכב ממוחשב לחברות ו/או ועדי עובדים שונים.

יובהר כי השימוש בתוכנות אלו לחישוב שווי השימוש ברכב/ הוצאות הרכב המותרות אינו תואם את הוראות החוק המפורטות לעיל. תיקים אשר קיים בהם שימוש בתוכנות כאמור יטופלו במסגרת ביקורת ניכויים.

 

חוזר רשות המסים מיום 20/1/2016

דחיית המועד האחרון להגשת הדו"ח השנתי במס הכנסה ליחידים לשנת המס 2015

בהתאם לסעיף 131(ב2) לפקודת מס הכנסה, החל מהדוחות לשנת המס 2008, נדרשים כל היחידים החייבים בהגשת דו"ח שהייתה להם בשנת המס הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות להגיש את הדו"ח השנתי באופן מקוון, למעט אלו שהופטרו מחובת הגשת דו"ח מקוון עפ"י תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דו"ח עצמאי מקוון), התש"ע-2010.

דחיית המועד להגשת דו"ח שנתי מקוון ליחיד במס הכנסה:

במטרה לאפשר קבלת כלל האישורים הרלוונטיים לדוחות השנתיים לשנת המס 2015 והיערכות מתאימה, הוחלט לדחות את מועד הגשת הדו"ח ליחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוון לפי סעיף 131(ב2) עד ליום חמישי ה-30.6.2016.

לתשומת לבכם! היישום לשידור דוחות באינטרנט יפתח ב-2.5.2016.

דחיית מועד הגשת הדו"ח ליחיד (שאינו חייב בדו"ח מקוון) במס הכנסה:

לגבי יחידים החייבים בהגשת דו"ח שנתי במס הכנסה, שאינם חייבים בדו"ח מקוון, הוחלט לדחות את המועד האחרון להגשת הדו"ח, כאמור עד ליום שלישי ה-31.5.2016.

 

על פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), התש"ע-2010 להלן תקרת הפטור מהגשת דיווח מקוון למס הכנסה:

בעבור דו"ח לשנת

תקרת הפטור מהגשת דוח מקוון בש"ח

הכנסה ליחיד

הכנסת בן זוג של יחיד

הכנסה לזוג

2015

80,520

80,520

161,030

 

 

חוזר רשות המסים מיום 28/3/2016

 

מיסוי מקרקעין

מדרגות מס רכישה לשנת 2016

ביום 16.1.16 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בשנת 2015 המתפרסם ביום 15.1.16. המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בשנת 2015 בשיעור של - 2%.

להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.16 ועד 15.1.17:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) לחוק רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.16 ועד ליום 15.1.17 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1. על חלק השווי שעד 1,600,175 שקלים חדשים - לא ישולם מס;

2. על חלק השווי העולה על 1,600,175 שקלים חדשים ועד 1,898,005 שקלים חדשים - 3.5%;

3. על חלק השווי העולה על 1,898,005 שקלים חדשים ועד 4,896,615 שקלים חדשים - 5%;

4. על חלק השווי העולה על 4,896,615 שקלים חדשים ועד 16,322,055 שקלים חדשים - 8%

5. על חלק השווי העולה על 16,322,055 שקלים חדשים- 10%;

לדוגמא: רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק) בסך של 2,000,000 ש"ח:

על חלק השווי שעד 1,600,175 ש"ח - לא ישולם מס

על חלק השווי העולה על 1,600,175 ש"ח ועד 1,898,005 ש"ח ישולם מס בשיעור 3.5% = 10,424 ש"ח.

על חלק השווי העולה על 1,898,005 ש"ח ועד 2,000,000 ש"ח ישולם מס בשיעור 5% = 5,100 ש"ח.

סה"כ מס רכישה לתשלום - 15,524 ש"ח (לעומת 17,180 ש"ח לרכישות בין 16.1.15 ל- 15.1.16)

להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ה) לחוק רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.16 ועד ליום 15.01.17 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

1. על חלק השווי שעד 4,896,615 שקלים חדשים - 8%;

2. על חלק השווי העולה על 4,896,615 שקלים חדשים - 10%;

 

לדוגמא: רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 5,000,000 ש"ח:

על חלק השווי שעד 4,896,615 ש"ח ישולם מס בשיעור 8% = 391,729 ש"ח.

על חלק השווי העולה על 4,896,615 ש"ח ועד 5,000,000 ש"ח ישולם מס בשיעור 10% = 10,339 ש"ח

סה"כ מס רכישה לתשלום - 402,068 ש"ח (לעומת 403,988 לרכישות בין 24.6.15 ל-15.1.16).

 

מס ערך מוסף

לידיעת ציבור העוסקים - החל משנת 2016, דוח תקופתי למע"מ ידווח
על ידי עוסקים החייבים בדיווח מפורט באופן מקוון בלבד

רשות המסים מודיעה כי על פי תקנות שאושרו לאחרונה, לבקשת שר האוצר, וייכנסו לתוקף החל ב- 1.1.2016, עוסקים החייבים בהגשת דוח מפורט לרשות המסים על פי חוק מע"מ, יחויבו להגיש את הדוח התקופתי באופן מקוון בלבד, ולא תתאפשר הגשת דוחות תקופתיים באמצעות שוברים, כפי שהיה נהוג עד כה.

במסגרת התקנות נקבעו הוראות המסדירות את האפשרות להגיש דוח באופן מקוון גם לעוסקים אחרים, שאינם חייבים בהגשת דוח מפורט, אם מעוניינים בכך.

התקנות אושרו במסגרת צעדי רשות המסים לקראת "רשות ללא נייר", במטרה לחסוך לציבור העוסקים זמן יקר ולשמור על איכות הסביבה.

לצורך עידוד השימוש במנגנון הדיווח והתשלום המקוונים, נקבע כי:

עוסקים המדווחים והמשלמים באופן מקוון, יוכלו לדווח ולשלם לא יאוחר מיום ה-19 לחודש.

עוסקים שבוחרים שלא לשלם באופן מקוון, ידווחו לא יאוחר מיום ה-15 לחודש ויוכלו לשלם בתוך שני ימי עסקים, מהמועד האמור.

 

הודעת רשות המסים מיום 20/1/2016

 

עוסקים שחייבים בדיווח מקוון למע"מ -
המחזורים ודברי ההסבר תקפים לשנת המס 2015 ו-2016

א.  בעלי מחזור של 2.5 מיליון ש"ח (לפני מע"מ) - מי שאינם חייבים בהכנת מאזן ומינוי רו"ח מבקר, ועוסקים שחייבים בהנהלת חשבונות כפולה לפי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות).

ב.  בעלי מחזור של 1.5 מיליון ש"ח (לפני מע"מ) - מי שחייב בהכנת מאזן ומינוי רו"ח מבקר (למשל חברה). אם מדובר באיחוד עוסקים - אם מתקיים הכתוב לעיל לגבי אחד החברים באיחוד.

ג.  מלכ"רים ומוסדות כספיים - ללא שינוי במחזורים

חייבים בדיווח מקוון על חשבוניות רכישה

מלכ"ר שמחזורו בשנת 2014 - 20 מיליון ש"ח

מוסד כספי שמחזורו בשנת 2014 - 4 מיליון ש"ח

 

 

אישור החזרי מע"מ - מסלול ירוק החל מדו"ח ינואר - 2016

הושלם פיתוח "המסלול הירוק" לאישור דרישות להחזר לאוכלוסיית העוסקים המדווחים בהחזרים.

כדי להמנות על אוכלוסיית המדווחים הזכאים נקבעו מספר קריטריונים להלן רשימה חלקית של הקריטריונים אשר נקבעו:

א.   תיק העוסק הינו בעל וותק של 12 חודשים לפני בקשת ההחזר להצטרפות למסלול הירוק.

ב.    הדרישה להחזר חייבת להידרש בדיווח המפורט.

ג.    הדו"ח התקופתי יוגש במועד ולא יאוחר מתאריך תוקף הדו"ח.

ד.    במהלך 12 החודשים הקודמים לתקופת הדרישה להחזר נדרשו ושוחררו לפחות שלושה החזרים.

ה.   כאשר העוסק אינו נדרש לצרופות או הצרופות טופלו (העוסק חייב להשלים את הצרופות המבוקשות עד שני ימי עבודה לאחר מועד תוקף הדו"ח).

ו.    לעוסק אין יתרת חוב במע"מ טרם קליטת הדרישה להחזר.

ז.    לתיק דורש ההחזר קיים אישור לפטור מניכוי מס במקור בתוקף.

בנוסף לאמור הנהלת רשות המסים תבצע בדיקה של חריגויות נוספות כגון: חוב בשומה, השגה, ערעור, חוסר בדיווח של דו"ח תקופתי.

מועדי שחרור ההחזרים יהיו כדלקמן:

1.    כל הדרישות להחזר שסכום מס התשומות שלהם ברשומוני הייבוא גבוה מ-50% ומועד הגשת הדוחות התקופתיים להחזר יהיו בין התאריכים ה-1 לחודש ועד ה-11 לחודש כולל, ההחזרים ישוחררו לאחר 6 ימי עבודה (לא כולל ימי שישי, שבת, חג וערבי חג).

2.    כל הדרישות להחזר שסכום מס התשומות שלהם ברשומוני הייבוא נמוך מ-50% ומרבית מס התשומות מורכב מרכישות מספקים מקומיים, שחרור ההחזרים יהיה לאחר 6 ימי עבודה מיום ההגשה אך לא לפני ה-17 לחודש.

הבהרות:

1.    יש לציין כי ימי השחרור המצויינים הם ימי הביצוע בפועל (מעבר למס"ב - מסלקת בנקים) ועל כן יש להוסיף 2 ימי עבודה בנקאיים (לא כולל יום שבת ויום א').

2.    הנהלת רשות המסים רשאית להפעיל שיקול דעת בכל עת ולעכב החזרים, ולהחריג עוסקים מסוימים ממסלול ירוק. אין לראות במהלך זה התחייבות של הנהלת רשות המסים על מועד קבוע בזיכוי ההחזרים.

המועדים הקבועים בחוק מע"מ סעיף 39א' לחוק הם המועדים המחייבים את רשות המסים.

 

ביטוח לאומי

קיזוז מקצבת ילדים עבור חוב דמי ביטוח

ב-19.11.15 התקבל בכנסת חוק ההתייעלות הכלכלית. במסגרת החוק הוגדלה בין היתר קצבת הילדים רטרואקטיבית מ-5.15.

ב-27.12.15 שולם ההפרש הרטרואקטיבי עבור החודשים 11/15 - 5/15.

לחלק מהמבוטחים קוזז תשלום ההפרש על חשבון חוב בדמי ביטוח. יתכן וסכום הקיזוז כיסה גם קנסות/הצמדה שנצברו בחשבונם, מבלי שנתנה להם ההזדמנות לדרוש הפחתתם כקבוע בחוק.

בהתאם לסיכום שנערך בין מנהל הביטוח והגבייה ומנהל הגמלאות הוחלט להחזיר למבוטחים אלה את סכומי הקיזוז לפי הקריטריונים הבאים:

●    סכום הקיזוז גבוה מ-70 ש"ח ולמבוטח לא מבוצע קיזוז חודשי שוטף מקצבת הילדים.

●    אם היתרה בגל"ש היא "0" וגם התבצעה הפחתת קנס/הצמדה מ-15.11.15 ואילך (רשומים במסך 251), לא יוחזר הקיזוז למבוטח.

להלן הפעולות במערכות השונות:

1. יבוטלו הקיזוזים שנרשמו במערכת גל"ש ליום ערך 27.12.15.

2. ההחזר יבוצע דרך המערכת הכספית בילדים במנה מיוחדת שתבוצע, והחשבונות בבנק יזוכו ב-23.2.16.

 

חוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 14.2.2016

פטור והנחה מתשלום דמי ביטוח לעובד שלא עבד מחמת מחלה, תאונה,
שביתה, השבתה או אבל במשפחה - תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי
(הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)

בהתאם לתקנה 11 לתקנות ביטוח לאומי הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח הרי שמבוטח שלא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה, ולא קיבל ממעבידו כל תשלום בעד התקופה שבה לא עבד מאחת הסיבות האמורות - יהיה פטור מתשלום דמי-ביטוח לתקופה שלא תעלה על שני חודשי עבודה בשנת מס אחת.

עד כה התקנה יושמה באופן כזה שמבוטח שעבד כשכיר לפחות עשרה חודשים מתוך שניים עשר החודשים באותה שנת מס, קיבל באופן ממוכן ע"י המערכת או בהזנה ידנית את הפטור בצורה גורפת.

החל משנת 2016 הזכאות לפטור לא תיעשה יותר בצורה גורפת, אלא תהיה לאחר בדיקה פרטנית האם המבוטח זכאי לפטור מאחת הסיבות האמורות בתקנה: לא עבד מחמת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה או אבל במשפחה כל זאת בגיבוי אישורים ואסמכתאות.

הפטור יינתן למבוטח שנעדר מאחת מהסיבות לעיל ובתנאי שאין לו הכנסות שאינן מעבודה (1) מהשכר הממוצע ו/או אינו עובד עצמאי.

לפיכך, החל משנת 2016 הפטור הממוכן במערכת יבוטל.

(1)   בסכום העולה על 40% מהשכר הממוצע שכן נזכיר, כי ממילא קיים פטור על הכנסה פאסיבית עד 25% מהשכר הממוצע, וההפרש בין 25% ל-40% מהשכר הממוצע המבוטח היה נדרש לשלם לפי שיעור המינימום כלעל"ע.

 

 חוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 11/2/2016

 

 

דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובדים זרים ממדינות אמנה

מעסיק המעסיק תושב זר שאינו בעל תעודת זהות ישראלית מאחת המדינות שנכרתה עמן אמנה לביטחון סוציאלי, חייב לדווח לביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי (לא דמי ביטוח בריאות) עבורו כאילו היה תושב ישראל.

כלומר: דמי ביטוח לאומי לפי האחוזים המלאים, פחות אחוזי דמי ביטוח בריאות. להלן המדינות שעמן חתמה מדינת ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי:

אוסטריה

גרמניה

צ'כיה

אורוגוואי

דנמרק

צרפת

איטליה
(החל ב-12.2015)

הולנד

רומניה
(החל ב-1.2013)

בולגריה

נורבגיה

שוודיה

בלגיה

סלובקיה
(החל ב-1.2012)

שוויץ

בריטניה

פינלנד

 

 

 

*     תושב קנדה העובד בארץ אצל מעסיק ישראלי יבוטח כמו עובד זר שאינו ממדינת אמנה (כלומר: לענפים נפגעי עבודה, אימהות ופש"ר) ולא במסגרת טופס 102 לתושבי ישראל, היות והאמנה עם קנדה אינה כוללת תשלום גמלאות.

לצורך דיווח וניכוי דמי ביטוח כחוק עבור עובד שהינו תושב זר של אחת מהמדינות שעמן נכרתה אמנה, יש להנפיק לו מספר מזהה, שישמש לצורכי הביטוח הלאומי בלבד. אם מועסק עובד ממדינת קנדה, יש לפנות להנפקת מס' מזהה עבורו באותו האופן.

על מנת לקבל מספר מזהה עבור העובד על המעסיק למלא טופס בל/1050- שאלון לרישום נפש.

לצרף צילום מלא של הדרכון הזר, כולל אשרת כניסה לארץ.

לצרף אישור העסקה בו יצוינו פרטי העובד, המעסיק ותיק ניכויים במוסד לביטוח לאומי.

את הטפסים יש לשלוח בדואר לכתובת: המוסד לביטוח לאומי, שדרות ויצמן 13 ירושלים, אגף שירותי בקרה כלליים

 

 

מאמרים ופרשנויות

מס הכנסה

חובת הדיווח לרשויות מס הכנסה על שימוש בחוות דעת
של רואה חשבון על פי תיקון 215 לפקודה

רו"ח אליק גנדלמן

במסגרת תיקון 215 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") נדרשים נישומים לדווח למס הכנסה על שימוש בחוות דעת לצורך קבלת יתרון מס ועל נקיטת עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים.

חובת הדיווח תחול על חוות דעת שיינתנו משנת 2016 ואילך, ועל עמדה נוגדת שננקטה החל בשנת 2016. מדובר בחוות דעת בכתב שנועדו לאפשר יתרון מס כגון הנחה או הקלה במס, דחיית אירוע מס, הפחתת סכום המס או סכום מקדמה, הימנעות ממס וגם הימנעות מניכוי מס במקור (רשימה לא סגורה).

חובת הדיווח תחול על חוות דעת משני סוגים:

א.  חוות דעת ששכר הטרחה עבורה מבוסס על סכום החיסכון במס ושכר הטרחה בגין חיסכון מרבי הוא 100 אלף ש"ח לפחות.

ב. "חוות דעת מדף".

קיימות "חוות דעת מדף" משני סוגים:

1) חוות דעת אחידה שניתנה לפחות לשלושה נישומים לא קשורים במשך שנתיים. על נותן חוות דעת מסוג זה להודיע לנישום השלישי ואילך על היותה חוות דעת מדף. רק נישום שקיבל הודעה כאמור חייב לדווח על קבלתה. אי הודעה מצד נותן חוות דעת מסוג זה היא עבירה שהעונש עליה הוא שנת מאסר או קנס.

2) חוות דעת שהוצעה לנישום בידי נותן חוות הדעת והנישום התחייב לשמור על תוכנה בסודיות.

על נישום שקיבל חוות דעת מהסוגים שלעיל לדווח בטופס מיוחד שיוגש עם הגשת הדוח השנתי על הכנסות או ניכויים. אם חוות דעת ניתנה לאחר הגשת הדוח יש להודיע על כך בתוך 60 יום מיום קבלתה. אי הודעה על קבלת חוות דעת תיחשב לאי הגשת דוח.

הנישום אינו נדרש לחשוף חוות דעת אך עליו לדווח על עצם קבלתה, על פעולה או נכס שהיא מתייחסת אליהם ועל סוגיית מס שנוגעת לה (למשל פחת, ניכויים, סיווג הכנסה או הוצאה).

פטורים מדיווח:

1) מוסד שחל עליו סעיף 9(2) לפקודה

2) מי שלא קיבל הודעה מנותן חוות דעת מדף מסוג 1

3) מי שקיבל חוות דעת תוך כדי הליך שומה, השגה או ערעור

4) מי שהכנסתו (למעט הכנסה הונית) נמוכה משלושה מיליון ש"ח או הכנסתו הונית נמוכה מ-1.5 מיליון ש"ח (כאשר חוות דעת ניתנה בקשר להכנסה הונית)

רשות המסים (מס הכנסה) תפרסם באתר אינטרנט שלה, במדור מיוחד, את עמדותיה בסוגיות שונות (בתיאום עם לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס).

חסכון מס בסך חמישה מיליון ש"ח בשנה או 10 מיליון ש"ח בארבע שנים תוך כדי נקיטת עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים חייבת בדיווח על כך, עד 60 יום מהגשת הדוח על הכנסות או ניכויים. אי הודעה תיחשב לאי הגשת דוח.

מי שהכנסתו (למעט הכנסה הונית) נמוכה משלושה מיליון ש"ח בשנה או הכנסתו ההונית נמוכה מ-1.5 מיליון ש"ח, ומוסד שחל עליו סעיף 9(2) לפקודה, פטור מדיווח.

בדומה למס הכנסה, חובת הדיווח על חוות דעת/ חוות דעת מדף או נקיטת עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים נקבעה גם בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"). על עוסק לדווח על קבלת חוות דעת בתוך 60 יום מתום שנת מס שבה קיבל יתרון מס (אם חוות הדעת ניתנה לאחר תום שנת המס – בתוך 60 יום מקבלתה). תחול חובת דיווח על מי שנוקט עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים שחסך שני מיליון ש"ח בשנה או חמישה מיליון ש"ח בארבע שנים. הדיווח יוגש באופן מקוון. אי דיווח על קבלת חוות דעת או נקיטת עמדה הנוגדת את עמדת רשות המסים יגרום לקנס גירעון לפי סעיף 96ב לחוק מע"מ.

פטורים מדיווח:

1) מוסד שחל עליו סעיף 9(2) לפקודה

2) גוף שחל עליו סעיף 2 להגדרת מלכ"ר

3) מי שלא קיבלת הודעה מנותן חוות דעת מדף (כמו במס הכנסה)

4) עוסק בעל מחזור שנמוך משלושה מיליון ש"ח בשנה

 

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הגדלת שיעור הפטור לקצבה מזכה החל בשנת 2016

רו"ח אליק גנדלמן

במאמר זה נתייחס להגדלת שיעור הפטור לקצבה מזכה החל בשנת 2016. בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה נקבע כי שיעור הפטור לקצבה מזכה יעלה בהדרגה עד 67% מתקרת הקצבה המזכה. בשנים 2015-2012 היה שיעור הפטור 43.5%. בשנים 2019-2016 יעלה שיעור הפטור ל-49%, בשנים 2024-2020 יעלה ל-52% והחל ב-2025 יעלה ל-67%. רק מי שלא משך מענקים פטורים ולא ביצע היוון קצבה בפטור ממס יקבל פטור של 49% מתקרת הקצבה המזכה.

קבלת מענק פטור בטווח 32 שנות העבודה שקדמו לגיל הזכאות (גיל פרישה או גיל קבלת הקצבה, לפי המאוחר) או היוון קצבה פטור שוחקים את שיעור הפטור לקצבה חודשית.

על פי הוראות המעבר, מי שמשך מענקים פטורים לפני יום 1.1.2012 אך טרם הגיע לגיל זכאות ביום 1.1.2012 יהיה רשאי לבחור בין נוסחת הקיזוז החדשה לנוסחת השילוב הישנה (אם יבחר בנוסחת הקיזוז החדשה, תפגע משיכת מענקים פטורים בפטור לקצבה בתנאי הסעיף הישן, קרי עד 15 שנה אחורה ולא 32 שנה). כמו כן, על פי הוראות המעבר, על מי שהגיע לגיל הזכאות לפני יום 1.1.2012 תחול נוסחת השילוב הישנה והוא יהיה זכאי לתוספת לשיעור הפטור לקצבה החודשית בשיעור 14% (49% - 35%), שיעור זה יעלה בשנת 2020 ל-17% וב-2025 ל-32%. מנגנון שחיקת הפטור לקצבה החודשית נקבע בסעיפים 9א(ג) לפקודה לגבי משיכת מענק פטור (נוסחת הקיזוז) ו-9א(ה) לגבי היוון קצבה פטור.

משיכת מענק פטור או היוון קצבה פטור מקטינים את "יתרת ההון הפטורה" המשמשת בסיס לחישוב קצבה חודשית פטורה. לצורך חישוב "יתרת הון פטורה" לאחר משיכת מענק פטור יש להצמיד למדד ולהכפיל ב-1.35 את סכום המענק הפטור שנמשך. נוסחת הקיזוז בנויה כך שניצול הפטור המקסימלי למענקי פרישה שוחק רק 35% מתוך שיעור פטור של 49%, וכך יהיה הנישום זכאי לפטור של 14% מתקרת הקצבה המזכה (שיעור זה יעלה בשנת 2020 ועליה נוספת תחול בשנת 2025 כאמור לעיל).

מי שהגיע לגיל הזכאות לפני תיקון 190 לפקודה נמצא בתחולת נוסחת השילוב הישנה אך זכאי לפטור נוסף לקצבה מזכה בשיעור 14%, כלומר, אם הוא זכאי ל-%X פטור לפי נוסחת השילוב הישנה, בעקבות תיקון 190 הוא יהיה זכאי לפטור של %(X+14) מתקרת הקצבה המזכה. סכום היוון קצבה פטור מנוכה מ"יתרת ההון הפטורה" ומקטין את הפטור לקצבה החודשית בהתאם. תקרת הקצבה המזכה בשנת 2016 היא 8,380 ש"ח לחודש. הפטור לקצבה החודשית למי שלא משך מענק פטור ולא ביצע היוון פטור הוא 8,380*49%=4,160 ש"ח. מי שניצל את הפטור המקסימלי למענקים פטורים ב-32 שנות עבודה (12,230 ש"ח * 32 שנה) יהיה זכאי לפטור של 8,380*14% = 1,173 ש"ח. מכל מקום, סכום הפטור לא יעלה על סכום הקצבה.

דוגמה 1

נישום הגיע לגיל פרישה בשנת 2016. הוא זכאי לקצבה חודשית של 10,000 ש"ח. הנישום משך פיצויים פטורים בסך 200,000 ש"ח. שיעור עליית המדד מאז משיכת פיצויים הוא 1.1.

חישוב קצבה פטורה בשנת 2016:

יתרת ההון הפטורה 1.1*1.35*200,000 – 180*49%*8,380 = 442,116

קצבה חודשית פטורה 442,116/180 = 2,456 ש"ח

דוגמה 2

נוסף על תנאי דוגמה 1, הנישום ביצע היוון קצבה פטור בעת פרישתו בסך 100,000 ש"ח.

יתרת ההון הפטורה 342,116 = 100,000 - 442,116

קצבה חודשית פטורה 342,116/180 = 1,901 ש"ח

פטור יינתן על ידי משלמי קצבה בתנאים הבאים:

א.   גמלאים אשר פרשו עד ליום 31.12.2011 - אם התקיימו כל התנאים הבאים:

1.     הגמלאי הגיע לגיל הזכאות לפני 1.1.2012.

2.     הגמלאי הצהיר בטופס 101 כי אין לו קצבאות נוספות.

3.     הגמלאי הצהיר כי לא ביצע היוון קצבה אחרי 1.1.2012.

4.     בשנים 2012 עד 2015 הגמלאי היה זכאי לתוספת פטור בשיעור 8.5% מתקרת הקצבה המזכה.

ב.    גמלאים אשר פרשו החל ביום 1.1.2012 ואילך - אם התקיימו כל התנאים הבאים:

1.     הגמלאי הגיע לגיל הזכאות.

2.     הגמלאי קיבל מפקיד השומה בשנים קודמות "אישור לקביעת סכום ההיוון הפטור של הקצבה וקביעת שיעור הפטור מתקרת הקצבה המזכה", ונקבע בסעיף ב' לאותו אישור כי על פי בקשתו, תוספת הפטור שתהא בעתיד בהתאם להוראת השעה, תגדיל את סכום הקצבה הפטור לחודש, כאשר סכום ההיוון הפטור של הקצבה כמבוקש על ידו יישאר קבוע.

ג.    בכל מקרה אחר - רק באישור פקיד שומה.

 

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

הסכום למשיכה מחשבונות רדומים שבקופות גמל יוגדל ל-8,000 ש"ח

יועץ פנסיוני חיים בן-הרוש

בתאריך 5 בינואר 2016, פורסמה הודעה מוועדת הכספים בכנסת, לפיה תורחב התוכנית המכונה 'הר הכסף'. התקנות החדשות שאושרו, יאפשרו למשוך בלא מס כספים בחשבונות לא פעילים שבהם הצטבר סכום של עד 8,000 ש"ח. המשיכה תתאפשר גם מקרנות פנסיה ותיקות.

עפ"י התוכנית המקורית, תוקנה הוראת שעה לפיה בעלי חשבונות לא פעילים בקופות גמל לא משלמות לקצבה, שבהן נצברו עד שנת 2011, סכומים של עד 7,000 ש"ח, יכלו למשוך את הכספים בלא שהמשיכה תחויב במס בשיעור 35%, בשל היותה 'משיכה שלא כדין'.

מפאת חוסר מודעות הציבור, מרבית החוסכים לא הספיקו לנצל את זכותם עפ"י הוראת השעה וכך נותר חלק ניכר מהכספים הרדומים בחשבונו 'לא פעילים'.

כאן המקום להזכיר כי החל מתחילת שנת 2016, הקופות יגבו דמי ניהול מינימליים בסך 72 ש"ח בשנה. לכן, בחשבונות שבהם הצבירה נמוכה, מדובר ב'שחיקה' משמעותית של הסכום הצבור בקופה.

במסגרת התקנות שאושרו כאמור, המאפשרות את המשיכה, הוחלט שהאפשרות למשוך כספים תחול גם על כספים שנצברו עד סוף שנת 2013 עבור חשבונות לא-פעילים, שלא הופקדו בהם כספים.

עד עתה, ניתן היה למשוך כספים רק מחשבונות שהיו לא-פעילים עד 2011 כולל. עוד הרחיבו התקנות את ההוראה, כך שניתן למשוך יתרה צבורה נמוכה עד סך של 8,000 ש"ח מכל קופת גמל לא משלמת קצבה, מכספי פיצויים וכן מקרנות ותיקות. נציגי רשות המיסים ציינו, כי הכספים הצבורים, אותם יהיה ניתן למשוך גם בהמשך, מוצמדים למדד.

 

הכותב – ממחלקת "כל עתיד" פנסיה וגמל בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עיסקי בע"מ

 

ביטוח לאומי

טופס 126 מקוון שמועבר למוסד לביטוח לאומי החל בחודש יולי 2016

רו"ח אורנה צח-גלרט

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה-2015 נוסף סעיף 355(א1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

המוסד לביטוח לאומי הודיע לבתי התוכנה וללשכות השירות שיש להיערך לדיווח החדש במועדים שנקבעו. טרם פורסמו הנחיות נוספות.

להלן ההוראות שעולות מהחוק ומישיבת ועדת העבודה והרווחה שדנה באישורו.

לפי סעיף 355(א1)(1) לחוק הביטוח הלאומי, מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד לביטוח לאומי דין וחשבון באופן מקוון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת, ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, למעט עובד במשק בית, במועדים אלה:

(א)     עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה (מועד שידור ראשון יתבצע בחודש יולי 2016).

(ב)      עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה (מועד שידור ראשון יתבצע בחודש ינואר 2017).

שידור טופסי 126 שלעיל יתבצע לפי המידע הקיים, ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס 126 לרשות המסים (מס הכנסה).

(ג)      עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה, אלא אם ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת הדוח. הכוונה בסעיף זה למבנה זהה למבנה הדיווח של טופס 126 שמשודר לרשות המסים (מס הכנסה) פעם בשנה (בתוספת של מספר תיק הניכויים הפעיל במוסד לביטוח לאומי). הטופס האמור ישודר גם למוסד לביטוח לאומי במועד שהוא משודר לרשות המסים (מס הכנסה), ובגינו ממילא יתבצעו כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק, כמקובל.

הגדרת עובד

סעיף 342 מחייב את המעסיק בתשלום דמי ביטוח בעד העובד. הכוונה לכל מי שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו, לרבות בעלי שליטה, ולרבות מבוטחים הנחשבים שכירים לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 למעט עובד במשק בית (שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק).

 

פנסיה מוקדמת

פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) היא פנסיה המשולמת לפני גיל פרישה לפי חיקוק או לפי הסכם עבודה, לרבות תשלום המשולם בשל אובדן כושר עבודה או בשל נכות.

השפעה עקיפה על טופסי 102 למוסד לביטוח לאומי

החל מהדיווח בעד חודש ינואר 2016 מבוטל הדיווח בגב הטופס בעבור עובדים שאינם בעלי שליטה. חברות ימשיכו לדווח על משכורות בעלי השליטה בגב הטופס.

שינויים במס הכנסה

בעקבות תיקון חוק הביטוח הלאומי בוטלה הדרישה של רשות המסים (מס הכנסה) לדווח דיווח שלישוני של טופס 126 (דרישה שלא יושמה בפועל).

רשות המסים (מס הכנסה) תהיה רשאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את המידע מטופסי 126 שהועברו אל המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת רק במידה שנדרש, כמפורט בסעיף 140א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (לדוגמה: לעריכת חישוב למס הכנסה שלילי).

 

הכותבת - רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי. מנכ"ל חברת אורנה צח בע"מ לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה. פקס: 03-6005452, מייל:

כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור בשל מורכבות הנושאים.

כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.

 

אף על פי שדווח כעובד החברה נקבע כי המבוטח הוא בעל שליטה
בעקיפין ואינו זכאי לדמי אבטלה (הלכת וג'ימה)

רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 29 בדצמבר 2015 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 45410-02-15) את תביעתו של אפרים וג'ימה (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי אבטלה, מן הטעם כי היה בעל שליטה בעקיפין בחברה שבה עבד, ולא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין החברה לצורך ביטוח אבטלה.

תמצית חקיקה

סעיף 6(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע בין השאר כי ביטוח אבטלה לא יחול על בעל שליטה בחברת מעטים כהגדרתו בסעיפים 32(9) ו-76 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

תמצית עובדתית

●    המבוטח דווח למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כעובד בחברת סופר סקיוריטי בע"מ (להלן: "החברה") שעוסקת בתחום השמירה והניקיון, מחודש דצמבר 2008 עד חודש פברואר 2012. לא שולמו לו במהלך עבודתו תנאים סוציאליים והוא לא חויב בשווי רכב. לא היה הסכם עבודה בינו ובין החברה.

●    כלתו, אלינור וג'ימה, היא בעלת השליטה והמנהלת הרשומה של החברה.

●    המבוטח עבד בחברה בתפקיד מנהל כוח האדם של גוש דן, ופוטר, לטענתו, עקב צמצומים בחברה (ללא תשלום פיצויי פיטורין).

●    תביעתו לדמי אבטלה נדחתה מהטעם שהוא אינו עונה להגדרת "עובד" לפי סעיף 1 לחוק ומעמדו הוא בעל שליטה בעקיפין.

●    בית הדין האזורי קבע כי יש לבדוק אם מדובר בבעל שליטה ישירה או עקיפה. רק אם ייקבע שאין למבוטח גם שליטה עקיפה - ייבדק קיומם של יחסי עבודה בינו לבין החברה.

●    בית הדין האזורי קבע כי המבוטח אינו בעל שליטה ישירה. ואולם, מאחר שכלתו עונה להגדרת "קרובו" לפי סעיף 76 לפקודה, נבחנה שליטה עקיפה. בית הדין הגיע למסקנה כי אכן הייתה למבוטח שליטה עקיפה בחברה:

הוא נהג בחברה מנהג בעלים בכך שפעל תוך עירוב נכסים בין הכנסות החברה לבין הכנסותיו הפרטיות. לדוגמה: הוא הפקיד לחשבונו הפרטי שיקים של החברה ולקח הלוואות פרטיות כדי שהחברה תוכל כביכול לשלם משכורות לעובדים. מנהלי אזורים אחרים בחברה לא התנהלו באופן דומה.

אף על פי שבתלושי השכר יש למבוטח שכר קבוע בסך של 9,300 ש"ח נטו, לא הוצגה כל אסמכתה שמלמדת כי קיבל שכר חודשי כזה.

לא נחתם עמו חוזה עבודה, מעורבותו של המבוטח בחברה הייתה מעבר לתפקידו כמנהל/ מפקח אזורי, ואיש לא פיקח עליו.

כלתו של המבוטח לא הייתה מעורבת באופן ממשי בניהול החברה.

ממכלול העדויות עולה כי המבוטח ניהל את החברה עם כלתו, קיבל החלטות ניהוליות על קבלת עובדים, פיטורי עובדים וגובה שכרם, עשה שימוש בכספי החברה כראות עיניו ונהג בה מנהג בעלים.

●    בית הדין האזורי שלל גם קיום יחסי עבודה לפי המבחנים בפס"ד גרוסקופף (עב"ל 20182/97):

1.    אין הפרדה בין עבודתו כבעל שליטה עקיפה לבין עבודתו כעובד.

2.    תלושי השכר אינם מלמדים על השכר האמיתי ובעצם היו תלושים פיקטיביים. כפועל יוצא מהאמור לעיל, גם דמי הביטוח אינם משקפים שיעור אמיתי ולכן לא ניתן לקבוע מה היה שכרו.

3.    היה עירוב נכסים בין הכנסות החברה וכספי המבוטח.

דיון והחלטה בבית הדין הארצי

●    בית הדין הארצי קבע לפי הכלל הידוע כי אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים.

●    במקרה הנדון קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בראיות ובעדויות ומבוססות על התרשמותו ממכלול העדויות והראיות שלפניו, לרבות התרשמותו הלא חיובית ממהימנות עדותם של המבוטח וכלתו, ואין מקום להתערב במסקנותיו.

●    בכל מקרה, המבוטח לא הראה ראיות ממשיות שסותרות את קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, והתרשמות בית הדין הארצי היא כי המערער הוא בעל שליטה בעקיפין וכי לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים.

●    הערעור נדחה.

 

הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי ;
חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il

 

 

כללים חדשים מיטיבים בקביעת הבסיס לחישוב דמי אבטלה

רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 30  בדצמבר 2015 פרסם המוסד לביטוח לאומי הנחיות חדשות באשר לקביעת הבסיס לחישוב דמי אבטלה:

1.    במקרים שבהם חל צמצום בעבודה במהלך ששת החודשים שלפני התאריך הקובע עקב טיפול בבן משפחה שחלה.

2.    התנאים להכללת חודש העבודה האחרון שלפני התאריך הקובע במניין ששת החודשים שלפיהם נקבע הבסיס לחישוב דמי האבטלה.

רקע חוקי

●    תקופת אכשרה: הזכאות לדמי אבטלה מותנית בכך שעובד שכיר או עובדת שכירה מגיל 18 עד גיל 67, צברו תקופת אכשרה של 12 חודשים קלנדריים, שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד יום אחד או יותר, מתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע.

●    תאריך קובע: "ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת...".

●    חישוב דמי האבטלה: דמי האבטלה מחושבים באחוזים מהשכר היומי הממוצע של המובטל.

●    השכר היומי הממוצע של המובטל: ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח בששת החודשים הקלנדריים האחרונים לפני התאריך הקובע, מחולק ב-150.

צמצום שכר עקב טיפול בבן משפחה שחלה

בחוק הביטוח הלאומי לא נקבעו סיבות מיוחדות שבשלן, בעת חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל, ניתן "לדלג" על חודשים שבהם צומצם שכרו עקב תאונה או מחלה. זאת בשונה מחישוב דמי הלידה, שם התקנות מתייחסות להשלמת שכר "לשכר רגיל" בשל היעדרות בגין מחלה.

עם זאת, בית הדין הארצי פסק בעבר כי יש לחשב את בסיס השכר האמיתי שהיה למובטל בתקופה שקדמה לתאונה או למחלה (עב"ל 65/03 הלכת "ימין סילוק").

בעקבות חוות דעת משפטית מעודכנת במל"ל, שבה הורחבה ההגדרה לעניין חישוב דמי לידה גם להיעדרות בשל מחלת בן משפחה מקרבה ראשונה, החליט המל"ל להרחיב את הלכת "ימין סילוק" ולהחילה גם על מובטל ששכרו צומצם בתקופת ששת החודשים כאמור עקב טיפול בבן משפחה שחלה.

כלומר, הלכת בית הדין הארצי, שלפיה חישוב דמי האבטלה ייעשה על בסיס השכר המלא שהשתלם למובטל לפני שצמצם את עבודתו עקב מחלה, הורחבה גם לנסיבות של מחלת בן משפחה מקרבה ראשונה, כפוף להמצאת אישורי מחלה.

חודש עבודה אחרון

השכר היומי הממוצע מבוסס על ההכנסה החייבת בדמי ביטוח אבטלה, בששת החודשים האחרונים שלפני התאריך הקובע. החוזר מבהיר את הטיפול כאשר החודש האחרון אינו חודש עבודה מלא.

על פי החוזר, ניתן לכלול את חודש העבודה האחרון לפני התאריך הקובע כאחד מששת החודשים הקלנדריים שנכללים בחישוב הבסיס, אף אם תאריך הפסקת העבודה חל לפני סוף החודש, אם חישוב זה מיטיב עם המבוטח. כלומר – אם התחשבות בחלק חודש זה תרע את מצבו של המבוטח, ידלגו על חלק חודש זה.

סייג לאמור: הכללת חלק החודש שבו הופסקה העבודה, ככל שהדבר מיטיב עם העובד, לא תחול אם המבוטח התייצב לראשונה בלשכת התעסוקה בחודש הפסקת העבודה. זאת משום שבמקרה זה התאריך הקובע חל בחודש העבודה האחרון עצמו, ועל פי החוק החישוב ייעשה לפי ההכנסה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים לפני התאריך הקובע.

עולה מהחוזר, שכאשר חלק החודש האחרון שבו עבד המבוטח מיטיב עמו, עדיף לו שלא להתייצב לראשונה בלשכת התעסוקה באותו החודש, אלא בחודש העוקב.

 

הכותביםאורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי;
חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מwww.ahec-tax.co.il

 

מס ערך מוסף

עדכון תקרת עוסק פטור לשנים 2016-2014

רו"ח דולב חסיד

בשנת 2009 פורסם בספר החוקים חוק ההתייעלות הכלכלית ובו עודכנה תקרת עוסק פטור מסכום של 79,482 ש"ח לסכום של 100,000 ש"ח. התיקון חל רטרואקטיבית מיום 1/1/2014.

בפועל, מסיבות טכניות, אף על פי שהחוק אושר ופורסם, לא בוצע התיקון בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") ומשכך נשאר הסכום בשיעורו הקודם.

גם טבלאות המידע אשר המדינה מפרסמת התעלמו מהתיקון והשאירו את התקרה כמו שהייתה. משכך, למרות כוונת המחוקק, נותרה התקרה הלכה למעשה בסכום של 79,482 ש"ח.

לקראת סוף חודש אוגוסט 2015, עודכנו הסכומים בטבלאות שבאתר רשות המסים באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.1.2014. לסך של 100,000 ש"ח כפי שפורסם בתיקון 37 לחוק מע"מ במסגרת חוק התכנית הכלכלית מיום 23.7.2009.

בתחילת שנת המס 2016, במכתב שנשלח ללשכות המקצועיות ביום 3/1/2016 וכותרתו: "הרישום כעוסק מורשה/עוסק פטור על פי חוק מע"מ לשנים 2016-2014" נאמר כי עוסקים אשר בעקבות הטעות שילמו מע"מ שלא לצורך – זכאים להחזר המע"מ ששולם, בתנאים שיפורטו להלן:

1. העוסק יוציא הודעות זיכוי כדין בשל כל חשבוניות המס שהוציא בעבר.

2. הגשת דוח מתקן בשל כל דוח תקופתי שהוגש.

3. אם קוזזו תשומות, על הדוח המתקן לאפס גם אותן – באופן שהתוצאה היא החזר כספי נטו (בניכוי התשומות שנתבעו).

נוסף על כך נאמר כי עוסקים מורשים שיקבלו החזרי מע"מ כאמור לעיל, ישונה רישומם בחזרה לעוסק פטור (בהנחה שמחזורם נמוך מהתקרה החדשה).

המכתב מציין כי עוסקים אשר שינו את סיווגם על פי בקשתם - אינם זכאים להחזר.

לטעמי וככל שמדובר בשינוי סיווג שנעשה בעקבות צפי לגידול במחזור שמתבסס על התקרה הישנה ולא על שינוי שנעשה כתוצאה משינוי סיווג לאוכלוסייה החייבת ברישום כעוסק מורשה, יש מקום לפנות בבקשה פרטנית לרשות המסים לקבל את ההחזר.

אף על פי שכבר באמצע שנת 2015 נתגלתה הטעות ותוקנה במאגרי המידע של הרשויות, חבל שהמכתב (המהווה פרסום יזום רשמי ראשון לתיקון) יצא רק בתחילת שנת 2016, אחרי תקופת סוף השנה - התקופה החשובה שבה ציבור העוסקים הפטורים מכלכל את צעדיו בזהירות. ואולם, זהו גם המקום לברך את רשות המסים על הצעד הזה שמאפשר, ככל שניתן, למזער את הפגיעה באוכלוסייה שניזוקה כתוצאה מהטעות.

אני מקווה כי רשות מסים תצא בהודעה פומבית, לרבות באמצעי התקשורת, כדי להביא את המידע לכלל ציבור העוסקים ולא רק לאלו המיוצגים בידי הלשכות המקצועיות.

נעדכן כי תקרת עוסק פטור לשנת 2016 עומדת על 99,006 ש"ח (בעקבות השינוי שחל במדד).

במעמד זה אציין כי ככל הנראה, הטעות הזו, שייתכן שאינה הטעות היחידה, נובעת מעצם השימוש ב"חוק ההתייעלות הכלכלית". חוק אשר על חקיקתו נמתחת ביקורת ציבורית נרחבת, ובאמצעותו מתקן המחוקק עשרות חוקים ואין-סוף סעיפים, אשר חלקם משפיעים בצורה מהותית על ציבור גדול של אנשים, כל זאת ללא דיון רציני, בלחץ של זמן ובלחצים אחרים. לטעמי מן הראוי שהמחוקק יפסיק את השימוש "בטכניקה" זו.

 

הכותב - רואה חשבון במשרד קבקוב בלאס ושות' www.kabkh.co.il

חברות אינטרנט זרות – המע"מ בדרך אליכן

עו"ד (יועץ מס) ירון אלי

רשות המסים מפרסמת תזכיר חוק למיסוי תאגידים בין-לאומייםהמוכרים ו/או מעניקים שירותים לישראלים באמצעות חנות מקוונת באינטרנט. תזכיר החוק, המתבסס על המלצות ועדה של רשות המסים שפרסמה את מסקנותיה לפני כשנה, מבקש להטיל מע"מ על חברות רב-לאומיות המוכרות באמצעות האינטרנט מוצרים או שירותים בישראל (לדוגמה, פייסבוק, גוגל, נטפליקס, אמזון, "בוקינג דוט קום" ועוד). בדברי ההסבר לתזכיר, נכתב, בין היתר, כי:

"החוק המוצע נועד לאפשר גבייה יעילה של המס החל בשל רכישה של מוצרים ושירותים אלקטרונים, שרותי תקשורת ושידורי רדיו וטלוויזיה, מספקים בינלאומיים אשר מושבם אינו בישראל. גביית המס החל על שירותים אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא."

לטעמנו, ההוראות האמורות, ככל שיתגבשו לכדי חקיקה, יביאו בהכרח לייקור המוצרים/השירותים לאור גלגול המע"מ (הצפוי) על הצרכן הסופי. החוק ידרוש מאותן חברות להירשם כ"עוסק מורשה" (לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975) ולהעביר את המע"מ שהן גובות מהעסקאות שהן מבצעות בישראל.

יש לציין כי תזכיר החוק מעלה ביקורות קשות מצד גורמים בענף שמזהירים כי חברות זרות יצמצמו באופן משמעותי את פעילותן בישראל. מנגד, רשות המסים גורסת כי התפתחות האינטרנט בעשור האחרון הביאה לשינויי חשיבה, לצד הערכות והתאמות נדרשות בחוקי המס המקומיים.

לטעמנו, חרף הביקורת הקשה, נראה כי התזכיר אכן יתגבש לכדי חקיקה (בשינויים כאלה ואחרים), בעיקר נוכח אימוץ התפיסה של מיסוי חברות זרות הפועלות באינטרנט במדינות מסוימות בעולם אחרי שהמתווה אומץ על ידי ארגון ה-OECD.

 

הכותב - ממשרד ירון אלי עו"ד, המתמחה בייעוץ וליווי משפטי של חברות ויחידים בתחום המשפט המסחרי, חברות, הייטק, דיני עבודה ובעיקר בתחומי המס השונים (מס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, הליכי גילוי מרצון, מיסוי בינ"ל, חוקי עידוד, תוכניות לתגמול עובדים ועוד). www.eli-law.co.il

 

 

רואי חשבון

ביקורות על רואי חשבון ועורכי דין לפי תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון

עו"ד (רו"ח) סיימון יניב

במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור נכנס לתוקפו ביום 2 בספטמבר 2015 תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, המטיל במסגרתו חובות מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור הנוגעות לזיהוי הלקוח והכרתו על עורכי דין ורואי חשבון אשר מבצעים פעולות המוגדרות "שירות עסקי" וכוללות, בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים.

הכללים ליישום החוק נקבעו בצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2015 (להלן: "הצו") ונקבעו בו הכללים לגבי אופן זיהויו של הלקוח. כמו כן על רואה החשבון להגיש ללקוח, טרם ביצוע השירות, טופס הכרת לקוח, שבו ימלא הלקוח בעצמו את פרטיו האישיים וגם מהו עיסוקו, מהי מטרת ביצוע השירות העסקי, מהו מקור הכספים שבאמצעותם מבוצע השירות העסקי, מהו סוג השירות העסקי המתוכנן ואת פרטיהם של נהנים נוספים מהשירות העסקי, ככל שישנם.

על בסיס המידע שמילא הלקוח בטופס, על נותן השירות העסקי להעריך אם הפעולה המבוקשת מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור. אם התשובה לכך שלילית, עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך חמש שנים לפחות. אם נותן השירות העסקי מעריך כי הפעולה המבוקשת אכן מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון קובעים כי עליו להימנע ממתן שירות זה.

נוסף על כך, מיום 2 בספטמבר 2016 תפעל במשרד המשפטים ועדת עיצומים לעניין ההסדר החדש, שתוכל להטיל עיצומים כספיים על נותני שירות עסקי שלא מילאו אחר הוראות החוק או שלא שיתפו פעולה עם הממונה. משום כך יש לוודא כי פוליסות ביטוח אחריות מקצועית כוללות כיסוי ביטוחי במקרה שבו יוטלו עיצומים מכוח החוק.

●     שאלה - האם יש לזהות את הלקוח לפי הוראות החוק והצו כאשר הלקוח מפקיד אצל נותן השירות העסקי שקים עבור תשלום על הוצאות בעבור נכס שבבעלות הלקוח?

●   תשובה - במצב זה נראה כי מדובר בניהול נכסים ו/או כספים עבור הלקוח המוגדר כ"שירות עסקי" המחייב את זיהויו של הלקוח לפי ההוראות הקבועות בצו;

●   שאלה - האם עורך דין המייצג קבלן מחויב לזהות את רוכשי הדירות שאינם מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם?

●   תשובה - אם נותן שירות עסקי מייצג קבלן/יזם המוכר דירות ואינו מקיים קשר עם רוכשי הדירות, פרט לסוגיות הטכניות של רישום במרשם המקרקעין ודיווח לרשויות המס בלבד, אין צורך בביצוע הליך זיהוי והכרת הלקוח לגבי רוכשי הדירות. אם נותן השירות העסקי מתבקש לבצע פעולות נוספות כחלק מקניית המקרקעין בידי רוכש הדירה, אזי נדרש נותן השירות העסקי לבצע את הליך הזיהוי וההכרה לגביו טרם ביצוען.

●   שאלה - האם עורך דין המייצג יזם במסגרת עסקאות תמ"א 38 לסוגיהן/פינוי בינוי, מחויב בזיהוי של כל הדיירים בבניין?

●   תשובה - בעסקאות תמ"א 38 לסוגיהן/ פינוי-בינוי, ניתן להסתפק בהחתמת היזם בלבד, אלא אם התקשרו בעלי דירות מסוימים עם נותן השירות העסקי לשם ביצוע שירות עסקי באופן פרטני. עם זאת יצוין כי במתן שירות עסקי הנוגע למכירת דירות אשר נבנו כחלק מעסקת תמ"א 38/ פינוי בינוי, יש לבצע הליך זיהוי והכרת הלקוח מול המוכר/ הקונה לפי העניין.

●   שאלה - בתיק משותף של כמה משרדי עורכי דין/רואי חשבון שונים, האם עורך הדין או רואה החשבון יכולים להסתמך על בדיקת הסיכונים שביצעו עורך דין או רואה חשבון ממשרד אחר או שעליהם לבצע בדיקת סיכונים בעצמם?

●     תשובה - יש לבצע את הליך הזיהוי וההכרה מול מבקש השירות, הלקוח עצמו.

 

●   שאלה - האם בדיקת נאותות חשבונאית/מיסויית הקשורה לרכישת נכס מחייבת זיהוי של מקבל השירות?

● תשובה - בדיקת נאותות חשבונאית/מיסויית המבוצעת בידי נותן שירות עסקי לגבי נכס אינה מהווה "שירות עסקי" כהגדרתו בחוק ועל כן לא נדרש לזהות את הלקוח. בעניין זה אציין כי גם ייעוץ מיסוי לגבי רכישה/מכירה של נכס אינו מהווה "שירות מקצועי".

 

הכותב - שותף במחלקת המיסים במשרד עורכי דין ברון ושות' המתמחה במיסוי ועבירות איסור הלבנת הון

 

 

תקצירי פסיקה

מס הכנסה

רישום עסק על שם בן משפחה - על מי מוטלת חבות המס?

תקציר: ע"א 732/15

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט העליון פסק כי המשיב 1, שהיה רשום כבעלים של עסק אלומיניום, הוא החייב במס בגין הכנסות העסק, ולא כנטען כי בפועל הבעלים של העסק הוא אביו של המשיב 1. בכך הפך בית המשפט העליון את פסיקת בית המשפט המחוזי, אשר פסק כי אף על פי שהמשיב 1 היה רשום כבעלים, הרי בפועל הבעלים של העסק הוא אביו של המשיב 1, ומשכך הוא החייב במס בגין הכנסות העסק.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המשיב 1 (להלן: "בנלי") היה רשום בספרי המשיב כבעל עסק של אלומיניום ושיפוצים (להלן: "העסק") במשך השנים 2009-2004. בכל השנים הללו, מלבד אחת (2006), התקבלו דיווחים על מחזור עסקי אפס או שלא נמסר כל דיווח. פקיד השומה פסל את ספרי העסק לאחר שנמצא כי לא דווחו הכנסות של העסק באותן שנים. המשיבה 2 (להלן: "אורית") היא אשתו של בנלי, ולפיכך הוצאה השומה גם כלפיה. המשיב 3 (להלן: "דוד") הוא אביו של בנלי. המשיבים טענו בבית המשפט המחוזי כי הבעלים האמיתיים של העסק הוא דוד, וכי בנלי פתח תיק ברשות המסים (מס הכנסה) בקשר לעסק על שמו לאחר לחץ שהפעיל עליו אביו - שלא רצה לפתוח עסק על שמו בשל חובות ונושים שהיו לו. המשיבים טענו כי בנלי לא היה מעורב בעסק בכל צורה שהיא וכי כל רווחי העסק הגיעו לידיו של דוד בלבד. לפיכך, לטענתם (המשותפת), החבות במס על ההכנסה של העסק מוטלת על דוד ולא על בנלי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי אף על פי שבנלי היה רשום כבעלים של העסק, הרי בפועל, הבעלים של העסק הוא אביו – דוד, ומשכך הוא החייב במס בגין הכנסות העסק.

דיון

דין הערעור להתקבל. ראשית, טענת המשיבים שלפיה בנלי אינו בעל העסק עומדת בסתירה למצג שהציגו לפני רשויות המס והם מנועים מלטעון אחרת. שנית, גם אם נקבל את טענות המשיבים ולפיהן בנלי העביר את הכנסותיו מהעסק לאביו דוד וכי מעורבותו של בנלי בעסק התבטאה ברישומים ובדיווחים גרידא, אין בכך כדי לשלול את חבותו במס בנסיבות המקרה שבפנינו.

לאורך שנים הציגו המשיבים מצג שווא מול רשויות המס כי בנלי הוא בעל העסק, ובנלי מנוע מלטעון כי אין לו כל קשר לעסק.

לצד טענת המניעות, קמה גם טענת ההשתק השיפוטי. המצג שהציג בנלי לפני רשויות המס לאורך שנים הצמיח לו ולעסק טובות הנאה שונות. דוקטרינת ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת לטענות שהועלו לפני ערכאות השיפוט בלבד, והיא חלה אף על טענות עובדתיות סותרות שהועלו בפני הרשויות, ובכלל זה על טענות שהעלה נישום לפני רשות המסים.

בנלי הצהיר והציג מצגים שונים לפני הרשויות ובהן רשות המסים, ולפיהם הוא הבעלים של העסק: העסק נרשם על שמו של בנלי הן במס הכנסה והן במע"מ. בנלי אף הגדיל לעשות, והגיש בקשה לפטור/ הקטנה של שיעור ניכוי המס במקור בשל פעילות העסק, בהיותו חייל משוחרר; חשבוניות העסק נשאו את שמו; תקבולי העסק הועברו לחשבון העסק שפתח בנלי בשם "טל בנלי אלומיניום". בהצהרת הון ליום 31.12.2007 דיווח בנלי במסגרת הדיווח על נכסיו כי ברשותו חשבון הבנק שלעיל; בעקבות פתיחת העסק קיבל בנלי אישור למשוך את פיקדון השחרור מצה"ל; בנלי אף קיזז הפסדים נטענים של העסק כנגד הכנסותיו כשכיר. לפיכך, וכעניין של מדיניות שיפוטית, לא תישמע טענתו הסותרת כי אינו הבעלים של העסק ואינו חייב במס בגין הכנסותיו.

כאמור, בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבים ולפיה בנלי אינו חב במס על הכנסות העסק וכי אביו הוא הרוח החיה שמאחורי העסק. מכוח שיקולי מדיניות בנלי מושתק ומנוע מלטעון כי אינו בעל העסק, ודי בקביעה זו כדי לקבל את הערעור.

בית משפט קמא עמד על כך שלצורך החיוב במס נדרש הנישום שתהיה לו תרומה ממשית להפקתה או לצמיחתה של ההכנסה, ומאחר שבנלי אינו עונה על קריטריון זה, קבע שבנלי לא יחוב במס על הכנסות העסק. ואולם כאמור, לא "בעל התרומה המשמעותית ביותר" לעסק בהיבט של "יגיעה אישית" הוא החייב בגין הכנסות העסק. לשם איתור הגורם החייב במס בגין ההכנסות הנובעות מהעסק, יש לזהות את בעל השליטה בעסק ונקודת המוצא היא כי בעל העסק הרשום, בנלי, הוא החייב במס על הכנסות העסק.

המשיבים טענו כי יש לראות את הסיטואציה שלפנינו כניכור הכנסה בדרך של העתקתה או העברתה מבנלי אל אביו דוד. יש להבחין בין "שימוש בהכנסה" והעברתה לאחר (שהנישום חב במס בגינה) לבין "העתקת" הכנסה לאחר (ובכך פוטר עצמו הנישום מחבות במס). "ניכור הכנסה" הוא מצב שבו מעתיק הנישום את מקור ההכנסה עצמו, הנכס, לאחר (להבדיל מהעתקת פירותיו לאחר). העתקה זו יכול שתעשה, למשל, באמצעות העברת בעלות בנכס על ידי מכירתו או העברתו במתנה. "בשימוש בהכנסה מקור ההכנסה נותר בידי הנישום אלא שאת הפירות המתקבלים ממנו הוא מעביר לאחרים ואילו בניכור הכנסה הנישום עוקר מרשותו את מקור ההכנסה כך שלא ניתן ליחס לו את פירותיה". על הטוען לעיתוק הכנסה להוכיח כי הכנסתו אכן הועתקה לאחר ואין להסתפק בהצהרת הטוען.

הצורך בקיומה של פעולה משפטית המעידה על הסבת הנכסים או ההכנסות הוא ברור, ולו משיקולי מדיניות גבייה. קשה להלום כי רשויות המס יידרשו לבצע חקירה בכל מקרה שבו יטען נישום פלוני כי הסב חלק מהכנסתו לאחר בלא שיציג ראיות התומכות בטענתו. נוסף על כך, בהיעדר בסיס משפטי להסבת הנכס או ההכנסה, סביר שפעולת ההסבה לא תעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 84 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 המחייב שהשליטה בנכס תועבר עם הנכס עצמו כדי שפעולת ההסבה תוכר על ידי רשויות המס.

בענייננו, חשבון הבנק שאליו הגיעו תקבולי העסק הוא של בנלי, שלו הייתה שליטה על החשבון וחשבוניות העסק נשאו את שמו. אין מדובר במצב של "עיתוק" הכנסות העסק מבנלי לאביו. אכן, ההכנסות מהעסק, שזרמו לחשבון הבנק, הועברו על ידי בנלי לאביו (וזאת באמצעות מתן ייפוי כוח לאמו, שהעבירה את הכספים לאביו), אך מבלי להעביר את מקור הנכס, כך שלפנינו "שימוש בהכנסה" ולא "העתקת הכנסה" על פי המבחנים דלעיל. בנלי היה יכול להשאיר את תקבולי העסק בידיו אך הוא בחר להעבירם לאביו ולאמו. כאמור, "אם הנישום קיבל תקבול כלשהו אך ויתר עליו או העבירו לאחר, יתחייב עליו במס, שהרי הכנסה זו נתקבלה בידו והוא עשה בה שימוש כאוות נפשו, אם על ידי השימוש בה בעצמו ואם על ידי השימוש בה בהענקתה לאחרים". בנלי השתמש בהכנסות העסק ולא העתיקן לדוד, והשליטה בעסק ובהכנסות ממנו נותרו בידיו גם לאחר הסבת הכספים להוריו. לפיכך, בנלי הוא שחב במס בגין הכנסות העסק.

תוצאה

הערעור התקבל. המשיבים חויבו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

 

 בנטלי טל, אורית טל, דוד טל, בבית המשפט העליון ניתן ביום 21.3.2016

 חיוב בהיטל עובדים זרים בגין העסקת מסתננים לישראל

תקציר: ע"מ 9266-03-14

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק כי יש לחייב העסקת מסתננים לישראל בהיטל עובדים זרים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המערער הוא קבלן כוח אדם, המספק עובדי כפיים למפעלים ולעסקים. בשנות המס הרלוונטיות לערעור, העסיק המערער עובדים מסודן ומאריתריאה (להלן: "העובדים") שנכנסו לישראל שלא כדין. לא ניתנו לעובדים היתרי העסקה לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן "חוק עובדים זרים"), וכולם אוחזים ברישיון זמני לשהייה בישראל מסוג 2(א)(5) שהונפק להם על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

בשנת המס האמורות שילם המערער לעובדים שכר עבודה [הכנסת עבודה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, להלן: "הפקודה"]. פקיד השומה הוציא למערער שומה על פי מיטב השפיטה. על פי קביעת פקיד השומה, היה על המערער לשלם היטל העסקת עובדים זרים בגין השכר ששילם לעובדים.

זקיפת שווי הטבות לעובדים זרים - נקבע כי מששילם המערער בשנות המס בעבור העובדים ולטובתם תשלומים בגין ביטוח רפואי, דיור והוצאות נלוות לדיור, ומשזכו להטבות נוספות אשר בעלותן נשא המערער - ארוחות לעובדים ואירוע לעובדים (להלן: "התשלומים"), היה על המערער לזקוף לשכר העובדים את שוויים של התשלומים, על פי הוראת סעיף 2(2) לפקודה.

נקודות זיכוי - נקבע כי העובדים אינם זכאים לנקודות זיכוי, על פי הוראות סעיפים 33א, 34 ו-36 לפקודה, מאחר שהעובדים אינם באים בגדר המונח "תושב ישראל" כהגדרתו בפקודה, ואינם באים גם בגדר המונח "תושב חוץ זכאי", כהגדרתו בכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007, כנוסחם בתקופה הרלוונטית.

טענתו העיקרית של המערער היא כי היטל עובדים זרים אינו חל ביחס לעובדים, מאחר שאין מדובר ב"עובדים זרים" במובן המשפטי, אלא בפליטים שיש לראותם כתושבים, כך שכל החיובים שהשית פקיד השומה על המערער בגין אותם עובדים, דינם להתבטל.

דיון

תכליתו של חוק ההיטל היא להעניק תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים באמצעות ייקור העסקתם, כך שיצומצם הפער בין עלויות העסקה של עובד זר, לבין עלויות העסקת עובד ישראלי, וזאת נוכח ההשפעה השלילית של העסקת עובדים זרים על שוק העבודה בישראל, לדעת המחוקק.

אכן, חוק ההיטל נחקק בשנת 2003, בטרם נאלצה מדינת ישראל להתמודד עם סוגיית מבקשי המקלט במלוא העוצמה, אלא שההקשר ההיסטורי אינו חזות הכול, ונכון לפרש את ההוראות הרלוונטיות לענייננו, על רקע תכלית החוק.

בניגוד לטענת המערער, אין תכליתו של חוק ההיטל אך לצמצם "יבוא" של עובדים זרים לישראל. תכליתו היא לצמצם העסקת עובדים זרים בכלל, כדי להגן על עובדים תושבי ישראל ואזרחיה. סבורני כי לעניין זה אין הבדל בין עובדים אשר נכנסו לישראל כדין לבין עובדים אשר הסתננו לישראל, ואין גם נפקות לסיבה אשר בגינה הגיעו לישראל מלכתחילה.

נראה כי משהוחל ההיטל על העסקת עובדים זרים בעלי היתר עבודה בישראל, לאחר שעמדו בתנאי הבקרה והמכסות בענפי התעסוקה, קל וחומר שיש להחילו על העסקת עובדים זרים שהסתננו לישראל ולא קיבלו היתר עבודה בישראל ולא נקבעו לגביהם כל מכסה או אמצעי בקרה. מעבר לכך, קשה להלום כי דווקא מי שמעסיק עובד זר אשר נכנס ארצה כדין ובהיתר, יחויב בהיטל, ואילו מי שמעסיק עובד זר שהסתנן ללא היתר, יופטר מחובה זו.

הדבר עלול לעודד העדפת העסקת עובדים זרים שאינם בני הרחקה על פני עובדים זרים בהיתר או על פני תושבי ישראל, ולעודד את המשך ההסתננות לישראל לצורכי פרנסה - תופעה שהמדינה מבקשת למנוע.לכאורה נראה כי יש ממש בטענה ולפיה כל עוד המדינה אינה מגרשת את המסתננים, יש לאפשר להם לחיות בכבוד ולהתפרנס בכבוד. עם זאת, ההיטל אינו מוטל על העובדים אלא על המעסיקים, כדי ליצור, הלכה למעשה, אפליה מתקנת לטובת העובדים הישראלים. טענתו האמורה של המערער, עשויה אולי, אם יקבל אותה המחוקק, להצדיק החרגת העסקת הזרים שאינם בני הרחקה מתחולת חוק ההיטל, אך אין בה להצדיק פרשנות החורגת מלשונו של החוק ומתכליתו.

המערער טען כי המדינה הטעתה אותו ומעסיקים אחרים בכך שלא הודיעה מראש כי העסקת מבקשי המקלט כרוכה בתשלום היטל, וכתוצאה מכך נגרם נזק לכל מי שהעסיק עובדים אלה ולא תמחר את ההיטל בחישוב שכרם. אין לקבל טענה זו. מעבר לכך שנוכח האמור לעיל, לא נדרשה המדינה לפרסם הוראה המבהירה את הוראות החוק הרלוונטיות, הרי בנסיבות אלה, בהיעדר הוראה המחריגה את מבקשי המקלט לעניין ההיטל, וככל שמעסיקי מבקשי המקלט רצו להבהיר את העניין, היה עליהם לפנות באופן רשמי בשאלה מפורשת לגורם מוסמך ברשות המסים ולקבל תשובה מוסמכת.

קבלת נקודות זיכוי - המערער כלל לא הוכיח בראיות כי מרכז חייהם של העובדים היה בישראל בשנים שאליהן מתייחס הערעור. לא הובאו כל ראיות לעניין קשרי המשפחה של העובדים, קשריהם החברתיים באותה תקופה ומכלול העניינים הכלכליים שלהם באותה תקופה. אזכיר גם כי התקופה שאליה מתייחס הערעור, החלה סמוך למדי לתחילת גל ההסתננות, וברי כי באותה עת לא היה ניתן לראות בישראל את מקום מגורי הקבע של העובדים אשר ישבו בה אז זמן קצר למדי.

אכן, באופן מכליל, אוכלוסיית המסתננים עומדת היום ועמדה גם אז, לכאורה, בחזקת הימים הקבועה בסעיף 1(א)(2) לפקודה. עם זאת, החזקה שמרכז חייהם הוא בישראל ניתנת לסתירה על פי הוראת סעיף 1(א)(3) לפקודה שצוטטה לעיל. עם זאת, לענייננו אין לראות אדם שנכנס לישראל שלא כדין ומוטל עליו צו הרחקה ממנה, כאדם אשר מרכז חייו בישראל.

רישיון השהייה מסוג 2(א)(5) אשר ניתן למסתננים הוא זמני מטבעו. על פי הסטטוס של אותם עובדים וכל עוד לא הוכרו באופן רשמי כפליטים, הימצאותם בישראל היא זמנית, והגם שהיא עשויה להימשך זמן רב, הרי אם לא יוכרו כפליטים, יידרשו בסופו של דבר לעזוב את המדינה. נקודות הזיכוי הן בגדר הטבת מס הניתנת בידי המדינה באופן בסיסי לתושביה, במסגרת יחסי הגומלין המתקיימים בין המדינה לבין התושבים, מסגרת אשר אינה מתקיימת ביחס לזרים אלא בתנאים הקבועים בכללים לעניין תושב חוץ זכאי. נוסף על כך, הענקת נקודות זיכוי למסתננים, מתוך ראייתם כתושבים לעניין הפקודה, תהווה תמריץ חיובי להגעתם לישראל ולניסיונם להשתקע בה, וכפי שנאמר לעיל, תוצאה שכזו מנוגדת לחלוטין למדיניות מדינת ישראל ולפעולות הננקטות במסגרת ההתמודדות עם תופעת ההסתננות.

אשר לטענה החלופית בדבר היות כל אחד מהעובדים בגדר "תושב חוץ זכאי", לפי כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007 (בוטל) - על פי הכללים, תושב חוץ זכאי הוא "מי ששהייתו בישראל... והעסקתו בישראל... מותרות על פי דין". לכאורה קשה להכיר במי שהסתנן לישראל והמדינה, לא רק שלא התירה באופן רשמי וחיובי את שהייתו והעסקתו בה, אלא אף הוציאה נגדו צו הרחקה שהותלה באופן זמני, כמי ששוהה בישראל ומועסק בה כדין.

לעניין הכללים אין לראות בעובדים כמי שמועסקים בישראל כדין. לעובדים לא הונפקו היתרי העסקה לפי חוק עובדים זרים, וחרף ההכרה בפסיקת בתי המשפט בזכותם של המסתננים לעבוד בישראל לשם כלכלתם הבסיסית - אין לראות במדיניות אי האכיפה שנוקטת המדינה מתן אישור העסקה למסתננים.

המערער תקף כאמור גם את חיובו בגין דמי שכירות למגורי העובדים, בניכוי במס במקור בשיעור 35%. המערער זנח טענות בנושא זה בסיכומיו, ועל כן דינן להידחות. מעבר לאמור, נראה כי אם (כטענת המערער) הוא שילם עבור עובדיו את דמי השכירות, אזי חלה עליו חובה לנכות מס במקור, על פי התקנות.

תוצאה

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 40,000 ש"ח.

 

שלמה סעד נגד פקיד שומה אשקלון, בבית המשפט: המחוזי בבאר שבע, ניתן ביום 17.3.2016

 

ניכוי הוצאות סוכן ביטוח

תקציר: ע"מ 47997/13

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי המערער, המשמש סוכן ביטוח, זכאי לנכות הוצאות בגין עמלות בשל הפניית לקוחות. נפסק כי המערער עמד בנטל ההוכחה הנדרש, בשים לב לעדויות ולמסמכים שהוגשו, ובשים לב לכך שהוצאות מסוג זה הוכרו בשנות המס הקודמות, ואילו המשיב כלל לא בדק, וממילא אף לא הבהיר, מה מקום מצא לשנות טעמו בהתייחס לשנות המס שבערעור. עם זאת לא הותרו בניכוי הוצאות משכורות לילדי המערער, הוצאות שירותי משרד והוצאות ביגוד וניקוי יבש.

 

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

עניינו של ערעור זה הוא הוצאות שונות שנדרשו על ידי המערער, המשמש סוכן ביטוח, ולא הוכרו על ידי המשיב. בין ההוצאות הוצאות בגין "עמלות ביטוח וייעוץ" והוצאות בגין "שירותי משרד" אשר שולמו לחברת כסל בע"מ (להלן: "כסל"). אחיו של המערער, מר בן ציון פרקו, מחזיק ב-1% ממניות חברת כסל ומשמש דירקטור בה. נוסף על כך ביקש המערער לנכות מהכנסותיו הוצאות בגין "שכר עבודה וביטוח לאומי" אשר שולמו לילדיו של המערער, וכן הוצאות בגין "בגדי עבודה וניקוי יבש". לטענת המשיב, המערער לא עמד בנטל להוכיח כי העמלות הן הוצאות שיצאו בייצור הכנסתו כאמור בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). כמו כן נטען כי המערער לא הוכיח כי העמלות שולמו בפועל.

דיון

הוצאות עמלות - הוצאה מהסוג הנדון בערעור זה היא הוצאה בייצור הכנסה. אמת כי ייתכן ששיעור ההוצאה שמבקש המערער לנכות, דהיינו עמלה בגובה מחצית העמלה שמקבל המערער מחברת הביטוח, הוא שיעור גבוה מהמקובל והסביר. מכל מקום, משהמשיב לא טען טענה כלשהי בדבר סבירות העמלות, ובעיקר משעה שלא הובאה בפני איזו ראיה בעניין זה, אין אלא להכריע אך ורק בשאלה אם העמלות אכן שולמו בפועל. על תשלום ההוצאה בפועל ועל היותה משולמת בגין הפניית לקוחות, העידו המערער ואחיו. בית המשפט התרשם לחיוב מעדותם, וחיזוק מסוים לכך ניתן למצוא בדפי החשבון ובצילומי הצ'קים שהוגשו לתיק בית המשפט, אשר כפי שקבעתי לעיל, יש מקום לקבלם כראיה.

המשיב מיקד כאמור את עיקר טענתו בדבר עצם תשלום ההוצאה, הגם שהעלה טענות בדבר טיב ההוצאה ומטרתה, תוך שהוא מפנה לעובדה כי לא הוצג לפניו הסכם בין המערער ואחיו בנוגע לתשלום העמלה, וכי לא ברור טיבה של אותה רשימה שהוצגה ואשר סומנו בה הלקוחות הקשורים לגופים שהופנו למערער באמצעות כסל. אלא שגם בעניין זה אני סבור שניתן לקבל את עדות המערער, שהייתה כאמור מהימנה בעיניי, ואף עומדת במבחן ההיגיון והסבירות, ולפיה רשימה זו נשלחה לו מחברת הביטוח וזאת לצורך תשלום העמלות שהוא זכאי לו.

העובדה שמדובר בתשלומים המשולמים בין קרובי משפחה היא בוודאי סיבה ראויה לבחון את טיב התשלום ואת גובה התשלום כדי לוודא כי מדובר בתשלום אמת ובהוצאה שאכן מיועדת לשם ייצור הכנסה. אלא שבאותה מידה יחסי קרבה אלה יכולים להסביר התנהלות שאין לצפות לה בין צדדים שאינם קשורים, כגון העובדה שאחיו של המערער לא דקדק עמו בעת עריכת התחשבנות בשל יחסי האמון ביניהם, וכי על פי אותם יחסי קירבה היה המערער מוכן להעביר תשלום לצד שלישי כפירעון העמלה על פי בקשת האח.

יש לתת את הדעת שהמשיב טוען בסיכומיו כי המערער ואחיו עשו יד אחת לשם העלמת מס על ידי יצירת מצג שווא של תשלומים בגין הפניית לקוחות באופן המקטין את הכנסתו החייבת של המערער. אלא שברור כי אם תשלומים דוגמת אלה שולמו במהלך שנים רבות, לרבות בשנות המס שבהן שילמה כסל מס על העמלות, יהא קשה יותר להניח את מה שמבקש המשיב להניח, דהיינו כי מדובר בהתנהלות שמטרתה להעלים מס. אין זה סביר כי המערער ואחיו נערכו לפני שנים רבות לקראת אותו יום שבו יהיו לכסל הפסדים שתוכל לקזז כנגד הכנסותיה. לכל הפחות, וכאמור, היה אפשר לצפות כי בנסיבות אלה יבחן המשיב מה עמד ביסוד הסכמי השומה בשנים הקודמות.

המשיב לא טען כל טענה בנוגע לנסיבות חתימתם של הסכמי השומה הקודמים באופן המצדיק שינוי מטעמו בנוגע לניכוי ההוצאות; המשיב כלל לא בדק את הנסיבות העומדות מאחורי חתימת הסכמי השומה. לפיכך, משלא נתן המשיב כל הסבר להתנהלותו בשנות המס הקודמות, ושעה שלא נסתרה טענתו של המערער, שמוצאת לה אחיזה, ולמצער ראשית אחיזה, בלשון אותם הסכמים והמסמכים שנערכו באותה עת ולפיה גם בשנים הקודמות נדונה והוכרעה סוגיית ההוצאות מהסוג הנדון כאן, לא ניתן לקבל את טענת המשיב כי בשנות המס שבערעור המצב העובדתי הוא אחר.

לטענתו החליפית של המשיב אין להתיר למערער את ניכוי ההוצאה משום שהייתה חלה עליו חובת ניכוי מס במקור והוא לא קיימה. גם אם צודק המשיב בטענתו כי קיימת חובת ניכוי מס, הרי נראה כי בנסיבות המקרה שלפני, סעיף 32א לפקודה אינו מונע ניכוי ההוצאה אף אם המערער לא קיים את חובתו לנכות מס במקור, שכן נמסרו לפקיד השומה פרטיו של מקבל התשלום. אין להפעיל את הסנקציה האמורה בסעיף 32א לפקודה במקום שבו מסר הנישום לפקיד השומה פרטים מספקים על אודות מקבל התשלום כדי שיהא ניתן לגבות את המס שלא נוכה במקור ואין לנקוט את הסנקציה החריפה הקבועה בסעיף זה בהתחשב בסנקציות האחרות המוטלות עליו ממילא.

הוצאות משכורות לילדי המערער - ברי כי ככל שיוכח כי אלה אכן עבדו אצל המערער וכי עבודתם תרמה להפקת הכנסתו, וכן כי ההוצאות שולמו להם בפועל, יהא מקום להתירה על פי סעיף 17 לפקודה. על אף שבעת ביקור בעסקו של המערער מצאה המפקחת את בתו של המערער עובדת במקום העסק, ואילו בנו האחר של המערער למד באותה עת לצורך קבלת רישיון של סוכן ביטוח ועבודתו אצל אביו נראית כמשתלבת בלימודיו, לא הוצגה כל ראיה התומכת בטענה ולפיה המערער אכן שילם משכורות לילדיו. המערער העיד כי שילם לילדיו שכר במזומן ובצ'קים. לתשלום במזומן לא נמצאו תימוכין בתנועות חשבון הבנק של המערער, וטענתו כי "ייתכן" שמשך סכומים גבוהים יותר ושילם מתוכם לילדיו, אין בה די. המערער אף לא הציג תיעוד בהתייחס לתשלום באמצעות צ'קים. לפיכך נקבע כי המערער לא עמד בנטל הנדרש להוכיח הוצאה זו.

הוא הדין בהוצאות "שירותי משרד כסל" המתייחסים, לדברי המערער, לשימוש שעשה מעת לעת בחדר הישיבות השייך לכסל לצורך פגישה עם לקוחות. לא עלה בידי המערער להרים את הנטל כי עמד בהוצאות אלו, ובעיקר כי אלה הוצאו בייצור הכנסתו. המערער כלל לא היה יכול להסביר באיזו דרך נערך התחשיב שעל פיו שילם בעד שירותים אלה, וכמו כן לא הבהיר על שום מה קיימת זיקה כלשהי בין הוצאות אלו לבין הכנסותיו.

הוצאות ביגוד וניקוי יבש - אין יסוד לדרישת המערער לנכותם. מדובר בוודאי ב"הוצאה מעורבת" ולפיכך אין להתירה. לא רק זו, אלא שמתקנה 6(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 עולה כי הוצאות ביגוד "ייצוגי" מסוג חליפה, כנטען על ידי המערער, אינן מותרות לניכוי. לא נטען, ובוודאי לא הוכח, כי הביגוד שבו מדובר לא ניתן להשתמש בו שלא לצורכי העבודה או כי ניתן לזהות בו באופן בולט השתייכות לעסקו של המערער כסוכן ביטוח, או כי קיימת חובה בדין ללבוש אותו.

תוצאה

הערעור התקבל ברובו. המשיב חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

 

 מרדכי פרקו נגד פקיד שומה כפר סבא בבית המשפט המחוזי מרכז ניתן ביום 2.2.2016

 

מיסוי מקרקעין

חזקת התא המשפחתי היא חזקה הניתנת לסתירה
בהתקיים הסכם ממון והפרדה רכושית בפועל

תקציר ע"א 3178/12

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט העליון פסק פה אחד כי חזקת התא המשפחתי הקבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") היא חזקה הניתנת לסתירה. אשר לאופן שבו יוכל הנישום לסתור את החזקה, הוחלט ברוב דעות כי בעניינם של בני זוג נשואים יידרש הנישום להציג הסכם יחסי ממון כתנאי מקדמי, ונוסף על כך להוכיח כי בני הזוג פעלו על פי ההסכם הלכה למעשה, דהיינו כי ההפרדה הרכושית לא נותרה "על הנייר" אלא התקיימה בפועל.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

השאלה שמתעוררת בערעור היא אם יש להחיל את ה"פיקציה" המשפטית הקבועה בסעיף לחוק 49ב(1) לחוק, שלפיה רואים בני זוג כ"מוכר אחד" לצורך פטור ממס שבח, גם על בני זוג שערכו הסכם יחסי ממון אשר במסגרתו שמרו על הפרדה רכושית בנוגע לנכסיהם לפני הנישואין.

בשנת 1992 התאלמן המערער. לאחר פטירתה של אשתו המנוחה נרשמו זכויותיה בדירת המגורים על שם יורשיה על פי דין: המערער ושני ילדיהם בחלקים שווים, כך שבסופו של דבר הבעלות בדירת המגורים היא בעלות משותפת של המערער (3/4) ושל שני הילדים (1/4). בשנת 1998 נישא המערער בשנית. במועד הנישואין הייתה לאשתו דירת מגורים בבעלותה הבלעדית אשר נרכשה לפני שהכירה את המערער ולפני שנישאה לו. אין חולק כי המערער ואשתו מעולם לא התגוררו בדירת המגורים.

בשנת 2005 נערך בין האישה למערער הסכם ממון שבמסגרתו נערכה הפרדה בין נכסיהם המשותפים של בני הזוג לבין נכסיהם הפרטיים. בית המשפט לענייני משפחה אישר את הסכם הממון. באותה שנה מכרה האישה את דירתה וקיבלה פטור בהתאם לבקשתה על פי סעיף 49ב(1) לחוק. כעבור שנה ושלושה חודשים מכר המערער את דירתו ודיווח על המכירה למשיב, תוך שהוא מצהיר בשומה העצמית כי הוא זכאי לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק. המשיב דחה את בקשת הפטור של המערער מן הטעם שטרם חלפו ארבע שנים ממועד מכירת דירת האישה. ועדת הערר דחתה את הערר שהגיש המערער.

דיון

לשון סעיף 49(ב) לחוק בהירה וברורה. הסעיף יוצר "פיקציה" לצורכי מס שלפיה רואים תא משפחתי המורכב מבני זוג ומילדיהם שטרם מלאו להם 18, למעט בני זוג שגרים בנפרד דרך קבע או ילדים נשואים, כ"מוכר אחד" לצורכי מס שבח. השימוש במונח "פיקציה" אינו מקרי. הוא נועד להבהיר כי מדובר בקביעה משפטית מלאכותית (פיקטיבית) של המחוקק שנועדה להגשים תכלית מסוימת.

תכלית הסעיף היא כפולה: מחד גיסא, למנוע תכנוני מס בלתי לגיטימיים שבהם נרשמות כמה דירות מגורים שמשמשות את התא המשפחתי על שם בני משפחה שונים, כדי למקסם את מספר הפטורים ממס שבח שיוכל התא המשפחתי כמכלול לקבל בבוא היום. תכלית זו כונתה בעניין עברי "תכלית שלילית". מאידך גיסא, מבקש החוק לאפשר לתא המשפחתי כמכלול להגשים את מאוויו וצרכיו, מתוך הנחה שהתמורה המתקבלת ממכירת דירת המגורים משמשת במרבית המקרים לרכישת דירת מגורים אחרת עבור התא המשפחתי כמכלול. תכלית זו כונתה בעניין עברי "תכלית חיובית". ניתן לראות כי מדובר במידה רבה בשני צדיו של אותו מטבע.

חסרונה של "פיקציה" משפטית, בייחוד כזו המנוסחת באופן גורף יחסית, נעוץ בכך שלעתים היא אינה מותאמת לגיוון ולמורכבות העובדתיים שמתגלים במרוצת הזמן, וכתוצאה מכך היא עלולה לגרום לנו ליישם באופן "עיוור" את הכלל המשפטי תוך התעלמות מפרטים שעשויים להיות רלוונטיים לאור תכליתה. "פיקציה" משפטית כזו, אם לא תותאם למציאות בדרך של פרשנות, לא תמיד תגשים את תכליתה. כזו היא ה"פיקציה" הקבועה בסעיפים 9 ו-49(ב) לחוק. יתרונה נעוץ בפשטותה ובבהירותה, אך באלה טמון גם חסרונה.

נראה כי בקובעו את ה"פיקציה" המשפטית דנן עמד לנגד עיני המחוקק תא משפחתי "רגיל" - כזה המורכב מבני זוג צעירים יחסית (ובהמשך מילדיהם המשותפים) שבונים את חייהם המשותפים יחד במאמץ משותף, הרוכשים יחד דירה למגורי המשפחה ועם השנים מבקשים למכור את הדירה המשותפת לטובת רכישת דירה אחרת, אף היא משותפת, ושאם יש בבעלותם יותר מדירת מגורים אחת הרי כל דירותיהם נרכשו במאמץ משותף על ידי שניהם.

אלא שלצד תא משפחתי זה קיימות אפשרויות נוספות ומורכבות יותר מהבחינה המשפטית. לדוגמה, בני זוג עשויים להקים תא משפחתי בשלב מאוחר של חייהם כשכל אחד מהם כבר מבוסס כלכלית ובבעלותו דירת מגורים משלו. דוגמה נוספת: בני זוג עשויים להקים תא משפחתי המהווה עבור שניהם "פרק ב'", כשלכל אחד מהם נכסים משלו וילדים משלו, על כל המורכבות הנובעת מכך. בשתי הדוגמאות הללו קיימת סבירות גבוהה כי בני הזוג יערכו הסכם ממון שבו יוסדרו סוגיות רכושיות הנוגעות לנכסים שעמם הגיעו לתא המשפחתי. ייתכנו כמובן דוגמאות קטגוריאליות נוספות מעבר לאלה שהוזכרו לעיל, אך המשותף לדוגמאות הללו הוא שכל אחד מבני הזוג נכנס לתא המשפחתי כשהוא נושא עמו "מטען היסטורי".

במצב דברים שבו קיים הסכם יחסי ממון בין בני הזוג, נוצרת התנגשות בין ה"פיקציה" הקבועה בסעיפים 9 ו-49(ב) לחוק אשר רואה את בני הזוג כ"מוכר/ רוכש אחד" ממועד היווצרות התא המשפחתי ואילך (ולכן לכאורה אינה רואה שוני רלוונטי בין התא המשפחתי המתואר לעיל לבין התא המשפחתי ה"רגיל" שעליו חלה ה"פיקציה" מטבעה), לבין רצונם של בני הזוג לשמור על הפרדה רכושית גם לאחר היווצרות התא המשפחתי בהתאם להסכם יחסי הממון שנערך ביניהם. הפתרון הראוי הוא לראות ב"פיקציה" המשפטית הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק (וכפועל יוצא גם זו הקבועה בסעיף 9 לחוק) כחזקה הניתנת לסתירה ולא כחזקה חלוטה.

לפי דעת הרוב - השופט י' דנציגר שאליו הצטרפה השופטת ד' ברק-ארז, בעניינם של בני זוג נשואים יידרש הנישום להציג הסכם יחסי ממון כתנאי מקדמי, ונוסף על כך להוכיח כי בני הזוג פעלו על פי ההסכם הלכה למעשה, דהיינו כי ההפרדה הרכושית לא נותרה "על הנייר" אלא התקיימה בפועל. מנגד, השופט נ' סולברג סבר כי הנישום יוכל לסתור את החזקה גם בהיעדר הסכם יחסי ממון, אם יוכיח כי התקיימה בין בני הזוג הנשואים הפרדה רכושית בפועל.

תוצאה

הערעור התקבל. לא נעשה צו להוצאות.

 

יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, בבית המשפט העליון, ניתן ב-17.11.2014

 

מיסוי על דירה שהתקבלה בירושה

תקציר: ו"ע 44605/15

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי נצרת קבעה כי הוראות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין שביטל את הפטור במכירת דירת מגורים מזכה אחת לארבע שנים חלות אף על דירה אשר התקבלה בירושה. עוד נקבע כי במקום שבו דירה כאמור (אשר לא הייתה דירתו היחידה של המוריש) נמכרת לקרוב, הרי אין המוכר זכאי ליהנות ממס מיטיב בחישוב ליניארי.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה, אם מוכר אשר מכר דירה אחת שקיבל בירושה זכאי כי ייערך לו חישוב ליניארי לפי סעיף 48 א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") כאשר המכירה היא לקרוב. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה, אם בשל העובדה שהעורר מכר את חלקו בדירה לאחיו, להבדיל ממכירתה לאדם זר, הוא אינו זכאי שחישוב מס השבח ייערך לפי החישוב הליניארי המיטיב.

דיון

סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי המוכר דירת מגורים מזכה יהיה זכאי לפטור ממס בעת מכירתה במקרה שבו הדירה היא דירה מזכה אשר המוכר קיבל בירושה והוא בן זוגו של המוריש או צאצא של המוריש או בן זוגו של צאצא של המוריש, ולפני פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד ואילו היה בחיים ומוכר את הדירה היה פטור ממס בגינה. אין מחלוקת כי במקרה שלפני העורר אינו זכאי לפטור על פי סעיף זה מאחר שלא מתקיים התנאי ולפיו למוריש הייתה לפני פטירתו דירה אחת בלבד, מאחר שהיו לו שתי דירות בבעלותו.

עד לתיקון 76 קבע סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין כי מי שבבעלותו יותר מדירת מגורים אחת יהיה פטור מתשלום מס על השבח הריאלי בעת מכירת דירה פעם אחת במהלך ארבע שנים. במסגרת תיקון 76 בוטל הפטור האמור החל מיום המעבר, קרי - 1.1.2014. במסגרת התיקון האמור נקבע מס ליניארי ולפיו בעת מכירת דירת מגורים מזכה אשר נרכשה לפני יום המעבר, הרי השבח הריאלי אשר נצבר עד ליום 1.1.2014 יהיה פטור ממס, ועל יתרת השבח הריאלי אשר נצבר לאחר יום 1.1.2014 יחול מס בשיעור של 25% (סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין). בענייננו, מאחר שהעורר מכר את חלקו בדירה לאחיו ימים ספורים בלבד לאחר יום 1.1.2014, הרי המס בגין יתרת השבח לאחר יום 1.1.2014 הוא בשיעור זניח.

בסעיף 44(ד)(1) לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים") נקבע כי הוראות סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין יחולו על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות בלבד, ובלבד שמתקיימים כל אלה: במכירה של לפחות אחת משתי הדירות בתקופת המעבר המוכר היה זכאי לפטור לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין ככל שהסעיף היה תקף בעת המכירה; אם המכירה היא של דירה שהתקבלה במתנה לפני יום המעבר מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין והמכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, בתמורה או שלא בתמורה. ההוראה האמורה, אשר מחריגה מכירה לקרוב מתחולת סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין, היא מקור המחלוקת בענייננו.

בענייננו אין חולק כי העורר מכר את חלקו בדירה בעפולה לאחיו ואשתו. לפיכך אין מחלוקת כי מדובר במכירה לקרוב על פי הגדרת המונח בחוק הרלוונטי.

העורר טוען כי סעיף 44(ד)(1)(א)(ב)(ג) לחוק ההסדרים מתייחס למכירה של שתי דירות ואוסר מכירה של שתיהן לקרוב. ואולם, אין מגבלה באשר למכירה לקרוב כאשר מדובר בדירה אחת בלבד. לפיכך הוא טוען כי עצם מכירת חלקו באחת הדירות בלבד לאחיו אין בה כדי למנוע עריכת חישוב ליניארי על פי הוראות סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין.

העורר טוען כי מאחר שסעיף 44(ד)(1)(ג) לחוק ההסדרים נוקט לשון רבים שעה שהוא קובע כי בכדי שיחולו הוראות סעיף 48א(ב2) נדרש שהמכירות לא יהיו לקרוב, הרי אין מניעה כי אחת הדירות תימכר לקרוב והמניעה היא רק לגבי מכירת שתי הדירות לקרוב.

אין לקבל פרשנות זו. בסעיף 5 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 נקבע כי "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך". לפיכך, אין בעובדה שהסעיף נוקט לשון רבים שעה שצוין כי לא ניתן שהמכירות יהיו לקרוב בכדי ללמד כי ניתן שאחת מהן תהיה לקרוב בכדי שתהיה תחולה לסעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין.

סעיף 44(ד) לחוק ההסדרים קובע אילו הוראות תקפות בעת מכירת דירת מגורים מזכה. מהסעיף עולה כי במהלך תקופת המעבר יכול מוכר ליהנות משיעור המס אשר נקבע לתקופת המעבר בעת מכירתן של עד שתי דירות. בכדי שתהיה תחולה של סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין, נדרש כי יחולו לגבי הדירה הרלוונטית התנאים המפורטים בסעיפים קטנים א-ג. אין בעובדה כי רק את חלקו בדירה בעפולה מכר העורר לאחיו בעוד את חלקו בדירה השנייה לא מכר לקרוב בכדי לתמוך בטענתו לפיה יש לחשב את מס השבח בנוגע לדירה בעפולה בהתאם להוראות סעיף 48א(ב2) אף שהדירה האמורה נמכרה לקרוב.

העורר סבור כי הסעיף האמור, אשר מחריג מכירה לקרוב מהמכירות אשר לגביהן חל מס שבח ליניארי מיטיב, אינו חל במקום שבו הדירה אשר נמכרה היא דירה שהתקבלה בירושה. לטענתו, מהוראות חוק אחרות בחוק מיסוי מקרקעין ניתן ללמוד על גישתו של המחוקק ועל כוונתו לאפשר ליורשים להעביר זכויות בדירה שהתקבלה בירושה ללא חבות מס.

אין לקבל את טענות העורר בעניין זה. אין מחלוקת כי המקרה שבו עסקינן אינו נופל בגדרו של אף סעיף מהסעיפים האמורים שאליהם התייחס העורר, שכן לאביו של העורר הייתה דירה נוספת בעת פטירתו וכן העברת זכויותיו של העורר לאחיו בחלקו בדירה שקיבל בירושה לא נעשתה בלא תמורה.

אין לקבל את טענת העורר ולפיה סעיפי החוק שהתייחס אליהם, כמפורט לעיל, יש בהם בכדי ללמד על מדיניות חקיקתית אשר יש בה בכדי להצדיק החרגה של דירות שהתקבלו בירושה, כך שלגביהן ייערך חישוב ליניארי מיטיב אף אם נמכרו לקרוב.

אין מחלוקת כי במסגרת סעיף 44(ד)(1)(ג) לחוק ההסדרים לא החריג המחוקק מקרה שבו מדובר בזכויות בדירה אשר התקבלו בירושה. יש ללמוד משתיקתו של המחוקק בעניין זה על כוונתו כי במקרה שבו נמכרת זכות לקרוב לא תהיה תחולה לסעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין בין שמדובר בדירה אשר התקבלה בירושה ובין שלאו.

תוצאה

הערר נדחה. העורר חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

 

ישראל רונן ניסן נ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת, בבית המשפט: ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין נצרת, ניתן ביום: 9.3.2016

 

 

מס ערך מוסף

שלילת זכאות לניכוי מס תשומות ברכישת דירת נופש

תקציר: ע"מ 59149/13

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי הכנסות המערער מהשכרת דירת נופש (להלן: "דירת הנופש" או "היחידה") במאגר מלונאי לא נצמחו "במהלך עסקיו" ולכן השכרת היחידה לא הייתה "עסקה" לפי החלופה הראשונה להגדרת מונח זה בחוק מס ערך מוסף. עוד נקבע כי ההשכרה נכנסת להגדרת עסקת אקראי במקרקעין אולם לעניין יישום תקנה 6ב לתקנות מס ערך מוסף, החייבת במס היא חברת הניהול ולא המערער. לפיכך אין המערער רשאי לנכות את מס התשומות שבו נשא בגין רכישת היחידה (אך מכיוון שכך, אם וכאשר ימכור המערער את הבעלות ביחידה, עסקת המכירה תהיה פטורה ממס).

השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המערער הוא עורך דין במקצועו. בחודש מאי 2011 הוא רכש מידי יזמים דירת נופש בפרויקט המלונאי חוף הצוק בתל אביב. בד בבד, המערער התקשר עם חברת ניהול האחראית לתפעול השוטף של המלון האמור, והעמיד את היחידה לרשותה כחלק ממאגר מלונאי.

המערער, שאינו עושה כל שימוש אישי ביחידה, זכאי להכנסה שנתית לפי חלקו בהכנסות הנובעות מהשכרת יחידות המלון באמצעות חברת הניהול. בעת רכישת היחידה מידי היזמים, התווסף מס ערך מוסף למחיר ששילם המערער. המערער ביקש לנכות את המס האמור כמס תשומות. המשיב סירב להתיר את הניכוי וזו המחלוקת בין הצדדים.

בטענתו הראשית גורס המערער כי הוא זכאי כ"עוסק" לנכות את מס התשומות הגלום במחיר רכישת היחידה וזאת מפני שהוא משכיר את היחידה (באמצעות חברת הניהול) בעסקאות החייבות במס ערך מוסף. לדעת המערער, השכרת היחידה נעשית על ידיו "במהלך עסקו" והיא משולבת בפעילותו העסקית הכללית. נוסף על כך, בשל אופי היחידה כיחידה מלונאית, השכרתה במסגרת מאגר מלונאי היא בהכרח בעלת צביון עסקי.

בהקשר זה מדגיש המערער כי היחידה אינה בבחינת "דירת מגורים", וזאת כפועל יוצא מהלכות בית המשפט העליון בנושא דירות נופש. כטענה חלופית גורס המערער כי אף אם השכרת היחידה אינה "במהלך עסקו" כעוסק, היא מהווה "עסקת אקראי" בידיו ושוב הוא זכאי לנכות את המס בגין הרכישה, וזאת מכוח תקנה 6ב(ג) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

מנגד, לשיטת המשיב, כל הפעילות הכרוכה ביחידה, השכרתה ותחזוקתה, נעשית בידי חברת הניהול והמערער אינו מעורב בכך כלל. מדובר בהשקעה פסיבית שההכנסה השנתית הנובעת ממנה אינה מופקת "במהלך עסק" כלשהו. לפיכך אין בידי המערער זכות לנכות מס תשומות, כשם שאדם פרטי (שכלל אינו רשום כעוסק) אינו זכאי לקזז מס תשומות באותן נסיבות. המשיב מדגיש גם את העובדה כי למערער זכות לעשות שימוש פרטי ביחידה במהלך חלק מהשנה ואף יש לו גישה למתקני המלון במהלך כל השנה. באשר לטענה החלופית ולפיה אף מכוח היות ההשכרה עסקת אקראי קיימת זכות לניכוי המס, טוען המשיב כי לאור תקנה 6ב(ד) לתקנות, "החייב במס" בעסקה זו הוא חברת הניהול ולא המערער וכתוצאה מכך המערער אינו רשאי לנכות את המס בגין הרכישה.

דיון

בקביעות בית המשפט העליון בעניין 'אי התכלת' יש כדי לשלול מדירת נופש (יחידה מלונאית) אופי של "דירת מגורים", ובכך צודק כמובן המערער. לתוצאה זו ישנה נפקות חשובה, למשל, בעניין מיסוי מקרקעין, כאשר הוראות חוק שונות בתחום זה - הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה - מתייחסות באופן מיוחד לנכסי מקרקעין שהם "דירות מגורים". יש לכך גם נפקות מסוימת בתחום המע"מ - למשל שלילת הסיווג כ"דירת מגורים" מאיינת למעשה את תחולתה של תקנה 15 לתקנות לגבי יחידת נופש. ואולם מכאן ועד להסקת המסקנה ולפיה כל דירת נופש שנמסרת למאגר השכרה מלונאי על פי פסיקת בית המשפט העליון הופכת מניה וביה ל"נכס עסקי", המרחק הוא רב מאוד. כלומר, אין בעובדה שיחידה מלונאית אינה יכולה לשמש למגורי קבע כדי להוביל בהכרח לתוצאה שמי שמשכיר אותה מפיק הכנסה מעסק.

דומה כי אין מקום למחלוקת כי בפועל המערער לא נטל כל חלק בהשכרת היחידה או בתפעול המאגר או המלון. בין היתר, הוא לא היה מוסמך לקבוע את גובה דמי השכירות (מחיר האירוח) או את זהות השוכרים (האורחים), ולא היה מוסמך (או אחראי) לפרסום היחידה ושיווקה. מנגד, אין ספק כי מנגנוני המאגר והמלון המנוהלים על ידי חברת הניהול הם בעלי אופי עסקי מובהק וכי תפעול מלון הדירות דורש היערכות עסקית מכל הבחינות. נוסף על כך, פעילות עסקית זו המבוצעת בפועל בידי חברת הניהול אינה יכולה להיות "מיוחסת" למערער.

למונח "עסקת אקראי" עצמו שלוש חלופות, והחלופה הנוגעת לענייננו היא: "(2) מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין...".יסודות חלופה זו אכן מתקיימים במקרה הנוכחי: אין מחלוקת כי חברת הניהול היא "עוסק", הצדדים יצאו מתוך ההנחה כי השכרת היחידה בוצעה על ידי המערער כלפי חברת הניהול (ולא כלפי אורחי המלון), והוסקה המסקנה כי המערער הוא "אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין". לפנינו אפוא "עסקת אקראי".

מכאן ממשיך המערער וטוען לתחולתו של סעיף 43א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ" או "החוק"). מהוראת תקנה 6ב עולה בבירור כי במקרה של העמדת יחידת נופש למאגר מלונאי בידי אדם פרטי - דהיינו אדם שכלל אינו רשום כ"עוסק" על פי חוק מע"מ - החבות במס בעסקת האקראי תוטל על חברת הניהול. כתוצאה מכך, לא יחול סעיף 43א לחוק והאדם הפרטי האמור לא יוכל לנכות את המס שהוטל בשל רכישת היחידה. מנגד, בעת מימוש היחידה, דהיינו מכירת הבעלות בה, תהיה העסקה פטורה ממס מכוח סעיף 31(4) לחוק.

לתוצאה אחרונה זו מסכים המשיב. זאת ועוד, תקנה 6ב(ג), ולפיה הצד המוכר בעסקת האקראי חייב בתשלום המס, חלה רק על עוסק שביצע את עסקת האקראי "במהלך עסקיו" ולא על כל עוסק רשום. אין מחלוקת כי אדם פרטי הרוכש יחידת נופש ומשכיר אותה באמצעות מאגר מלונאי אינו רשאי לנכות את המס שהוטל בשל הרכישה. בכך יש הגיון פיסקאלי: לעניין רכישת היחידה, האדם הפרטי הוא בבחינת צרכן סופי ודינו "לספוג" את מס הערך המוסף המוטל על עסקה ראשונה זו. מצד שני, חיוב עסקת ההשכרה נובע אך ורק מזהותו של השוכר - היות ויחידת הנופש נשכרת על ידי חברת ניהול (עוסק), ההשכרה מתחייבת במס כעסקת אקראי. אילו היה בעל היחידה משכיר אותה לאדם פרטי אחר, כלל לא הייתה קמה חבות במס ערך מוסף (אלא אם ההשכרה עולה לכדי עסק) וממילא לא הייתה אפשרות לנכות מס תשומות. בעת מכירת הבעלות ביחידה תהיה עסקת המכר פטורה ממס היות שמס התשומות ברכישה לא הותר בניכוי (סעיף 31(4) לחוק). אין כל סיבה עניינית להגיע לתוצאה שונה כאשר יחידת הנופש נרכשת על ידי אדם אשר במקרה רשום כעוסק מורשה בשל עיסוקים אחרים לגמרי.

בנסיבות הנדונות נפקותה של תקנה 6ב היא שהחייבת במס בגין העמדת היחידה לרשות המאגר המלונאי היא חברת הניהול. היות שהמערער עצמו אינו חייב במס בשל עסקת אקראי זו, אין באמור בסעיף 43א לחוק כדי להועיל לו בעניין המס שהוטל בשל רכישת הנכס, ודינו כדין אדם פרטי בהקשר זה.

תוצאה

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

 

דן יערי נ' מנהל מע"מ ת"א 3, בבית המשפט: המחוזי תל אביב, ניתן ביום: 26.1.2016

 

ביטול רישום עוסק

תקציר: ע"מ 39873/16

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב לבטל את רישום המערערת כעוסק, מחמת אי הוכחת טענתה בדבר הקמת עסק.

 

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

עניינו של ערעור זה הוא החלטת המשיב לבטל את רישום המערערת כעוסק. המערערת היא חברה פרטית אשר תחום עיסוקה המוצהר היה, לטענת המשיב שלא הוכחשה, מכירת מוצרי ריהוט מפלסטיק. החברה פתחה תיק במע"מ בחודש פברואר 2001, וכחמש שנים לפחות, עובר לאירועים שבגינם הוחלט לבטל את רישומה כעוסק, לא ביצעה פעילות עסקית ממשית. מאז חודש דצמבר 2010 הגישה דוחות ששיקפו היעדר עסקאות כלשהן. החברה נרכשה, על פי הסכם רכישת המניות מיום 2.9.2015, בידי מר מטור, כאשר לא היה לה כל נכס מוחשי - לרבות עובדים, ציוד, מלאי, רכבים וכד', ו"הנכס" היחיד שלה, היה רישומה בפנקס רשם הקבלנים - רישום אשר מאפשר התקשרות בהסכמים לביצוע עבודות על פי סיווגה של המערערת.

דיון

על פי סעיפים 52 ו-61(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, כאשר נוכח המנהל כי אדם אשר נרשם כעוסק לא הקים עסק, או שהעסק שהקים חדל מעיסוק, וכן כאשר נוכח הוא כי מתעורר חשש סביר לכך שעוסק משתמש בעסקו לביצוע פעולות בלתי חוקיות, רשאי המנהל, בין היתר, לבטל את רישומו כעוסק.

נקבע כי החלטתו של הממונה לבטל את רישומה של המערערת כעוסק, היא עניינית וסבירה, גם אם נעמיד אותה במבחן המחמיר, כשיטת בא כוח המערערת, ולפיכך אין מקום להתערב בה.

מהראיות עולה כי המערערת איבדה את זכותה לרישום כקבלן רשום עוד במועד חתימת הסכם מכר המניות, ולא הוכח כי המערערת או מר מטור פעלו לתקן עניין זה, אלא לאחר שניתנה ההחלטה הראשונה שבה בוטל רישומה של המערערת כעוסק.

אין זה מתקבל על הדעת שהחברה תשתהה במשך חודשים באיתור מהנדסים, חרף הסכנה לביטול רישומה אצל רשם הקבלנים, מה גם שעוד בחודש אוקטובר 2015 התקשרה לכאורה בהסכם לביצוע עבודות בהיקף של יותר ממיליון ורבע ש"ח.

הראיות להוכחת אמיתות העסקה הנטענת בין המערערת ובין חברת מ. זחיכה אף הן מעלות סימני שאלה - זאת, הן בשל הפער שבין ההוראות הכתובות של ההסכם, ובין הפרטים שמסר מר מטור בחקירתו לרבות לעניין מועדי התשלום, אחריות טיב, ביטוח ועוד, הן משום שהראיה הכתובה היחידה לביצוע עבודות היא האישור שנמסר לכאורה על ידי מ. זחיכה בדבר ביצוע עבודות בהיקף של 14,980 ש"ח בחודשים נובמבר-דצמבר 2015, כאשר לא הוצג כל יומן עבודה, אישור של המפקחים שאמורים היו לפקח על ביצוע העבודה לפי ההסכם או תיעוד חיצוני אחר. המערערת גם לא דאגה להתייצבות נציג של מ. זחיכה, מפקח מן המפקחים שעבדו לכאורה באתר בקרית יערים או כל אדם אחר שיכול היה להעיד על ביצוע עבודות, לדיון במשרדי המשיב. למותר לציין כי גם במהלך הדיון בערעור לא הביאה המערערת כל עד לאמיתות ההסכם או לביצוע העבודות בפועל מלבד מר מטור, שהוא כמובן עד המעוניין בתוצאות המשפט.

יש קושי לקבל את הטענה כי המערערת התקשרה בחוזה בהיקף כה גדול בהיעדר כל מימון בנקאי או חוץ בנקאי, כאשר חשבונה היחיד מתנהל בבנק הדואר ואין בו מסגרת אשראי, וזאת כשעליה לשלם משכורות לעובדיה.

לפיכך, ומשלא הוכח כל פגם מנהלי בהחלטת המשיב לבטל את רישומה של המערערת כעוסק, איני רואה כאמור כל מקום להתערב בהחלטה. יוער כי לכאורה, וכפי שאישר גם בא כוח המשיב, ההחלטה לא תמנע מן המערערת לבקש בעתיד לשוב ולהירשם כעוסקת, ככל שיהיה בידה להראות כי אכן הקימה או שעומדת היא להקים עסק של ממש, כפוף להוראות הדין.

תוצאה

הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.

 

אריאל (א.ד.ק) בע"מ נ' מנהל מע"מ אשדוד, לפני: כב' השופט ג' גדעון, ניתן ביום: 7.3.2016

 

 

ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי יחזיר דמי ביטוח רטרואקטיביים לאשה
שלא הוכרה כעובדת בתקופה שהועסקה בחברה של בעלה

תקציר: ב"ל 45688-06/11

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי על המוסד לביטוח לאומי להשיב לתובעת, חברה שהעסיקה את אשתו של בעל המניות בחברה, דמי ביטוח לאומי ששולמו בגינה, לאור קביעת המוסד בהגיע האישה לגיל קצבת זקנה כי לא התקיימו בין האישה לבין החברה יחסי עבודה כי אם עזרה משפחתית. נקבע כי המוסד לא היה רשאי להתנות את תשלום ההחזר לחברה בכך שהתובעת תתקן את הדיווחים מול מס הכנסה ותעדכן את השכר ששולם לאישה כשכר ששולם לבעלה, בעל המניות בחברה.

השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים

התובעת 1 העסיקה את התובעת 2 כמזכירת החברה החל ביום 1.10.1998 ועד ליום 31.12.2009. בתמורה שילמה לה שכר חודשי בסך 5,000 ש"ח ברוטו, שממנו נוכו תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח. בחודש יוני 2009 הגיעה התובעת 2 לגיל 62, גיל הפרישה כהגדרתו בסעיף 3 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 ובחודש ינואר 2010 פנתה לסניף נהרייה של הנתבע לקבלת קצבת זקנה. הנתבע שלל את בקשתה בנימוק: "על פי נתוני החקירה והסימוכין שצירפת לתביעתך לקצבת זקנה, נודיעך בזאת שאנו רואים בתרומה זו עזרה משפחתית ולא רואים בך כעונה להגדרת 'עובד שכיר'....". לאחר שהניסיונות לבטל את החלטת הנתבע לא צלחו, דרשו התובעות מהנתבע להשיב להן את דמי הביטוח ומס הבריאות ששילמו לשווא, ואולם הנתבע, בהסתמך על חוזר ביטוח פנימי מס' 1363, התנה את השבת הכספים בתנאים מוקדמים כגון הצגת אישור ממס הכנסה כי הוצאות השכר הופחתו ותשלום דמי ביטוח על ההכנסה שנוצרה לחברה עקב שינוי מעמדה של התובעת 2. מכאן התביעה.

דיון

בשלב הראשון של הדיון יובהר כי מוסכם על הצדדים שהחברה התובעת זכאית להחזר תשלומי ביטוח לאומי ששילמה עבור התובעת 2. זכאות קמה מששולמו דמי ביטוח לאומי לאורך שנים ומשנקבע בהגיע התובעת לגיל קצבת זקנה כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה. השאלה העומדת לדיון היא האם היה הנתבע רשאי להתנות את תשלום ההחזר לחברה בכך שהתובעת תתקן את הדיווחים מול מס הכנסה ותעדכן את השכר ששולם לתובעת 2, כשכר ששולם לבעלה, בעל המניות בחברה. בראש ובראשונה, בעלה של התובעת לא צורף כנתבע בהליך. ככל שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") טוען כי יש לייחס את השכר ששולם לתובעת כשכר ששולם לבעל המניות שהוא בעלה, היה על הנתבע לצרפו כצד להליך. אין מדובר בפגם טכני כי אם בפגם מהותי, מן הטעם שטענותיו של בעלה לא נשמעו כלל. חלק מהטענות פורטו בתצהירו, אך מכיוון שהוא אינו צד להליך לא ניתן לדעת בוודאות שאלה טענותיו. הובהר כי בחברה הועסקו בני משפחה נוספים.

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהחלטת המל"ל הייתה כי מדובר בעזרה משפחתית ולא ביחסי עובד מעביד. במהלך העסקים התקין של חברות מועסקים בני משפחה בעסקים משפחתיים. לעתים מדובר בהעסקה שהיא באופן ברור ומוחלט העסקה במסגרת יחסי עובד מעביד ולעתים מדובר בהעסקה חלקית אשר לא מן הנמנע שתוגדר בדיעבד כעזרה משפחתית, כפי שאירע במקרה שלפנינו. בעניינו אין מדובר בהעסקה פיקטיבית. לא זו הייתה קביעת הנתבע. הקביעה הייתה כי מדובר בעזרה משפחתית, משמע, בוצעה עבודה בהיקף כלשהו אשר לא הגיעה לכדי יחסי עובד מעביד.

מכך עולה בבירור כי אין מדובר בכוונת זדון או מרמה מצד החברה או מצד התובעת. שעה שנקבע כי העבודה של התובעת 2 בחברה אינה נכנסת לגדר יחסי עובד מעביד, בראש ובראשונה עליו להשיב לחברה את דמי הביטוח הלאומי ששולמו עבור תובעת 2. שונה הדבר אם היה מדובר בתרמית, קרי בהוצאת משכורות מהחברה שלא כדין ובאופן פיקטיבי. נוסף על כך, בית הדין לעבודה אינו מחויב לקבל קביעות של פקיד השומה אלא עצמאי לקבוע את קביעותיו על פי דינים החלים עליו. גם מטעם זה אין להתנות את החזרת דמי הביטוח בכך שהחברה התובעת תגיש דוחות מתקנים למס הכנסה. עיון בהוראות הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי מעלה כי הן חורגות באופן מפורש מהמצוין בסעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") באשר הן מתנות את ביצוע ההחזר דמי הביטוח שנגבו ביתר בהצגת אישור ממס הכנסה על זקיפת הכנסה לאדם אחר, שאינו החברה התובעת. מדובר בתנאי שאינו מופיע בחוק. לאור האמור קיימות במקרה שלעיל נסיבות המצדיקות את ביטול ההנחיה הפנימית. זאת ועוד, עולה כי החברה איחרה את המועד לפנות ולתקן את השומות, ולטענת הנתבע, משהתברר שהתובעות אינן יכולות לפנות לרשויות המס כדי לתקן את הדיווח לשנים הרלוונטיות, בוצע התיקון אצל הנתבע. משמע, הנתבע עשה דין לעצמו וזקף הוא בעצמו את שכרה של התובעת כאילו היה מדובר בהכנסת עבודה אצל בעלה. ברי שלקביעה זו אין בסיס ואין כל הצדקה, והיא אינה כתובה לא בהוראות החוק ולא בהוראות החוזר הפנימי. לפיכך על הנתבע להחזיר לחברה התובעת את דמי הביטוח הלאומי ששילמה עבור התובעת 2, ללא תנאים.

תוצאה

התביעה התקבלה. הנתבע חויב בהוצאות בסך 4,000 ש"ח.

 

 

מומחי "חשבים" משיבים

מס הכנסה

עיכוב החזר כספים מרשות המסים בשל פסילת ספרים

השאלה:

נישום אמור לקבל החזר כספים שנובע מתשלום מקדמות ביתר. הכספים מעוכבים בעקבות פסילת ספרים בשנה הקודמת. למשך כמה ימים יכול פקיד השומה לעכב את הכספים? האם 180 ימים? האם כדי לזרז את קבלת הכספים חייב רכז החוליה לסגור שומה?

עו"ד משה גבע משיב:

סעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע לעניין זה כי ברירת המחדל היא אי השבת ההחזר רק כאשר נקבעה פסילת ספרים בשומה האחרונה שיצאה בתיק. לפיכך, יש לבחון אם נערכה שומה כאמור או לא.

לצורך העניין יוער כי ישנה מחלוקת פרשנית אם דוח שנקלט במחשבי מס הכנסה כשומה עצמית, מהווה "שומה" לעניין הפקודה. התשובה אינה ברורה, ולדעתי היא שלילית, אבל אני מניח שפקיד השומה עלול לחשוב אחרת.

אם נלך לפרשנות של פקיד השומה, הרי לפי לשון הסעיף האמור, על הנישום לפנות בבקשה לשחרר את ההחזר מתוך מתן הסבר מדוע העילה לפסילת הספרים אינה מתקיימת בשנה שבה נוצר ההחזר. לא נקבעו זמנים בפקודה להליך זה.

מכיוון שבכל מקרה מדובר בשיקול דעת של פקיד השומה, אני מציע להפנות אליו את הבקשה לשחרור ההחזר. סביר להניח שהבקשה תניע מהלך לטיפול שומתי בתיק שיתייחס לכל העובדות והנסיבות הקשורות בכך.

אציין כי סעיף 160א שדן בפרקי הזמן לעיכוב החזר אגב הליך שומתי שמתנהל, אינו מתייחס לנושא קבילות הפנקסים. ככל שהליך כזה לא החל, הטיפול בסיטואציה שנוצרה יהיה, להבנתי, רק במסגרת סעיף 159א(ב) כמפורט לעיל.

 

המשיב - עו"ד עצמאי, מומחה בתחום המסים ומרצה בנושאים משפטיים. חבר בוועדות מסים ומיסוי פלילי במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. לשעבר איש רשות המסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

עובד שהגיע לגיל פרישה, גם אם לא פרש ממקום עבודתו,
חייב להגיש טופס 161ד לשם קבלת הפטור בעתיד

שכיר בעל שליטה הגיע לגיל פרישה ואמור לקבל פנסיה חודשית מקרן הפנסיה. לצורך כך יהא על החברה להנפיק טופס 161. העובד מעוניין לנצל את הפטור המקסימלי בפנסיה ולכן מבקש לייעד לקצבה את סכומי הפיצויים שנצברו.

השאלות:

האם לאחר הנפקת הטופס 161 לצורכי הפנסיה, העובד יוכל להמשיך לעבוד בחברה ולקבל שכר?

האם יכולות להיות מגבלות מבחינת מס הכנסה, שכן לא נמשכו פיצויים בפטור?

אם התשובה חיובית, האם ניתן להפריש לפנסיה גם על השכר השוטף בד בבד עם קבלת הפנסיה מקרן הפנסיה?

 

רו"ח עופר קירו משיב:

כל עוד העובד אינו פורש ממקום עבודתו (גם אם מדובר בחברה שלו), לא מתקיימת לגביו זכאות למשוך את פיצויי הפיטורין בפטור ממס ולא נדרש מילוי טופס 161א' (הודעה על פרישה מעבודה).

ואולם, כל עובד שהגיע לגיל פרישה נדרש – גם אם לא פרש ממקום עבודתו, למלא ולהגיש לפקיד שומה טופס 161ד', "בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודה" הקובע את שיעור הפטור ממס שיקבל, הן במועד הגעתו לגיל הפרישה ותחילת קבלת הקצבה, והן בעתיד עם העלאת שיעורי הפטור הצפויים על הקצבה/ היוון הקצבה/ קבלת פיצויים.

יש לציין כי קרן הפנסיה אינה צד לעניין וכל עוד העובד אינו מעוניין למשוך את כספי הפיצויים היא לא אמורה לדרוש (ואינה דורשת) את טופס 161.

העובד הפורש, מצדו, יידרש למלא את הטופס האמור לעיל כדי לקבל את הפטור המגיע לו ממס על הקצבה המזכה (ולהגיש את האישור לקרן פנסיה).

לעניין קבלת הקצבה והפטור על הקצבה המזכה - אין לדבר קשר להמשך עבודתו של העובד ו/או לפטור ממס הניתן לו על הקצבה. עם זאת, ככל שיהיה חלק מקצבה זו שאינו פטור ממס, יידרש העובד לערוך לגביו ולגבי הכנסתו מעבודה, תיאום הכנסה ברשות המסים (מס הכנסה) כדי לקבוע את שיעור הניכוי.

ניתן להפקיד לפנסיה גם לאחר תחילת קבלת הקצבה ויש לציין כי במקרים שבהם מקבל עובד לאחר גיל פרישה קצבה רק מהמוסד לביטוח לאומי ולא מקרן פנסיה/ קופת גמל/ פנסיה תקציבית, יש אף חובה כזו על פי צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה.

הערה – טופס 161ד' הוא מורכב ונושא עמו השלכות כבדות משקל לגבי פטור עתידי ממס. מומלץ למלאו בעזרת איש מקצוע, מתוך התייחסות למאפיינים האישיים של כל עובד.

 

המשיב - ממשרד זיו האפט ;BDO בעל תואר שני MBA התמחות במימון. לשעבר רכז באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

שיעור הריבית הרעיונית לפי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודה כולל מע"מ והחבות במס הכנסה תהיה השיעור האמור כשהמע"מ מנוכה ממנו

השאלה:

בריבית לפי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 כלול גם המע"מ. אם הריבית היא בשיעור 4.07% הרי 3.5% הם הריבית ו-0.57% הוא המע"מ. השאלה היא לגבי מס הכנסה: האם רשות המסים (מס הכנסה) תסכים לכך שחישוב הריבית הוא חישוב מופחת, כלומר שהריבית היא 3.5%?

רו"ח משפטן ישי כהן משיב:

תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בכמה מקורות אשר מובילים כולם למסקנה כי שיעור הריבית כולל בחובו מע"מ.

1.    בחבק מס הכנסה קובעת רשות המסים כי שיעור הריבית הרעיונית לעניין מס הכנסה כולל מע"מ ומשכך החבות במס הכנסה תהיה השיעור האמור כשהמע"מ מנוכה ממנו.

2.    בפסקי דין רבים ובין השאר בהלכות זגורי (ע"א 738/80) וכהן (ע"א 1113/09) נקבע כי ככלל, כאשר לא נאמר אחרת, המחיר הקבוע כולל מע"מ.

3.    בהלכת מגדלי הים התיכון (6722/99) הדנה באופן ספציפי בעניין מע"מ בריבית רעיונית, קובע בית המשפט העליון כי "הריבית הרעיונית היא ריבית שכוללת כבר את המע"מ שיש לשלם".

הנושא עשוי להיות שנוי במחלוקת מבחינת כמה מפקידי השומה, אך לדעתנו בהחלט יש מקום לטענה ולפיה הריבית כוללת מע"מ.

 

המשיב - שותף בפירמה – ארצי חיבה אלמקייס כהן פתרונות מיסוי בע"מ WWW.AHEC-TAX.CO.IL

הודעה על פסילת ספרים תימסר לידיו של הנישום או תישלח בדואר רשום

השאלה:

נישום שספריו נפסלו בעקבות ביקורת לא קיבל הודעה על כך במכתב. האם פקיד שומה חייב להודיע לנישום או למייצג במכתב רשום?

עו"ד דוד אפרים משיב:

סעיף 145ב לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, להלן: "פקודת מס הכנסה") קובע כדלקמן:

"(א) (1)    נישום הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום; אדם החולק על החלטה שניתנה לפי פסקה זו רשאי לבקש מפקיד השומה כהגדרתו בסעיף 130 (יא)(2), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, לחזור ולעיין בה ולשנותה; דחה פקיד השומה את הבקשה לשנות את ההחלטה, כולה או חלקה, ניתן לערער על החלטתו כאילו היתה צו לפי סעיף 152(ב), ובלבד שהמועד להגשת הערעור יהיה 60 ימים מיום מתן החלטתו;"

לאור האמור בסעיף זה, פקיד השומה חייב לשמוע את הסבריו של הנישום לעניין אי רישום התקבול. לא זו אף זו, אם דחה פקיד השומה את טענותיו, רשאי הנישום לבקש מפקיד השומה לחזור ולעיין בהחלטה ואף רשאי הוא לערער על החלטת פקיד השומה. לאור האמור, פקיד השומה חייב להודיע לנישום כי ספריו נפסלו כדי לתת לנישום הזדמנות להשמיע את טענותיו ובמידת הצורך אף לערער על החלטת פקיד השומה.

לעניין דרך המצאת ההודעה, סעיף 238 לפקודת מס הכנסה קובע כי הודעה תימסר לידיו של הנישום או תישלח בדואר רשום:

"(א)    הודעה ניתנת להמציאה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום, לפי מען עסקו או מענו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה; נשלחה בדואר רשום, יראוה כהודעה שהומצאה ביום הששי שלאחר יום המשלוח, אם נשלחה לבני-אדם בישראל, או למחרת היום שבו היתה ההודעה מגיעה על–ידי הדואר בדרך הרגילה, אם נשלחה לבני–אדם שמחוץ לישראל, ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומוען כראוי.

(ב)      הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (א) והנמען סירב לקבלה, יראוה כאילו הומצאה כדין."

 

המשיב - לשעבר מנהל תחום – פקיד שומה חקירות תל-אביב

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

גביית חובות לרשויות המס מאלמנתו של עוסק שנפטר

השאלה:

עוסק מורשה נפטר והשאיר חובות למס הכנסה - ניכויים בסך 10,000 ש"ח, לביטוח לאומי אישי כ-40,000 ש"ח ולמע"מ כ-25,000 ש"ח. כל הדוחות הוגשו במועד אך חלקם טרם שולמו והחוב לביטוח לאומי נובע מהפרשי שומה בגין שנת המס 2014. הנפטר היה נשוי ולאלמנה נשאר בית אשר היה משותף לשניהם. האם רשויות המס יכולות להפקיע את הבית? האם החובות לרשויות המס נמחקים כאשר העוסק הולך לעולמו?

עו"ד רו"ח אברהם שהבזי משיב:

רשויות המס משתתפות בכאבה ובצערה של האלמנה. כמו כן, במקרה זה, הרשויות משתתפות גם בכספי העיזבון...

החוב הוא חוב של התא המשפחתי, קרי – גם של האלמנה.

כאשר חוב הוא חוב חלוט ואינו משולם, רשויות האכיפה יכולות ורשאיות לבצע פעולות גבייה, לרבות עיקולים על הבית.

עם זאת, בהנחה שמדובר בבית "רגיל" (לא וילה בשווי של עשרות מיליוני דולרים...), הרי לא יוציאו את האלמנה מהבית, ואחרי שתגיע לגיל 120, שלטונות המס ייפרעו, כאמור, מהעיזבון, שכולל בתוכו גם את הבית.

 

המשיב – בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום המיסים

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

סוגיות בעניין תשלום פיצויים ופנסיה לעובדים אריתראים - עובדים זרים

השאלה:

חברה העסיקה עובדים אריתראים ולא הפקידה לחברות הביטוח עבור גמל, פיצויים וכיו"ב. עובד אמור להתפנות למתקן חולות ויש לשלם לו את הפיצויים והגמל.

1.    האם לצורך תשלום הפיצויים צריך למלא טופס 161?

2.    האם הפיצויים מחויבים במס? אם כן, מהו שיעור המס?

3.    האם ניתן לשלם ישירות את רכיב הגמל לעובד?

4.    האם רכיב הגמל שמשולם ישירות לעובד חייב במס שיש לנכות במועד תשלום השכר בתלוש משכורת?

5.    אם רכיב הגמל חייב במס, מה שיעור המס על הגמל?

רו"ח עופר קירו משיב:

לשאלה 1

אכן יש למלא טופס 161 לצורך תשלום פיצויים.

לשאלה 2

הפיצויים שאינם פטורים ממס לפי הוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 חייבים במס. שיעור המס נקבע על פי נתוניו האישיים של העובד.

 

לשאלה 3

באופן עקרוני, על פי צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה 2011, בשנת 2015 חלה על מעסיק החובה לשלם בגין כל עובד, גם עובד זר, סכום מינימלי חודשי של 17.5% (6% מעביד, 5.5% עובד ו-6% על חשבון פיצויים) משכרו ועד השכר הממוצע לטובת חיסכון פנסיוני. אם לא התבצע התשלום לקופת גמל (או קרן ייעודית לעובד זר), המעסיק חשוף לתביעה, גם אם שילם את הכסף באופן אחר.

לשאלה 4

כן, תשלום כזה יחשב לשכר וחייב במס במועד קבלתו.

לשאלה 5

שיעור המס הוא שיעור המס השולי של העובד.

 

המשיב - ממשרד זיו האפט ;BDO בעל תואר שני MBA התמחות במימון. לשעבר רכז באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

מיסוי מקרקעין

העברת זכות במקרקעין מבן לאב והגדרת קרוב על פי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין

השאלה:

האם במקרה של העברה ללא תמורה מכוח סעיף 62 לחוק מס שבח מצאצא (ילד) ובן זוגו להורה של הצאצא (דהיינו הבת מעבירה לאמה את המחצית שלה, והחתן מעביר לחמותו את המחצית שלו), קיים פטור ממס על פי הוראות הסעיף? לא ברור לנו אם הגדרת "קרוב" מתייחסת גם להעברה של צאצא ובן זוגו להורה (מחתן לחמותו).

עו"ד יפעת אלוני משיבה:

העברה ללא תמורה של זכות במקרקעין תהא פטורה ממס שבח על פי הוראות סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשנ"ג-1963 (להלן: "החוק"). לעניין זה יש לפנות להגדרת "קרוב" הקבועה בסעיף 1 לחוק ולפיה "קרוב" הוא בין היתר: בן-זוג; הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה.

כיוון שהגדרת קרוב כוללת הורה, הרי בגין החלק המועבר מהבת לאם ניתן לבקש פטור לפי הוראות סעיף 62 לחוק. ואולם, חמות אינה נכללת בהגדרת קרוב לעניין הפטור האמור ומשכך בגין חלק הדירה שמעביר בן הזוג של הבת לחמותו תקום חבות במס.

לעניין מס הרכישה במכירה לקרוב קובעת תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן: "התקנות"), כי בהעברה ללא תמורה שחל עליה סעיף 62 לחוק, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל.

 

"קרוב" לעניין התקנה הוא בן, לרבות מי שהיה בן זוג במשך שישה חודשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן זוג של צאצא, אח ואחות. משכך ההטבה במס רכישה בהעברה בין קרובים תחול רק על החלק שמעבירה הבת לאם ולא תחול על החלק שמעביר החתן לחמותו.

 

המשיבה - ממשרד מאיר מזרחי ושות'

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

היבטי מיסוי במכירת דירת מגורים יחידה וברכישת דירה יחידה אחרת

השאלה:

לקוחה מוכרת את דירתה היחידה שנרכשה ביום 1.6.2011 בשלושה מיליון ומאה אלף ש"ח.

1.    האם יש פטור עד סכום של 4,500,000 ש"ח?

2.    האם על המיליון יחול מס מלא של 25% או מס מוטב (2.5 שנים פטור ועל שנתיים ישלם 25%)?

3.    הלקוחה מבקשת לקנות דירה יחידה אחרת. תוך כמה זמן היא צריכה להתחייב למכור את דירתה הקודמת בכדי לשמור על זכויותיה לדירה יחידה לצורכי מס שבח ומס רכישה?

עו"ד רו"ח שניר שער משיב:

סעיף 49א(א1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע:

"49א.     (א1) על אף האמור בסעיף 49ב, עלה סכום שווי המכירה על 4,500,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות..."     

(ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור – ש"ש)

מנוסח הסעיף עולה כי הפטור ממס שבח מוגבל עד לתקרה של 4.5 מיליון ש"ח, ולגבי הסכום שמעבר לסכום זה (להלן: "הסכום העודף") רואים זאת כדמי מכר של דירת מגורים מזכה. משמע, לגבי הסכום העודף ניתן להחיל את הליניאריות המוטבת, ולפיה עד יום 1.1.2014 הרווח פטור ממס שבח ולאחר מועד זה הרווח חייב במס שבח בשיעור של עד 25%. לתשומת לבכם, כדי להחיל את הליניאריות המוטבת על הסכום העודף אסור שהמכירה תהיה ל"קרוב" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. ועוד, האמור לעיל הוא בהנחה שאין זכויות בנייה בלתי מנוצלות, שכן לגביהן שיעור מס השבח הוא רגיל ואין להחיל עליהן, בנתוני הדוגמה, את הליניאריות המוטבת.

בכדי לשמר את זכותה לקבלת הפטור ממס שבח לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2) לחוק (ובהנחה כי היא רוכשת דירה חלופית "יד שניה") עליה למכור את דירתה בתוך 18 חודשים ממועד הרכישה של הדירה החלופית, וזאת על פי החזקה הקבועה בסעיף 49ג לחוק:

"49ג  לעניין סעיף 49ב(2), יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:

(1)          היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב-18 החודשים שקדמו למכירה"

לגבי מס הרכישה, ובכדי שתהא זכאית לתשלום מס רכישה לפי דירה יחידה, עליה למכור את דירתה בתוך 24 חודשים ממועד הרכישה של הדירה החלופית (ושוב, בהנחה כי הדירה החלופית היא דירת "יד שניה", שכן אם הרכישה היא מקבלן, התקופה היא 12 חודשים ממועד קבלת החזקה בדירה), וזאת לפי סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק, הקובע:

"(2)   על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים ביום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) או לאחריו (בפסקה משנה זו – הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:

(א)...

(ב)  ב-24 החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – ב-12 החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – ב-12 החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה".

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

פטור ממס שבח על דירת מגורים נוספת שנרכשה במסגרת "פינוי-בינוי"

השאלה:

נישום מחזיק בדירה מגורים שבה הוא מתגורר. הוא רכש דירת מגורים נוספת בפרויקט של פינוי-בינוי.

לטענת היזם בפרויקט, במכירת הדירה שהתקבלה במסגרת פינוי-בינוי יחול בעתיד פטור ממס שבח, וזאת אף על פי שהנישום מחזיק דירה נוספת. האם הדבר נכון?

האם קיימת הקלה בדבר דירה שהתקבלה במסגרת פינוי-בינוי?

עו"ד לירז טובול ועו"ד אלישע קסנר משיבים:

סעיף 49כו. לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע כך:

"מוכר זכאי לפטור האמור בפרק זה, נוסף על כל פטור אחר מס שהוא זכאי לו, ואין בזכות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי פרק חמישי 1".

האמור נועד למנוע פגיעה אפשרית בדייר קיים בפרויקט פינוי-בינוי, שהיה עשוי לעשות שימוש בפטור המיוחד בפרק הפינוי-בינוי ומשום כך לא לנצל את הפטור לדירת מגורים מזכה בעת המכירה ליזם או במועד מאוחר יותר, כאשר ירצה הדייר למכור את דירת המגורים החדשה שלו. באמצעות הוראה זו ביקש המחוקק לעודד פרויקטים של פינוי-בינוי כך שדיירים לא יחששו להתקשר עם יזמים בהסכמים מסוג זה.

עם זאת, סעיף 49כו לחוק אינו מעניק לבעלים של דירה קיימת את מה שאינו עומד לו ממילא על פי החוק, כלומר, אם הבעלים של שתי דירות אינו זכאי עוד לפטור ממס שבח על אחת מהדירות מאחר שהוא אינו בעלים של "דירת מגורים מזכה" יחידה, הרי סעיף 49כו לא יעמיד אותו במצב כאילו הוא זכאי לפטור האמור.

עם זאת, לאור הוראות סעיף 49כג, הרואה את שווי הרכישה ויום הרכישה של הזכות בדירת המגורים החלופית כיום הרכישה ושווי הרכישה של דירת המגורים הנמכרת, ולאור העיקרון כי הפטור הספציפי בפרויקט פינוי-בינוי אינו אלא דחיית המס, הרי ייתכן שאין מניעה, בנסיבות העניין, לעשות שימוש בהוראות סעיף 48א(ב2) לחוק.

 

המשיבים - ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

מס ערך מוסף

טרקטורון ורכב שטח שישמשו עסק של טיולי שטח – יותרו בניכוי מס תשומות לעוסק

השאלה:

עוסק מעוניין להקים עסק של טיולי שטח באמצעות טרקטורונים. הטרקטורון מוגדר ברישיון כטרקטור משא אשר משקלו הכולל הוא 1,363 ק"ג והעצמי 698 ק"ג. נפח המנוע הוא 1028. האם ניתן לקזז מע"מ תשומות? האם מגיע לעוסק החזר בלו על סולר?

עוד מעוניין העוסק לרכוש לצורך פעילותו העסקית המתוארת לעיל רכב המוגדר ברישיון כרכב שטח אשר משקלו הכולל 1,174 ק"ג, העצמי 450 ונפח המנוע 999. האם ניתן לקזז מע"מ בגין הרכישה? האם מגיע החזר בלו?

רו"ח אהרון ברגר משיב:

בתקנה 1(1)(ב) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"), הוגדר "רכב פרטי" – "רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותם בתקנות התעבורה... "

בתקנה 14 לתקנות, נקבע האיסור לניכוי מס התשומות בידי עוסק בגין רכישת "רכב פרטי", למעט החריגים המפורטים בתקנה.

לפיכך, על פי הגדרת הטרקטורון, כפי שציינת בשאלה, הרי אין מדובר ב"רכב פרטי" ומכאן, ככל שעומדים ביתר הוראות החוק והתקנות לעניין הזכאות לניכוי מס התשומות וכפוף להוראות, נראה כי מס התשומות בגין רכישת הטרקטורונים מותר בניכוי.

לעניין רכישת הרכב אשר מוגדר ברישיון כ"רכב שטח" - אחד החריגים בתקנה 14 לתקנות קובע כי מס התשומות בגין הרכישה יותר בניכוי, ככל שהרכישה נעשתה בידי עוסק אם הרכב משמש אך ורק לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור. אם העוסק עונה לתנאים אלו, הרי מס התשומות יותר בניכוי.

לגבי הישבון הבלו - מומלץ לבצע בדיקה באתר של רשות המסים על פי מספר הרישוי של הכלים, כדי לבחון את הכללתם או אי הכללתם בהסדר הסולר.

 

המשיב - ממשרד שהבזי את ברגררואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

סמכות בית המשפט גוברת על סמכות מנהל מע"מ
לאשר לפושט רגל בעל חוב עבר לפתוח תיק במע"מ

השאלה:

עוסק מורשה נקלע לחובות ופשט רגל. בין היתר הוא לא הגיש שמונה דוחות מס ערך מוסף. לאחרונה התיר לו שופט מחוזי להתנהל כעוסק עצמאי ולפתוח תיק במע"מ בתנאי שהעסק יתנהל במזומן בלבד ללא שימוש בהמחאות או בכרטיסי חיוב והעוסק יקפיד שהתנהלותו כעצמאי לא תשמש עילה בידו ליצירת חובות חדשים. העוסק ניגש למנהל מע"מ ברחובות וביקש ממנו לשנות את סוג התיק שלו לתיק פעיל על פי החלטת השופט. מנהל מע"מ סירב ודרש ממנו להגיש ולשלם את שמונת הדוחות בטרם יפתח את התיק. האם מנהל יכול להתעלם מהחלטת השופט המחוזי? מי יותר 'חזק' במקרה זה - מנהל מע"מ או השופט?

 

עו"ד שלומי קלימיאן משיב:

ככלל, החלטה שיפוטית מחייבת את הרשות המנהלית/ הציבורית, לפעול על פיה.

היה והרשות המנהלית סבורה כי יש מקום לשנות את ההחלטה השיפוטית, עליה לפנות אל בית המשפט בבקשה בנושא.

הסיטואציה המתוארת בשאלה מעלה את סוגיית סמכותו של המנהל על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף" או "החוק") שלא לרשום או לחדש פתיחת תיק של עוסק.

סעיף 52(א) לחוק מס ערך מוסף קובע את חובתו של "עוסק", דהיינו "מי שמוכר נכס או נותן שרות במהלך עסקיו", ברישום במע"מ.

לצד חובה זו, קמה לו זכותו על פי סעיף 52(ב) לחוק להירשם כעוסק במע"מ, וכלשון הסעיף:

"52(ב)    אדם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק, ומשנרשם דינו לכל דבר וענין כעוסק".

בע"מ 34136-05-10 אשר בוקובזה נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי "רשותו" של העוסק להירשם, מהווה מצדו השני של המטבע את חובת הממונה לרושמו.

עוד קבע בית המשפט המחוזי שם, כי חובה זו מתבקשת מלשון הסעיף וכן מתוך העובדה הפשוטה כי סירוב לרשום עוסק כמוהו כשלילת זכות היסוד שלו לחופש העיסוק, זאת הואיל ועל פי סעיף 52(א) – "עוסק, מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום, במועד ובדרך שנקבעו". מדובר כידוע בחובה שהפרתה עלולה לעלות אפילו כדי עבירה פלילית על פי סעיף 117(א) לחוק.

החלטת ממונה שלא לאשר רישומו של עוסק מאחר שהוא חב חובות עבר למע"מ, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, ומרבית הסיכויים כי החלטה זו תבוטל על ידי בית המשפט.

בנושא זה ראו עניין בוקובזה, שם פסל בית המשפט המחוזי בבאר שבע החלטה דומה שקיבל המנהל, שלא לאשר את רישומו של המערער כעוסק, מאחר שחב חובות עבר למע"מ. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת הממונה היא החלטה שגויה, שלא בסמכות והיא בטלה מעיקרה.

 

המשיב - מומחה במע"מ, מכס ומס הכנסה. בין השנים 2006–2014 שימש תובע פלילי ביחידה המשפטית הארצית לתיקי מכס, וטיפל בשורה ארוכה של פרשיות בתחום עבירות המסים, ובכלל זה עבירות על פי חוק מע"מ, פקודת המכס, פקודת מס הכנסה ועוד. בתחילת שנת 2015 הקים משרד העוסק במתן שירותי ייעוץ וייצוג משפטי בתחום עבירות המסים

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

למנהל מע"מ יש סמכות לעכב החזר מס ערך מוסף
בעקבות ביקורת או חשד לביצוע עבירה

השאלה:

עוסק הגיש בקשה להחזר מע"מ בגין חוב אבוד, על פי התקנות. בחודש 9/15 עוכב ההחזר בטענה שהוא נמצא בבדיקה. לאחרונה התבשר העוסק שהתיק בביקורת. האם הם רשאים לעכב את ההחזר בעקבות הביקורת?

 

עו"ד רו"ח משה כדר משיב:

התשובה חיובית.

סעיף 39 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") עוסק בהחזר תשומות וקובע כי ככלל יוחזר עודף התשומות בתוך 30 יום מקבלת הדוח התקופתי. ואולם, למנהל עומדת סמכות לבדוק את הפנקסים ואז יוחזר עודף התשומות בתוך 90 יום, ואם חלילה יש חשד לביצוע עבירה, הרי אז מדובר בפרק זמן של 180 יום לעיכוב ההחזר, כמוגדר בחוק.

לאור האמור, במקרה הנדון המנהל עשה כפי הנראה שימוש כדין בסמכותו, שכן יש לזכור כי במסגרת הביקורת יכול שתצא שומה ואז הליכי השומה מאפשרים סד זמנים אחר, נוסף על כך.

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

ביטוח לאומי

אישה נשואה שאין לה הכנסות מעבודה פטורה מדמי ביטוח על הכנסה מפנסיה בחו"ל

השאלה:

עולה חדשה (עלתה לפני כחמש שנים) מקבלת פנסיה מארצות הברית בגין עבודתה כמורה שם. היא טרם הגיעה לגיל פרישה בישראל. האם הכנסותיה בישראל מפנסיה בארצות הברית חייבות בדמי ביטוח לאומי? אם כן, ממתי ביחס למועד עלייתה לארץ?

רו"ח יהושע מיניביצקי משיב:

אם מדובר באישה נשואה שאין לה הכנסות מעבודה היא תהיה פטורה מדמי ביטוח לאומי על הכנסה מפנסיה בחו"ל, משום שלצורכי חיוב דמי ביטוח כל הכנסה מחו"ל נחשבת להכנסה פסיבית. משום כך, על פי החוק אישה נשואה שאין לה הכנסות מעבודה פטורה מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות.

אם היא אינה נשואה (גרושה, חד הורית או רווקה) היא תחויב בדמי ביטוח מינימליים ותהיה זכאית לביטוח בריאות.

מכל מקום, בשנה הראשונה לעלייתה היא פטורה מתשלום דמי ביטוח ולא תחויב.

 

המשיב - ממשרד שיף-הזנפרץ ושות', רואי חשבון

 

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

תקופת אכשרה לשמירת זכאות לדמי אבטלה לשכיר שהפסיק עבודתו,
פתח עסק עצמאי ולא תבע דמי אבטלה בזמן

השאלה:

מבוטח בן,36 נשוי + 4, עבד כשכיר במשך 20 שנה עד חודש 3/2015. בחודש 4/2015 פתח עסק עצמאי ולא תבע דמי אבטלה בזמן.

כיום הוא סוגר את העסק שלו כעצמאי.

האם הוא יכול לתבוע עכשיו דמי אבטלה בגין התקופה שבה היה שכיר?

מערכת כל מס משיבה:

מי שהתחיל לקבל דמי אבטלה והחליט לפתוח עסק עצמאי לפני שניצל את מלוא תקופת הזכאות שלו לדמי האבטלה, זכותו לדמי אבטלה תישמר אם העסק שפתח נסגר בתוך 24 חודשים.

כדי לממש את הזכות לדמי אבטלה יש לחזור ולהתייצב בלשכת שירות התעסוקה בסמוך לסגירת העסק.

התנאי לתשלום דמי אבטלה הוא שדורש העבודה צבר תקופת אכשרה (תקופות עבודה), מספקת לפני היום שבו התייצב לראשונה בשירות התעסוקה.

לפי הנתונים שנמסרו לא התייצב העובד בשירות התעסוקה והיום סגר את עסקו.

אם יספיק להתייצב ולדרוש עבודה בחודש ינואר 2016, עלינו לבדוק אם בתקופת 18 החודשים שקדמו לחודש 1/2016 יש לו לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר (מספיק יום עבודה אחד בחודש כדי שהחודש כולו יוכר).

לפיכך, אם מחודש יולי 2014 ועד 31.12.2015 יש לו 12 חודשי עבודה כעובד והוא יתייצב בלשכה במהלך חודש ינואר 2016, הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

לפי הנתונים שנמסרו הוא הפסיק לעבוד בחודש 3/15 כך שצבר רק תשעה חודשים שאינם מספיקים.

דרך אגב, עובד שפוטר ומתייצב בתכוף לפיטוריו או להפסקת העבודה ונמצא זכאי לדמי אבטלה ומתחיל לעבוד כעצמאי, נשמרת לו הזכות ליתרת ימי הזכאות לתקופה של עד 24 חודשי עבודה כעצמאי.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

חברות

כל חברה, מעצם רישומה כחברה, חייבת להגיש דוח שנתי לרשם החברות

השאלה:

האם חברה שאין לה הכנסות בשנה מסוימת תהיה חייבת להגיש דוח שנתי לרשם החברות?

עו"ד תמיר פורר משיב:

על פי הוראת סעיף 141 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, על חברה להגיש במהלך כל שנה קלנדרית דוח שנתי לרשם החברות.

הדוח השנתי נועד לתת תמונת מצב עדכנית על פרטי החברה ולמעשה מהווה דוח עדכון פרטים שנתי, בין היתר בנוגע לחלוקת הון המניות, לבעלי המניות ולמניות שבבעלותם, לפרטי הדירקטורים המכהנים, לפרטי דירקטורים שחדלו לכהן, ועוד.

מכאן וללא קשר לפעילותה של החברה - כל חברה מעצם רישומה כחברה מחייבת הגשת דוח שנתי לרשם החברות.

 

המשיב – שותף במשרד גורפיין-פורר עורכי דין. לשעבר חבר מליאת הרשות לניירות ערך וחבר בוועדות מיסוי שונות בלשכת עורכי הדין. מומחה בתחומי המס השונים – מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

רואי חשבון

הגשת דוח שנתי לעצמאי שעבר מרואה חשבון אחד
לרואה חשבון אחר ללא נתונים מהעבר

עצמאי שעיסוקו התקנת דודי שמש ומזגנים עבר מרואה חשבון אחד לרואה חשבון חדש. רואה החשבון החדש לא קיבל את נתוניו של הנישום מרואה החשבון הקודם. הנישום טוען שאין לו נכסים והוצאות פחת.

השאלה:

האם ניתן לסמוך על דברי הנישום, ואם כן האם יש לתעד את דבריו בהצהרה?

רו"ח יפעת פטל רייך משיבה:

מן השאלה ניתן להבין כי רואה החשבון החדש צריך להגיש לרשויות המס את הדוח השנתי של הנישום כאשר חסרים לו נתונים מהעבר. אם בזה עסקינן, הרי ניתן להניח כי הדוח מוגש כדוח בלתי מבוקר. עם זאת, עצם העובדה כי הדוח אינו מבוקר אין הדבר אומר כי רואה החשבון 'לא עושה דבר' בטרם הגשת הדוח לרשויות המס, משום שלפי לשון תקן ביקורת 8 – "דוחות כספיים ודוחות חשבונאיים בלתי מבוקרים" דוח בלתי מבוקר הוא דוח שלא החילו עליו את נוהלי הביקורת בהיקף המאפשר לרואה החשבון לתת חוות דעת כלשהי. משמע – רואה החשבון ערך בדיקות, אך לא בהיקף המאפשר מתן חוות דעת.

יתרה מכך, בתדריך הלשכה בדבר "כללי התנהגות מקצועית לרואי חשבון בפרקטיקה במסים" נאמר בסעיף 10 כלהלן: "רואה החשבון המסייע בהכנת דוח בלתי מבוקר לרשויות המס: א. רשאי לסמוך על מידע שקיבל מלקוחו בתנאי שהמידע לא נראה לו בלתי סביר. ב. ייעזר במידת האפשר בספרי העסק וברשומותיו."

משכך, על רואה החשבון לשקול אם הדוח אינו בלתי סביר. כלומר, על רואה החשבון לברר כי הנתונים הם "אינם בלתי סבירים".

מכאן, שעל רואה החשבון לערוך נהלים אנליטיים מסוימים, בדיקת התאמות דיווח של משכורות ומחזור אל מול הדיווחים לרשויות המס וכדומה. אשר על כן, על רואה החשבון לבקש לראות את הדוח שהוגש אשתקד לרשויות המס, לאמת את נתוני הרכוש הקבוע על ידי בדיקת אסמכתאות רלוונטיות וכדומה – ולא להסתמך על "הצהרת" הלקוח המעיד כי אין לו רכוש קבוע. וזאת מדוע? האם זה סביר כי עצמאי המתקין דודי שמש ומזגנים נוסע ומעמיס על רכבו הפרטי את אותם דודים ומזגנים? והיכן משרדו? האם בשכירות? יאות הלקוח לאמת דבריו באמצעות חוזה, וכבר נאמר על כך בפסקי דין שונים. מצפים מרואה החשבון קצת יותר גם בדוחות בלתי מבוקרים, משום שהערך המוסף של רואה החשבון הוא בזה שהוא לא רק מחבר ומחסר פרופסיונאלי.

 

המשיבה M.A - (ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום

 התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

טבלאות

מס הכנסה

שיעור ריבית על הלוואה לעובדים - סעיף 3(ט) לפקודה

שיעורי ריבית לפי סעיף 3(ט)

מיום 1.1.2016 - 3.41%

מיום 1.1.2015 - 4.07%

מיום 1.1.2014 - 4.31%

מיום 1.1.2013 - 5.47%

מיום 1.1.2012 עד 31.12.2012- 6.24%

2.12.2011 עד 31.12.2011 - 5.24

עד 1.12.2011 - 4%

 

 

שנה

יתרת קרן ההלוואה

2016

7,680

2015

7,800

 

 

לעובדים שקיבלו הלוואות ממעבידיהם ללא ריבית או בריבית נמוכה מהריבית הנדרשת, רואים בכל הטבה רעיונית. הטבה זו חייבת במס בגובה ההפרש בין הריבית שחויבה בפועל לבין הריבית הנדרשת.

בתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור הריבית) בסעיף 2(ב) נקבע כי - אם יתרת קרן ההלוואה של העובד אינה עולה על הסכומים שצויינו לעיל - שיעור הריבית ייקבע לפי עליית המדד בלבד.

שווי השימוש ברכב צמוד לעובדים

א. שווי השימוש ברכב המעביד אשר הועמד לרשות העובד (רכב צמוד) ואשר נרשם לראשונה לפני 1/1/2010.

קבוצת מחיר

שווי שימוש חודשי

1

2,710

2

2,930

3

3,770

4

4,530

5

6,260

6

8,120

7

10,440

אופנוע L3

900

(*)תקרת "מחיר המתואם לצרכן"

501,540

הפחת שווי שימוש (רכב היברידי)

500

 

(*)      רכב שנרשם לראשונה מ-1/1/2010 ואילך, שווי השימוש לגביו חושב בהתאם לתקרות החדשות המתייחסות לכלי רכב כאמור.

החייבים בניהול מערכת חשבונות כפולה על פי הוראות ניהול ספרים

פירוט העוסקים החייבים בניהול מערכת חשבונאות כפולה בשנת המס 2016 בהתאם להוראות מס הכנסה - ניהול פנקסי חשבונות

ענף

מחזור

מספר עובדים מועסקים

תוספת א' - יצרנים

מחזור עולה על 3,800,000 ש"ח

או מעסיקים 18 עובדים ומעלה

תוספת ב' - סיטונאים

מחזור עולה על 3,800,000 ש"ח

(סיטונאי סיגריות ומוצרי טבק מחזור עולה על 6,333,333)

או מעסיקים 4 עובדים ומעלה

תוספת ג' - קמעונאים

מחזור עולה על 3,800,000 ש"ח

או מעסיקים 7 עובדים ומעלה

תוספת ד' - קבלנים

עלות הבנייה או מחזור עסקיהם עולה על 3,800,000 ש"ח

 

תוספת ז' - בעלי בתי ספר לנהיגה

בעל בית-ספר לנהיגה שיש לו הכנסה מהפעלת 5 כלי רכב ללימוד נהיגה או יותר

 

תוספת ח' - בעלי בתי ספר

בעל בית-ספר שמספר תלמידיו הממוצע עולה על 150

 

תוספת ט' - סוחרי מקרקעין ומתווכי מקרקעין

סוחרי מקרקעין - המחזור בתוספת עלות המלאי עלה על 11,400,000 ש"ח או מתווכי מקרקעין שעמלתם השנתית עולה על 620,000 ש"ח;

 

תוספת י' - סוחרי רכב ומתווכי רכב

סוחרי רכב - המחזור עולה על 11,400,000 ש"ח, או מתווך רכב שעמלתו השנתית עולה על 460,000 ש"ח

 

תוספת י"א - נותני שירותים ואחרים

נותני שירותים - מחזור עולה על 2,150,000 ש"ח; מוסכים - מחזור עולה על 2,950,000 ש"ח

 

תוספת י"ב - חקלאים

מחזורו בחקלאות עולה על 5,100,000 ש"ח

 

תוספת י"ד - בעלי תחנות דלק

בעל תחנת דלק העוסק במכירת דלק ובמתן שירותי סיכה או רחיצה, או בעל תחנת דלק העוסק במכירת דלק בלבד

 

תוספת ט"ו - סוכנות ביטוח

סוכן של חברת ביטוח המורשה להדפסת פוליסות ביטוח.

 

תוספת ט"ז - יהלומנים

יהלומן - שעסקו או חלק מעסקו עיבוד, מסחר ותיווך ביהלומים או באבני חן; למעט יהלומן שעיקר עיסוקו עיבוד יהלומים מחומר גלם של אחרים או תיווך ביהלומים

 

 

שיעורי מס ומדרגות המס לשנת המס 2016

שיעורי המס ממשכורת חודשית ושנתית על הכנסה מיגיעה אישית החל מינואר 2016

הכנסה חודשית (יגיעה אישית)

שיעור המס

הכנסה שנתית (יגיעה אישית)

שיעור המס

עד 5,220

10%

עד 62,640

10%

מ-5,221 עד 8,920

14%

מ-62,241 עד 107,040

14%

מ-8,921 עד 13,860

21%

מ-107,041 עד 166,320

21%

מ-13,861 עד 19,800

31%

מ-166,321 עד 237,600

31%

מ-19,801 עד 41,410

34%

מ-237,601 עד 496,920

34%

מכל שקל נוסף

48%

מכל שקל נוסף

48%

 

שיעורי מס על הכנסה שאינה מיגיעה אישית לשנת 2016

הכנסה חודשית
(לא מיגיעה אישית)

שיעור המס

הכנסה שנתית
(לא מיגיעה אישית)

שיעור המס

עד 19,800

31%

עד 237,600

31%

מ-19,801 עד 41,410

34%

מ-237,601 עד 496,920

34%

מכל שקל נוסף

48%

מכל שקל נוסף

48%

 

נקודת זיכוי חודשית = 216 ש"ח החל מ-1 בינואר 2016 נקודת זיכוי שנתית = 2,592 ש"ח

מס נוסף על הכנסות גבוהות - יחיד שהכנסתו עלתה על 66,960 ש"ח בחודש ו -803,520 ש"ח בשנה יהיה חייב ב-2% מס יסף החל מינואר 2016 על פי סעיף 121ב לפקודה

הכרה בהוצאות נסיעה לחו"ל

סכומי התרת הוצאות נסיעה לחו"ל 1.1.2016

סוג ההוצאה

הגבלות ההוצאה

שאר העולם

למקומות בהם יותרו בניכוי 125% מסכומי ההוצאות המותרות לניכוי

כרטיסי טיסה

1. למחלקת תיירים
                או עסקים

מותרות מלוא ההוצאות במחלקת עסקים

מלוא ההוצאות עד לגובה
מחיר כרטיס

 

2. למחלקה ראשונה

כרטיס באותה טיסה במחלקת עסקים

לינה בפועל

1.         לנסיעה שכללה עד 90 לינות

7 הלינות הראשונות

מותרות כל ההוצאות, אך לא יותר מ-267$ ללילה

מותרות כל ההוצאות, אך לא יותר מ-333.75$ ללילה

מהלילה ה-8
ועד הלילה ה-90

עד-117$ ללינה
יותרו במלואן

עד-146.25$ ללינה
יותרו במלואן

מעל-117$ ללינה - 75% מההוצאה, אך לא פחות
מ-117$ ולא יותר מ-200.25$

מעל-146.25$ ללינה - 75% מההוצאה, אך לא פחות מ-146.25$ ולא יותר מ-250.31$

2.         לנסיעה שכללה יותר מ-90 לינות

- - -

ההוצאות עד-117$ ללינה

ההוצאות עד-146.25$ ללינה

הוצאות אחרות

אם נדרשו הוצאות לינה

עד-75$ לכל יום שהייה

עד-93.75$ לכל יום שהייה

אם לא נדרשו הוצאות לינה

עד-125$ לכל יום שהייה

עד-156.25$ לכל יום שהייה

שכירות רכב

 - - -

הוצאות השכירות בפועל
עד-59$ ליום.

 

חינוך בחו"ל

בעבור ילדים שטרם מלאו להם 19 שנים

עד-669$ לילד לחודש

 

 

 

 

קרן השתלמות לבעל שליטה - סכומים ושיעורים להפקדה

שנת מס

משכורת
קובעת

תשלומי מעביד-תקרת הוצאה

תשלומי העובד

%

סכום

%

סכום

2016

188,544

4.5%

8,485

1.5%

2,828

2015

188,544

4.5%

8,485

1.5%

2,828

 

תקרות ההפקדות בקופות גמל וקרנות השתלמות

 

סעיף בפקודה או בתקנות

2016
בש"ח לחודש

קצבה מזכה
פטור מקצבה מזכה לפי סעיף 9א לפקודה 49% בגין השנים 2016 - 2019

 

4,106

הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה

47(א)(1) לפקודה

8,700

הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה - למי שיש הכנסת עבודה - בניכוי הכנסת עבודה או 8,700 בשנת המס 2016 לפני הנמוך

47(א)(1) לפקודה

12,200

הכנסה מזכה לקצבה

47(א)(5)(2)

21,750

הכנסה לעמית עצמאי

47(א)(3) ו-(5)

8,700

זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים - הסכום לפי סעיף

הסכום לפי סעיף

45א(ד)

168

45א(ה)

168

עמית מוטב שלא הייתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת - 5% מהכנסתו החייבת עד לסכום של

45א(ה)(ב)

17,400

משכורת מרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס בעת ההפרשה

 

15,712

הכנסה קובעת (קרן השתלמות לעצמאי)

 

261,000

הפקדה מוטבת

9(16א) ו-9(16ב)

18,240

שכר מינימום לצורך משיכה מקופת גמל בפטור

 

4,650

ההפרשה לקופת גמל לקצבה או לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס

 

32(9)(א)(2)

 

12,230

השכר הממוצע במשק - 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק לצורך הפקדות לקצבה(**)

 

3(ה3)

23,660

 

 

 

סכומים מתואמים במס הכנסה ליום 1 בינואר 2016 ואילך (בש"ח)

מענקים פטורים ממס לפי סעיף 9(7א)

פיצויי פיטורין

 

12,230

 

לכל שנת עבודה

פיצויים עקב מוות

24,480

לכל שנת עבודה

תרומות למוסדות ציבור המזכות בזיכוי -

 

 

סכום מזערי, סכום העולה על

180

לשנה

סכום מרבי

9,212,000

לשנה

סכום הזיכוי המרבי בגין שכר משמרות בתעשייה

930

לחודש

ניתן זיכוי רק על אותו חלק משכר המשמרות, אשר לאחר צירופו למשכורת אינו עולה על


10,600


לחודש

שכר דירה פטור ממס אם לא עלה על

5,030

לחודש

הכנסת עיוור ונכה 100%

 

 

תקרת הכנסה מיגיעה אישית הפטורה ממס

608,400

לשנה

תקרת הכנסה שאינה מיגיעה אישית הפטורה ממס

72,960

לשנה

מתנות בשל קשר עסקי

 

 

תקנה 2(4) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)

210 לאדם

לשנה

הוצאות לינה בארץ

 

 

לינה שעלותה נמוכה מ-117$

מלוא הסכום

 

לינה שעלותה גבוהה מ-117$,

75% מההוצאה, אך לא פחות מ-$117

ולא יותר מ-

X $267)=$200 75%)

הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד

 

 

1.       אם סכום ההוצאה אינו עולה על

23,600

לשנה

סכום ההוצאה המוכרת - סכום ההוצאה שעולה על

2,400

 

(או 80% מההוצאה לפי הנמוך)

 

 

2.       אם סכום ההוצאה עולה על

23,600

 

סכום ההוצאה המוכרת - סכום ההוצאה שעולה על

4,700

 

תשלום חד פעמי בעד שירותים או נכסים שאין לנכות ממנו מס במקור (חוק עסקאות גופים ציבוריים)

4,920

 

סכום ההכנסה המחייב קטין בהגשת דוח

78,800

לשנת המס 2015

פטור מהגשת דוח:

 

 

תוספת א' - משכורת

643,000

לשנת המס 2015

תוספת ב' - הכנסה נוספת

334,000

לשנת המס 2015

תוספת ד' - הכנסת חוץ

334,000

לשנת המס 2015

תוספת ה' - ריבית

638,000

לשנת המס 2015

הכנסה מניירות ערך (מחזור)

810,720

לשנת המס 2015

תקנה 3(א)(6) - נכסי חוץ

1,856,000

לשנת המס 2015

תקנה 3(א)(7) - יתרה בחשבון בתאגיד בנקאי חוץ

1,856,000

לשנת המס 2015

תקנה 3(א)(8) - מי שחייב במס נוסף עפ"י סעיף 121ב

810,720

לשנת המס 2015

פטור מהגשת דוח מקוון - סעיף 131(ב2)(4)

 

 

הכנסה ליחיד

80,520

לשנת 2015

הכנסה לזוג

161,030

לשנת 2015

 

          שווי שימוש טלפון נייד - (רט"ן)

הסכום הנקוב בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)     105 לחודש

 

 היטל על העסקת עובדים זרים

כללי

20%

עובד חוקי בענף החקלאות

0 %

עובד חוקי בענף התעשייה והבניין

15%

עובד חוקי בענף המסעדות האתניות

15%

 

 

ביטוח לאומי

ניכוי דמי ביטוח מעצמאים, מינואר 2016 ואילך

ענף

עובד עצמאי

לעל"ע

עובד עצמאי בגיל המותנה שאינו מקבל ק' ז'

עובד עצמאי מעל לגיל שמקבל ק' ז'

מלא עד 43,240

 

מופחת עד 60% ש"מ 5,678

מלא עד 43,240

 

מופחת עד 60% ש"מ 5,678

מלא עד 43,240

 

מופחת עד 60% ש"מ 5,678

מלא עד 43,240

 

מופחת עד 60% ש"מ 5,678

סה"כ לענפי ב"ל

11.23

6.72

7.00

4.61

9.29

5.55

0.68

0.39

ד"ב בריאות

5.00

3.10

5.00

5.00

5.00

3.10

------

------

סה"כ כללי

16.23

9.82

12.00

9.61

14.29

8.65

0.68

0.39

 

 

 

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים מינואר 2016 ואילך

החל מ-1.1.2016 חלו שינויים בשיעור דמי הביטוח בחלקו של המעסיק / מעביד בשיעור המלא בלבד. ניכוי דמי ביטוח מהמעביד על השיעור המלא הוא 7.50% במקום 7.25% עד 31.12.2015

חודש

חלק העובד - בש"ח

חלק העובד - באחוזים

חלק המעביד (באחוזים)

 

תקרה מופחתת/מלאה

ביטוח לאומי

ביטוח בריאות

סה"כ

סה"כ

1/2016

עד 5,678

מ-5,678 עד 43,240

0.40

7.00

3.10

5.00

3.50

12.00

3.45

7.50

1/2015

עד 5,556

מ-5,556 עד 43,240

0.40

7.00

3.10

5.00

3.50

12.00

3.45

7.25

 

תקרת ההכנסה המזכה שאינה פוגעת בקבלת קצבת זקנה

תקרת הכנסה מעבודה שאינה פוגעת בקצבת הזקנה

החל ב-1.1.2016

החל ב-1.1.2015

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

מקבל קצבת יחיד

5,394

5,278

מקבל קצבה עם בן/בת זוג תלוי

7,193

7,038

בגין כל תלוי נוסף

662

648

 

מס ערך מוסף

מס שכר - תקרת שכר שנתית למלכ"ר לפטור ממס שכר ושיעורי מס שכר

תקרת מס שכר

שנה

שכר שנתי

2016

178,327 ש"ח

2015

179,941 ש"ח

 

 

שיעור מס שכר במלכ"רים

מיום

מס שכר באחוזים

1.1.2016

7.50 ללא שינוי

1.1.2015

7.50 ללא שינוי

 

 

 

מחזור עסקאות של עוסק פטור

מיום

הסכום בש"ח

1.1.16

99,006

1.1.15

100,000 ש"ח עודכן על פי עדכון סכומים באתר מע"מ (בתחילת ינואר 2015 פורסם ע"י רשות המסים 79,482 ש"ח. הסכום שונה ל-100,000 באמצע שנת המס 2015 רטרואקטיבית מ-1.1.2014.)

1.1.14

100,000 ש"ח עודכן על פי עדכון סכומים באתר מע"מ (בתחילת ינואר 2014 פורסם ע"י רשות המסים 79,482 ש"ח. הסכום שונה ל-100,000 באמצע שנת המס 2015 רטרואקטיבית מ-1.1.2014.)