לקוחות נכבדים,

 

יומיים לפני תום שנת 2016 חוקק חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו - 2018) התשע"ז - 2016  ( להלן - "חוק ההתייעלות").

 

אנו מבקשים מכל אחד ואחת מכם לבדוק את עצמו וכיצד מתייחס אליו כל תיקון ותיקון.

ישנם תיקונים המחייבים ביצוע מידי וישנם כאלה הניתנים כמידע. בכל מקרה יש להיערך ולהתמודד עם חוק ההתייעלות ולא להישאר אדישים כלפיו.

אנו ממליצים מעבר לקריאת החומר לפנות למשרדנו ולקבל יעוץ פרטני לגבי כל תיקון וסיוע כיצד יש להיערך לתיקונים הללו.

 

להלן עיקרי התיקונים:

 

1. חיסול תופעת משיכות בעלים מחברה בבעלותם.

תיקון סעיף 3 (ט1) לפקודה קובע כי משיכות כספים ע"י בעל מניות מהותי, לרבות באמצעות העמדת נכסים הרשומים ע"ש החברה לשימושו העיקרי של בעל המניות המהותי, תחשב אצלו כהכנסה ממשכורת, מעסק או ממשלח יד או מדיבידנד, לפי העניין, בתום שנת המס שלאחר השנה שבה נמשכו הכספים או בשנה שבה השתמש בנכס ו/או בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימושו של בעל המניות, עד להשבתו לחברה. ההכנסה כאמור בגין משיכות מעל סכום מצטבר של 100,000 ₪ תחושב בגובה המשיכה ובתנאי שלא נפרעה בתום 18 חודשים מהמועד שבו נוכתה, ו/או בניכוי הלוואה שנטלה החברה והועברה בתוך 60 ימים לבעל המניות המהותי מהיום שניטלה ובעל המניות המהותי הוא זה שלקח על עצמו את ההתחייבות להחזר ההלוואה.

מיסוי ההכנסה יהיה לפי שיעור המס השולי שחל על בעל המניות המהותי. כמו כן נקבעו הוראות אנטי תכנוניות המתייחסות למצבים שבהם כספים שהושבו לחברה ונמשכו מחדש.

נקבעו הוראת מעבר המאפשרת לבעל המניות המהותי להחזיר את יתרת הכספים לפי מאזן ליום 31.12.16 עד ליום 31.12.17.

מומלץ לכל אותם בעלי מניות שההוראות האמורות רלבנטיות לגביהם, להיערך בהתאם, בכדי להימנע מחיוב במס ביתר.

 

2. קביעת "חברות ארנק" כחברות שקופות

ככלל נקבע כי החל מיום 1.1.17, תחוייב ההכנסה של חברות אלה הנובעת מפעילות כמוגדר להלן, כהכנסה של יחיד בשיעור מס שולי.

 

א. חברת ניהול או מתן שירותי "נושא משרה"

1. חברת מעטים

2. ההכנסה נובעת מפעילות יחיד שהוא בעל מניות מהותי, ממתן שירותי ניהול או מתן שירותי נושאי משרה לחברה אחרת.

3. רק ככל שהיחיד או חברת המעטים הם נושאי משרה בחברה אחרת.

 

הכנסת החברה מהפעילות הנ"ל, תיחשב לצרכי מס, כהכנסתו האישית של בעל המניות המהותי.

 

ב. חברה הנותנת שירותי עבודה

1. חברת מעטים

2. הכנסת החברה נובעת מפעילות יחיד שהוא בעל מניות מהותי, עבור אדם אחר, כעובד שמתקיימים בינו לבין האדם האחר יחסי עובד - מעביד.

3. חזקה של יחסי עובד - מעביד תתקיים, אם לפחות 70% מהכנסות החברה הרגילות, נובעות במישרין או בעקיפין, נובעת מאדם או קרובו במשך 30 חודשים לפחות, מתוך תקופה של 4 שנים. מועד החיוב יהיה מתחילת מועד מתן השירות.

 

מניין התקופה לקביעת החזקה יהיה רטרואקטיבי - משנת 2013 ואילך.

 

הכנסת החברה מפעילות הנ"ל, תיחשב לצורכי מס, כהכנסת עבודה של בעל המניות המהותי.

שיעורי המס החדשים יחולו על הכנסותיה מינואר 2017 ואילך.

אנו מפנים את כל בעלי חברות הארנק, כהגדרתם בחוק, לתת מחשבה לגבי המשך הפעילות באמצעות החברה.

 

3. כפיית חלוקת רווחים עודפים לחברה

נקבעו תנאים שבהם ניתן יהיה ליישם את ההוראות בדבר חלוקת רווחים ע"י מס הכנסה.

 

א. הסעיף ייושם רק מקום בו לא חולקו לפחות 50% מהרווחים לשנת מס פלונית.

ב. פרק הזמן לחלוקת הרווחים הינו 5 שנים לאחר שנת מס פלונית.

ג. לחברה רווחים מצטברים של 5 מיליון ₪ לפחות.

ד. שהחלוקה לא תפגע בפיתוח עסקה של החברה ואין באי החלוקה הימנעות ממס או בהפחתת מס.

ה. יש להיוועץ בוועדה טרם החלטת רשות המיסים על מיסוי רווחים שטרם חולקו.

ו. ניתן לראות עד 50% מהרווחים שטרם חולקו כחולקו, ובלבד שיתרת הרווחים לא תפחת מ - 3 מיליון ₪.

 

4. הוראת שעה לשיעור מס מוטב על דיבידנד

הוראת השעה קובעת לתקופה קצובה, שמיום 1.1.17 ועד ליום 30.9.17 שיעור מס הכנסה מופחת של 25% על דיבידנד, שמקורו ברווחים צבורים בידי החברה עד ליום 31.12.16 בכפוף למספר תנאים והוראות.

 

א. הדיבידנד שולם מרווחים צבורים עד 31.12.16.

ב. הדיבידנד שולם לבעל מניות מהותי או לחברה משפחתית.

ג. הדיבידנד שולם בתקופת ההטבה.

ד. סכום הכנסות העבודה בשנים 2019-2017 לא יפחת מממוצע ההכנסות בשנים 2015-2016.

ה. אי קיזוז הפסד הון מדיבידנד מוטב.

ו. אי חיוב הדיבידנד במס יסף.

 

זו הוראת שעה המעניקה הטבת מס משמעותית אותה יש לנצל עד ליום 30.9.17, וככל שקיימת כוונה לחלק דיבידנדים בתקופה הקרובה, מומלץ לחלקם עד לתום תקופת ההטבה.

 

5. הרחבת מדרגות מס וקביעת מס שולי מירבי עד 50% (כולל מס יסף)

(הכל במונחים שנתיים)

עד -

74,640 ₪

שנתי

 

10%

  • מ-

74,641 ₪

ועד

107,040 ₪ 

14%

  • מ-

107,041 ₪

 ועד

171,840 ₪ 

20%

  • מ-

171,841 ₪

ועד

238,800 ₪ 

31%

  • מ-

238,801 ₪

ועד

496,920 ₪ 

35%

 

מכל שקל נוסף

 

 

47%

 

 

6. הגדלת מס יסף והקטנת ההכנסה החייבת במס יסף

שיעור מס היסף הועלה ל - 3% מס מ - 2%  וסכום ההכנסה החייבת במס יסף הופחת ל - 640,000 ₪, כך שמכל שקל מעל 640,000 ₪ ישולם מס נוסף של 3%.

 

7. הפחתת מס חברות

מס החברות הופחת ב - 2017 ל - 24% והחל מ - 2018 ל - 23%.

 

8. מס ריבוי דירות

הנושא מורכב ומסובך. בעיקרון נקבע תשלום מס שנתי בגובה של 1% ועד לסכום של 18,000 ₪, בעד כל דירת מגורים שהייתה בבעלות הנישום בכל שנת המס, וזאת למעט שתי דירות המגורים לפי בחירתו של הנישום, עליהן לא יחול המס.

ישנם הרבה מוקשים בהגדרה על מי יחול החוק והמס עצמו יחושב לפי נוסחה מורכבת הקבועה בחוק.

ניתנו הקלות מסוימות לגבי מכירת דירת מגורים עד ליום 1.10.17 וכמו כן נקבעו תקנות לגבי מענק למוכרי דירות עד 31.10.17.

 

חשוב מאוד לדעת כי על החייב במס להגיש הצהרה שהיא שומה עצמית עד 31.3.17.

 

רשות המיסים פרסמה באתר האינטרנט שלה מידע וכלים שיסייעו להבנת החוק והוראותיו, בדיקת חבות המס, זכאות לפטור או חיוב חלקי ואופן הגשת ההצהרה והבקשה להטבה בעת מכירת דירת המגורים.

את המס עצמו יש לשלם בכל שנה החל משנת 2017 בשני תשלומים שווים. האחד ב - 30.6 והשני עד 31.12.

 

9. סכומים שישלם מעביד בעבור עובד לקופת גמל לקצבה

בתיקון חקיקה זה נקבע כי סכומים שישלם מעביד עבור עובד לקופת גמל לקצבה העולים על תקרת הפיצויים (32,000 ₪) יראו אותם כהכנסת עבודה בידי העובד במועד ההפקדה לקופת הגמל.

לעומת זאת סכומים אשר שולמו לקופת גמל אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים יראו אותם כהכנסה של העובד במועד שיקבל אותם. יש לציין כי סכומים ששילם מעביד לקרן ותיקה העולים על תקרת הפיצויים יראו אותם כהכנסה של העובד במועד שיקבל אותם ולא במועד הפקדתם.

תשלומי המעסיק לפיצויים, מעבר לתקרה, ימוסו כהכנסת עבודה על פי שיעור המס השולי וכן בניכוי ביטוח לאומי ומס בריאות.

 

  • המלצות:

ביצוע בדיקת עובדים אשר שכרם עולה על 32,000 ₪ וקיימת למעסיק חבות וותק פיצויים בגינם.

ביצוע השלמת חוב וותק לעובדים.

העברת ההשלמה לחברת הביטוח בתאום עם הסוכנים.

רשות המיסים התירה לבצע פעולות אלה עד 30.6.17 בפטור מלא מזקיפת שווי המס.

 

10. פנסיה לעצמאיים

בחוק ההתייעלות נקבע שינוי מהפכני לעניין הפרשות לפנסיה לעצמאים – חובת הפרשה לקצבה ואבטלה.

החל משנת 2017 יידרשו עצמאיים להפריש לקצבה ולאבטלה כדלהלן:

 

עד מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45%

בין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע המלא - 12.55%

לגבי שכיר ועצמאי תהיינה ההפרשות שלעיל בניכוי סכום שהופקד עבורו כשכיר.

בשנת 2017 השכר הממוצע הוא 9,673 ₪.

 

מי אינו חייב להפקיד:

 

א. מי שביום 1.1.17 הוא בן / בת 55 ומעלה.

ב. מי שטרם הגיע לגיל 21 בתום שנת המס.

ג. מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת (60) בתום שנת המס.

ד. מי שבתום שנת המס טרם עברה חצי שנה מאז פתיחת תיק מע"מ.

 

יש להפקיד עד תום שנת המס.

מי שיפקיד בחסר יקבל התראה ויצטרך להשלים תוך 90 ימים.

אי הפקדה תגרור קנס של 500 ₪ וכן סנקציה של אי הכרה בהוצאות בכפל סכום ההפקדה.

 

11. יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים

המשמעות המעשית של קופות מרכזיות לפיצויים הינה בעצם היות "המעסיק" הבעלים והמוטב בכספים ולפיכך, השליטה באירוע של פרישה וחובת תשלום פיצויים לעובד נשארת בידי המעסיק.

במסגרת תיקון 3 לחוק הפיקוח על קופת הגמל קבע סעיף 13 הוראת מעבר שבשל עובדים אשר תחילת העסקתם הייתה קודם לתום שנת המס 2007 והופקדו עבורם כספים לקופה מרכזית לפיצויים עד ליום 31.12.07 (היום הקובע), ניתן להמשיך ולהפקיד כספים עד ליום 31.12.11.

ביום 25/12/16 הוציאה רשות המיסים חוזר הבא להסדיר ולקבוע כללים להעברת כספים ולשימוש בכספים הצבורים בקופות המרכזיות.

מאחר וכאמור כספי הפיצויים נועדו להבטיח את זכויות העובדים אשר תקופת עבודתם אצל המעסיק החלה לפני 31.12.07 יש לבחון לתום שנת המס 2016 את זכויות העובדים כדלהלן:

יש לבחון את חבות הפיצויים לכלל עובדי המעסיק ובעבור בעלי שליטה עד לתקרה שבסעיף 32(9), אשר היו עובדיו ביום הקובע, ולבחון את היתרות העומדות לזכות אותם עובדים בקופות אישיות על שמם של אותם עובדים בלבד.

עלתה החבות לעובדי 2007 על הזכויות הצבורות לעובדי 2007, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים למטרה זו.

הייתה היתרה בקופה המרכזית גבוהה מהסכום לעובדי 2007, יראו בסכום ההפרש כעודף ויחולו עליו ההוראות כדלהלן:

 

א. היה סכום העודף בקופה המרכזית גבוה ב - 10% מהחבות לעובדי 2007, לא תותר הוצאה לתשלום פיצויים לפי הוראת סעיף 17(5) לפקודה בשנת 2017 עבור כלל עובדי המעסיק עד לניצול מלוא הסכום שמעל 10% לשם הפקדתו במרכיב הפיצויים בקופות גמל אישיות של עובדי המעסיק ללא תלות במועד תחילת העסקתם.

ב. יתרת הסכום הצבורה בקופה, ניתן יהיה להשלים על פי בחירת המעביד לקופות גמל אישיות על שם העובדים שתחילת עבודתם לפני היום הקובע.

ג. מובהר בזאת, כי הסכומים המופקדים מהקופה המרכזית לטובת הקופות האישיות, הינם חלף סכומי הפקדות שוטפות שהמעסיק נדרש להפקיד לטובת אותן קופות אישיות.

ד. חישוב כאמור יעשה מדי שנה ויצורף לדוח המוגש לפקיד השומה ועד לחיסולה של הקופה המרכזית לפיצויים.

 

12. עיקרי התיקונים בחוק ביטוח לאומי

1. ביטול ועדת השומה לעניין ערעורים על קביעת דמי ביטוח ובמקומם ימנה המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות).

2. גביית חוב דמי ביטוח מחייב שהעביר נכסים או פעילות לרבות הרמת מסך ההתאגדות.

3. עיקולי רכבים ברשות הרבים - ניתנה אפשרות החל מיום 1.1.17 לעקל רכב שחונה ברשות הרבים לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח.

4. ערב לתשלום חוב בדמי ביטוח  - הסעיף החדש קובע כי המוסד לביטוח לאומי יכול לאכוף על בעל שליטה את מילוי הערבות שנתן כהבטחת תשלום חוב דמי ביטוח של חברה שבשליטתו, שעשתה הסכם תשלומים עם המוסד לביטוח לאומי.

5. גבייה מנהלית ממעסיק שלא דיווח על עובד ו/או לא שילם דמי ביטוח בעד עובד וזאת בגין מקרה המזכה בגמלה את העובד.

6. תיקון בשיעורי דמי הביטוח של עובד עצמאי.

7. דחיה בחוק גיל הפרישה.

עד 7/17 גיל הפרישה לנשים יהיה 62 (במקום 12/16).

8. ביטוח לאומי טרם פרסם את עמדתו וטרם הוציא הנחיות לגבי מיסוי רווחי חברת ארנק, משיכות של בעל מניות מהותי בחברה.

 

יש לציין כי מבלי קשר לחוק ההסדרים הנחה דוח מבקר המדינה לשנת 2016 את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ניכויים, אם המעסיק מפריש כחוק את דמי הביטוח בעבור כל העובדים, כולל נושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם באמצעות חברת ארנק. כלומר, החברה אמורה לכלול בין מקבלי המשכורת גם את העובדים הבכירים שמקבלים את המשכורת באמצעות חברת ארנק.

 

 

 

 

לאור כל האמור בחוזר זה אנו ממליצים לכל אחד ואחת לבדוק שוב את צורת ניהול עסקו ויש לתת מחשבה נוספת לגבי המשך ניהול העסק כחברת ארנק, משיכות בחברת מעטים, וכיוצ"ב.

 

יש לוודא עמידה בלוחות זמנים בחוק ריבוי דירות ובתיקונים אחרים ועצמאיים שטרם פתחו קרנות פנסיה מתבקשים להיערך בדחיפות לשינוי שבחוק.