לקבלת החוזר במבנה PDF (נוח יותר לקריאה והדפסה) - לחץ כאן

 

 

תוכן עניינים

 

נושא

 

 

עמודים

  1. מידע מרוכז וחשוב לסוף השנה

 

3-4

  1. פעולות שיש לעשות בסוף שנה

 

5-8

  1. מידע ללקוחות אשר ברשותם מלאי

 

9-12

  1. נתונים לתיאום הוצאות מסוימות

 

13-24

  1. נתונים לחישוב המס לשנת 2018

 

25-33

  1. הרחבה בדבר המידע הכלול בפרק 1

 

 

 

 

34-43

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק 2 - פעולות שיש לעשות בסוף שנה

 

 

1.   פעולות בקשר לספירת המצאי, המזומנים, והממסרים לגביה

 

  1. להפקיד בבנק ביום האחרון בשנה או מיד לאחריו את כל יתרת הכספים הנמצאת בקופתכם.

 

  1. להכין רשימה של השקים הדחויים והשטרות שימצאו בקופתכם בסוף יום העסקים האחרון כאשר הרשימה תכלול את הפרטים הבאים: מס' השיק או השטר, שם החותם, שם המסב האחרון, הבנק, מועד הפירעון והסכום.

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                            

  1. להודיענו מה הם התאריכים שבהם תבצעו את ספירת המצאי ומה הם הנהלים שנקבעו בקשר לרישום הכניסות והיציאות מהמלאי כל עוד לא נסתיימה הספירה.

 

2.   עדכון הרישומים בספרים

 

לעדכן את כל הרישומים בהנהלת החשבונות. נא לכלול בחשבונות התוצאתיים את כל ההכנסות וההוצאות שהצטברו והשייכות לשנת הכספים שהסתיימה, גם אם טרם נתקבלו או טרם שולמו בפועל. יש לתאם את הרישומים בספרי העזר ובכרטסת המלאי עם הרישום בהנהלת החשבונות.

 

3.   משכורות, ניכויים והוצאות נלוות

 

      לעדכן את כרטיסי העובדים (טופס 0101, 0114) ולערוך ריכוז שנתי (טופס 126) של משכורות והניכויים ולהתאימם לרישומי השכר בספרי החשבונות.

      למיין את ההוצאות הנלוות לשכר לפי הסוגים (בטוח לאומי בניכוי השתתפות העובדים, מס מעסיקים, קופות גמל, נסיעות, החזקת רכב, בגדי עבודה, שי לחגים, ארוחות לעובדים, פיצויים וכדומה), ולהתאימם לרישומי השכר ולדיווח לצרכי מס ולערוך ריכוז שנתי. לקבל אישורים מקופות גמל ופיצויים וביטוחי מנהלים על התשלומים ששולמו להם בשנת המס ולהתאימם לרישום בספרי החשבונות.

 

 

 

 

 

4.   תשלומים ע"ח מס באמצעות ניכוי במקור

 

      אם נוכה מס במקור מהתקבולים שקיבלתם מלקוחותיכם, מריבית או מדיבידנד עליכם לרשום את הסכום ברוטו לזכות המשלם ולחייב בסכום המס חשבון "תשלומי מס במקור לש.מ 2018". עליכם לקבל מהמנכה אישור שנתי (בטופס מקובל) על הסכום שנוכה, או לחילופין לדאוג לכך שבכרטיס הנ"ל יצוין בברור זיהוי של המנכה לגבי כל ניכוי בנפרד.

 

 

5.   ניכוי מס במקור מתשלומים לאחרים

 

      במידה והנכם מנכים מס במקור מתשלומיכם לאחרים, עליכם לערוך את הריכוזים השנתיים הדרושים   למטרת דיווח לשלטונות המס ולהתאימם לרישומים בספריכם.

 

       תשומת לבכם לעובדה שאי דיוק בפרטי הדוח, המוגש לפקיד השומה בשל תשלומים החייבים בניכוי מס במקור, עלול לגרום לאי הכרה בהוצאה כולה לצרכי מס.

 

 

6.   הוצאות שאינן מוכרות לצורכי מס - "הוצאות עודפות"

 

  1. לרשום בנפרד ההוצאות שאינן מוכרות לפי סוגיהן.

 

  1. לגבי רכב לרשום בכרטיס נפרד ההוצאות לכל מכונית.

 

  1. הוצאות נסיעה לחו"ל אירוח, כיבודים, אש"ל (בארץ) ומתנות - מותרות במגבלות שנקבעו בתקנות וכל הוצאה שאינה מותרת לניכוי לצורכי מס יש לרשמה בנפרד.

 

  1. הוצאות בקשר לארוחות לעובדים במקום העבודה יש לרשום בחשבון הוצאות נלוות ולא בכיבודים.

 

  1. ביחס להוצאות מסוגים אלה שלדעתכם מותרות לניכוי, עליכם לרשום את כל הפרטים הדרושים לשם הוכחת ההוצאה ולשמור על תיעוד כנדרש בתקנות (דוחות על נסיעות ואשל, רשימת מקבלי המתנות וכדומה).

 

  1. אם שילמתם מקדמות מס ע"ח "הוצאות עודפות" עליכם לרשמן בחשבון נפרד בשם "מקדמות ע"ח הוצאות עודפות לש.מ 2018". ההוצאות עצמן שלגביהן שילמתם המקדמות צריכות להיכלל בין הוצאות שאינן מוכרות בחשבון ההתאמה לצרכי מס.

 

7.   מס ערך מוסף

 

       לערוך התאמה של המחזור החייב בדיווח למע"מ בין הדוחות שהוגשו לרשויות לבין הרשום בספרים, כנ"ל גם ביחס למס תשומות. חובה גם לתאם שימוש בתשומות שלא לצרכי עסק.

 

8.   מלאי חומרי גלם, תוצרת בעיבוד ותוצרת גמורה

 

       לדאוג לשמירה נאותה של רשימת המצאי לתאריך המאזן לאחר חישוב שוויו ותיאום בין המצאי לפי הספירה
       ובין המלאי לפי כרטסת המלאי. אם לא ניהלתם כרטסת מלאי, נבקשכם לערוך תאום כמותי של תנועת
       המלאי לפי רישומי הקניות והמכירות בהנהלת החשבונות. שוויו של המלאי נקבע לפי העלות או שווי השוק
       לפי הנמוך שבהם ועל כן יש להקפיד לציין את בסיס חישוב השווי.

 

9רכוש קבוע ופחת

 

       להשוות את פרטי הרכוש הרשומים בטופס הפחת עם המצאי בפועל. יש לערוך רשימה של הפריטים הרשומים בטופס הפחת ואינם קיימים ולהפך, כן יש לחשב הפחת השנתי ולרושמו בספרים.

 

10חישוב הפרשות

 

       לערוך חישוב ההפרשות לפיצויי פרישה, להבראה ולחופשות עובדים שטרם נוצלו לתאריך המאזן.

       את פיצויי הפרישה המגיעים למנהלים בחברת מעטים יש לרשום בנפרד.

 

11התאמת חשבונות ואישורי יתרות

 

       לערוך או להשלים התאמות של כל חשבונות הבנקים, הספקים, הלקוחות, השקים, הלוואות שנתקבלו וכיוצא באלה וכן לערוך התאמה בין ספרי העזר (ספר קופה, כרטסת מלאי, שקים וכדומה) והספרים הראשיים. כל פעולה שרישומה מתבקש כתוצאה מההתאמה יש לרשום בספרים. יש לקבל אישורי יתרות או העתקי חשבונות מהבנקים, הספקים, הלקוחות וכדומה.

 

 

 

12פרטים על חשבונות המנהלים ובעלי המניות

 

       להפריד את הרישומים המתייחסים לחשבונות האישיים של המנהלים ובעלי המניות לרבות הוצאותיהם (החזקת רכב, טלפון וכדומה), להמציא נתונים לגבי כל אחד מבעלי המניות מהו סכום המשכורת אשר קיבל בנפרד בחודשים ינואר עד ספטמבר ובנפרד מאוקטובר ועד תום השנה, (לגבי כל תקופה לחוד).

 

13פירוטים לתאריך המאזן

 

       להכין רשימה מפורטת של נכסי העסק הבאים: ניירות הערך המוחזקים בעסק, מטבע זר המוחזק בעסק, שטרות ושיקים, ספירת קופה לתאריך המאזן, הוצאות לשלם, הוצאות מראש, חייבים שונים, עתודה לפיצויים, התחייבויות תלויות (שיקים לקבל שהוסבו, ערבויות שניתנו, תביעות שלא נרשמו וכדומה) ופירוטים אחרים לפי העניין.

 

14מאזן בוחן

 

       לערוך מאזן בוחן לאחר רישום כל הפעולות המתייחסות לשנה שהסתיימה, שיכלול את כל הפעולות הנובעות מהסעיפים שצוינו לרבות אלה הנובעות מהתאמת החשבונות ומפעולות שצוינו לעיל.

       יש להכין העתק נוסף המיועד לביקורת.

 

15. תביעות והתחייבויות תלויות

 

       להכין רשימת כל התביעות שהוגשו כנגד החברה וכן פרוט שאר ההתחייבויות התלויות של החברה הידועות ליום המאזן.

 

  1. הכנת קובץ אחיד

 

הכנת קובץ אחיד שיופק מתוכנת הנהלת החשבונות ויועבר אלינו בתוספת מאזן בוחן עדכני ל – 31.12.18.

לאחר העברת הקובץ יש לוודא איתנו התאמת הקובץ למאזן הבוחן.

 

 

17.    פיצויים לעובדים

 

          להכין את התחייבות הפיצויים בגין העובדים, לבקש מחברות הביטוח את שווי קופת הפיצויים ו/או ערכי פדיון

          הפיצויים בגין העובדים.

 

 

פרק 3 - מידע ללקוחות אשר ברשותם מלאי

 

1. מועד המפקד

 

תום שנת המס 2018 יחול ביום 31/12/18. לפיכך, יש לערוך מפקד המצאי לתאריך זה. אם לא ניתן לספור את המצאי בתאריך שצוין אפשר לערוך את המפקד בתאריך הסמוך ככל האפשר לתום השנה ולהיערך לביצוע התאמה בין כמויות המצאי לפי רשומות הספירה בתאריך המפקד לבין רשימות המלאי הסופיות ליום המאזן דהיינו ליום 31/12/18.

 

היערכות זו צריכה לכלול רישום מדויק של כל הטובין הנכנסים והיוצאים מהעסק בין תאריך המפקד לבין   תאריך המאזן וזיהויים ברשימות המצאי.

 

תשומת לבכם מופנית לכך שיש להודיע בכתב ומראש לפקיד השומה על דבר עריכת המפקד על המועד המפקד החל יותר מ-10 ימים ועד חודש לפני או אחרי יום המאזן. חובת ההודעה אינה חלה על מלאי שרישומן מתנהל "בספר תנועת מלאי" באופן המאפשר קביעת יתרות המלאי וכל פריט בו נפקד לפחות אחת בשנה ונשלחה הודעה לפקיד השומה על בחירת הנישום בשיטה זו. בכל מקרה נבקשכם להודיענו מראש על תאריך המפקד המתוכנן על ידכם.

 

2. עריכת המפקד 

 

נא להכין רשימות מצאי שיכללו את כל הטובין שבבעלותכם או ברשותכם. טובין השייכים לאחרים ונמצאים ברשותכם ירשמו בנפרד (כגון טובין באשגרה). כמו כן, עליכם לערוך רשימת הטובין שבבעלותכם ונמצאים, בתאריך המפקד, אצל אחרים (כגון: סחורה שנשלחה לעיבוד וטובין במחסני ערובה).

 

הרשימות יערכו לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכדומה.

 

גיליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב וימולאו בעט. בראש כל גיליון יצוין תאריך המפקד ומקום אחסון הטובין. רצוי לערוך הרשימה ב-3 עותקים לפחות.

 

הרשימות יכללו לפחות פרטים אלה:

- תיאור הטובין באופן המאפשר זיהוי סוגם;

- מצב הטובין תוך ציון מצב תקינותם (מיושנים, מקולקלים, במחזור איטי, פסולת וכדומה); 

              - יחידת המדידה (ק"ג, מטרים, תריסרים, וכדומה);

              - הכמות (מספר היחידות כאמור לעיל).

              לגבי מלאי של ציוד  אלקטרוני יש לציין גם את שם היצרן ומספר סידורי של המוצר המוטבע ע"י היצרן.

 

              רצוי להשאיר מקום ל - 2 טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר והם: מחיר היחידה ושווי כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר).

      

תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ביחידות פיזיות ושלב העיבוד (רמת הגמר) במועד הספירה. רצוי להשאיר 3 עמודות נוספות לחישוב תפוקה שוות הערך (כמות היחידות הפיזיות מוכפל ברמת הגמר), לעלות ליחידה ולשווי הכולל. הרשימות ירשמו בדיו ולא בעיפרון. מבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גיליון ויציינו את שמם המלא. נציג משרדנו יבקר בשעת הספירה. נא להודיענו על מועד הספירה לצורך תיאום הביקור.

 

 

3.         חישוב שווי המלאי

 

את שווי המלאי ניתן לחשב במועד מאוחר יותר. אין לכלול בחישוב השווי טובין שאינם שייכים לכם (כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן) אך יש לכלול פריטים הנמצאים ברשותם של אחרים והשייכים לכם.

 

השווי יחושב בדרך כלל לפי העלות (לא כולל מע"מ) אך במקרה של טובין שאינם תקינים (ראה לעיל) או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות יחושב השווי לפי "ערך המימוש הנקי" (שווי שוק בניכוי הוצאות מכירה) והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב. העלות תחושב לפי שיטת "פיפו" (נכנס ראשון ראשון יוצא) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קנית יחידת הסחורה.

 

בכל מקרה של ספק או בבעיות כלשהן בחישוב השווי נבקשכם להודיענו על כך.

 

רשימות המלאי יסוכמו בנפרד לפי קבוצות כגון: חומרי גלם, חומרי אריזה, חומרי עזר, תוצרת בעיבוד, מוצרים מוגמרים וכדומה.

 

חישוב שווי המלאי יעשה בדרך כלל על גבי גיליונות המפקד. אם החישוב נעשה שלא על גבי גיליונות המפקד המקוריים יש לדאוג לסימון שיאפשר מעקב הדדי בין רשימות המפקד לבין רשימות השווי הסופיות.

 

4.   שמירת הרשימות

 

רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות ויש לשמרן במשך שבע שנים מתום שנת המס או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה, הכל לפי המאוחר יותר.

 

פקידי השומה נוהגים לדרוש לפעמים רשימות מפקד המצאי זמן קצר לאחר תאריך המאזן. במקרים כאלה עליכם להמציא לפקיד השומה, מיד עם קבלת הדרישה, העתק אחד מרשימות המפקד המקוריות מבלי להמתין לחישוב השווי.

 

 

5. פרוטוקול השמדת מלאי

 

5.1 נישום אשר בכוונתו להשמיד מלאי, יודיע בכתב 30 יום מראש לפקיד השומה על כוונתו.

                בפנייתו יפרט:

 

1.הכתובת המדויקת שבה נמצא המלאי המיועד להשמדה.

 

  1. המועד או המועדים המתוכננים להשמדת המלאי.

 

  1. שווי המלאי בספרים המיועד להשמדה.

 

5.2  פקיד השומה יחליט, לפי העניין, האם להיות נוכח בזמן השמדת המלאי.

 בסמוך למועד השמדת המלאי, על הנישום לערוך פרוטוקול הכולל שני חלקים:

 

בחלק הראשון יצוין המועד, האופן והסיבות להשמדת המלאי (להלן: "חלק א").

 

בחלק השני יצוינו פרטי הטובין המושמדים, לרבות שם הפריט והמספר הסידורי שלו כפי שהם מופיעים ברשימת המלאי, כך שניתן יהיה לזהות באופן חד ערכי את הפריט אשר נרשם בפרוטוקול ולהשוות אותו לרשימת המלאי (להלן: "חלק ב").

 

במידה והטובין המיועד להשמדה נרכש במהלך השנה ולאחר עריכת רשימת המלאי האחרונה, יש לציין זאת בפרוטוקול, בצירוף האסמכתאות של רכישת פריט זה.

 

הנישום, או מי מטעמו, יחתמו על הפרוטוקול תוך ציון התאריך, שם החותם, תפקידו ומספר תעודת הזהות שלו.

 

נישום המנהל מלאי במערכת ממוחשבת, בצורה חלקית או מלאה, יערוך את חלק ב' לפרוטוקול ההשמדה בצורה ממוחשבת.

 

5.3    כאמור, קיימים מקרים בהם על הנישום להשמיד פריטים, המהווים מלאי בידו, וזאת מכוח חוקים שונים או הוראות של גופים מפקחים שונים.

 

          להלן מספר דוגמאות:

 

5.3.1        חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב ב- 2012, מסדיר את הכללים לאיסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית הכוללת מכשירי חשמל ישנים, סוללות למינן, ציוד אלקטרוני וכדומה והמסמכים הנלווים המופקים כתוצאה מפעולה זו.

 

5.3.2        חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו -2015, עוסק בפיקוח על ייצור מזון וייבואו, ובין השאר, מסדיר את אופן השמדת המזון במקרים הרלוונטים והתיעוד הנלווה לכך.

 

5.3.3        חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) תשל"ג - 1973, סעיף 60 לחוק עוסק בהשמדת עודפי תוצרת צמחית ומסדיר את התנאים והנהלים להשמדת עודפי תוצרת צמחית, לרבות התיעוד הנוגע לכך.

 

בכל המקרים כדוגמת המקרים בסעיף זה, בהם הנישום משמיד מלאי מכוח חוקים או הוראות, התיעוד

הנלווה לפעולת השמדת המלאי יכול להחליף את הפרוטוקול המוזכר בסעיף 5.2.

 

במצב זה, יש לערוך מסמך נלווה אש יקשור בין התיעוד של השמדת הפריטים מכוח אותם חוקים או

  הוראות ובין רשימות המלאי של הנישום, באופן שבו ניתן יהיה לזהות באופן חד ערכי את הפריט

  המושמד.

 

5.4     פרוטוקול השמדת המלאי יישמר כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום לשנת המס במהלכה בוצעה השמדת המלאי, על פי המועדים הקבועים בסעיף 25 להוראות ניהול פנקסים. כמו כן, יישמרו כל המסמכים והתיעוד הנוגעים להשמדת המלאי אשר התקבלו מגורמים חיצוניים אשר עוסקים בהשמדת מלאי או בפיקוח על השמדה כאמור.

 

5.5     במקרים חריגים בהם נוצר הצורך להשמיד מלאי באופן מידי (מכוח חוק או הוראות של גופים מפקחים שונים), ולא ניתן להודיע 30 יום מראש כפי שנדרש בסעיף 5.1, יש לידע את פקיד השומה הרלוונטי באופן מיידי ולתעד את המלאי המושמד.

 

5.6     נישום, שהניח את דעתו של פקיד השומה , כי פעל על פי האמור בהוראה זו, יהי זכאי להפחתת שווי המלאי המושמד לצרכי מס.

 

פרק 4 - נתונים לתיאום הוצאות מסוימות

 

  1. כיבודים במקום העסק

 

הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן: 80% מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום.

מקום עיסוק מקום שבו מנהל הנישום, דרך קבע את עסקו.

כיבוד קל - ייחשבו שתייה קרה וחמה, עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח, המבקר במקום העסק לצרכי עסקים.

לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח גם לא ארוחות עסקיות.

על ארוחות יחולו הוראות תקנה 3 הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ, למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם מחו"ל.

 

 

  1. אירוח

 

הוצאות בשל אירוח בארץ אינן מותרות בניכוי כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא תקרה, במידה שהן סבירות, נוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח והארץ ממנה בא, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר לאורח וסכום ההוצאה) והוצגו קבלות על ההוצאה.

 

3.   מתנות

 

א.   מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי

 

אם המתנה ניתנה בישראל - עד ל- 210 ש"ח לשנה למקבל.

 

אם המתנה ניתנה בחו"ל   - עד ל- 15 דולר של ארה"ב לאדם לשנה.

 

התרת ההוצאה מותנית ברישום פרטי זיהוי המקבל, מקום נתינת המתנה וקבלות לאימות ההוצאה.

 

ב.   מתנות לעובדים

 

עפ"י חוזר מ"ה - מתנה בסכום סביר שנותן מעביד לרגל אירוע אישי בלבד (חתונה, לידת ילד, בר מצווה), לא תיחשב כהכנסת עבודה, וההוצאה תוכר למעביד במגבלת הסכום המותר בניכוי לגבי מתנות לספקים וללקוחות בשל קשר עסקי כאמור לעיל.

 

 

4. הוצאות אש"ל

 

א.   אשל בארץ לתושב ישראל ולעובדים

 

ההוצאות בוטלו החל משנת 2011 בעקבות פסיקת בג"ץ.

 

            ב.  הוצאות לינה וארוחת בוקר

 

                 1. לגבי הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, במרחק העולה על 100 ק"מ ממקום העיסוק
                     העיקרי או מקום המגורים: הוצאות יוכרו עד לתקרה המתייחסת להתרת הוצאה בשל לינה בחוץ     
                     לארץ החל מהלינה השמינית (לינה שעלותה נמוכה מ- 122$ - כל ההוצאות, לינה שעלותה גבוהה   
                     מ - 122 $ תותר 75% מההוצאה בלבד אך לא פחות מ - 122$ ולא יותר מ- 208 $ והכל         
                     בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה).

 

2. לינה במרחק של פחות מ- 100 ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים לא תותר בניכוי
כלל, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום.

 

הוצאות לארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יוכרו בניכוי.

 

הוראות אלו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו. 

 

ג.    הוצאות שהייה בארץ לעובד המוזמן מחו"ל

 

הסכומים שלהלן יותרו בניכוי כנגד ההכנסות שמקבל העובד שהוזמן מחו"ל:

 

                     מועד ההוצאה                        הסכום

                    

1-12/18                               עד 320 ש"ח ליממה

 

ההוצאה מותרת בניכוי בשל התקופה שבה שהה בישראל העובד מחו"ל, אך לא יותר מאשר תקופה  
של 12 חודשים.

 

הסכומים הנ"ל מותרים בניכוי רק אם שירות התעסוקה אישר כי בשל מקצועו או משלח ידו יש צורך בהעסקתו בישראל (הגבלה זו אינה חלה על מרצה אורח מחו"ל המרצה במוסד להשכלה גבוהה).

 

5.         הוצאות נסיעה ואש"ל בחו"ל

 

ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים לייצור ההכנסה.

 

תקרת ההוצאות שתותרנה בניכוי בשנת המס 2018  הינה כדלקמן:

 

א.   הוצאות טיסה

 הוצאות עבור כרטיס במחלקת תיירים או עסקים - תותרנה במלואן.

 

 הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה - תותרנה עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה

 טיסה.

 

 

  1. הוצאות לינה

      בנסיעה אשר נמשכה עד 90 לינות - עבור 7 הלינות הראשונות יוכרו כל ההוצאות או 278 דולר ללינה, לפי הנמוך (לפי הקבלות).

 

עבור שאר הלינות בתקופה הנ"ל - אם מחיר כל לינה לא עלה על 122 דולר תותר כל ההוצאה. אם ההוצאה עלתה על 122 דולר יוכרו 75% מההוצאה אך לא פחות מ- 119 דולר ולא יותר מ- 208 דולר ללינה.

 

בנסיעה אשר נמשכה יותר מ- 90 לינות - יוכרו ההוצאות לפי קבלות אך לא יותר מ- 122 דולר ללינה עבור כל הלינות.

 

לעניין זה גם שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של 14 יום לפחות ייחשבו כנסיעה אחת. נראה כי ימי השהייה בארץ לא יובאו בחשבון מספר הלינות.

 

  1. הוצאות אש"ל

אם נדרשו הוצאות לינה - 78 דולר לכל יום שהייה (לפי קבלות).

 

אם לא נדרשו הוצאות לינה - 130 דולר לכל יום שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל (ללא קבלות).

 

 

 

 

  1. הוצאות בגין שכירת רכב

הסכום שיותר בניכוי יהיה הסכום שהוצא בפועל בגין שכירת רכב לפי קבלות אך לא יותר מ- 61 דולר ליום.

 

לפי עמדת שלטונות מס הכנסה הסכום הנ"ל כולל את כל ההוצאות לרכב, לרבות דלק, שירותים וכל הוצאה אחרת.

 

  1. הוצאות עסקיות אחרות

הוצאות עסקיות אחרות שנעשו בחו"ל כגון: טלפונים, פקסים, אירוח ספקים או לקוחות וכיוצא בזה (כנגד קבלות) מותרות בניכוי ללא כל הגבלה.

 

  1. הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות

להלן רשימת המקומות לגביהם ניתן לדרוש בשנת 2018 הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל - 125% מההוצאות הרגילות:

 

 

אוסטרליה

יוון

הונג קונג

 

אוסטריה

לוקסמבורג

טיוואן

 

איטליה

נורבגיה

יפן

 

איסלנד

ספרד

קוריאה

 

אירלנד

עומאן

קטאר

 

אנגולה

פינלנד

 

 

בלגיה

צרפת

 

 

גרמניה

קמרון

 

 

דובאי

קנדה

 

 

דנמרק

שבדיה

 

 

הולנד

שוויץ

 

 

הממלכה המאוחדת (בריטניה)

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

6.   הוצאות החזקת רכב

 

      א.    אופן החישוב: יש לתאם הוצאות החזקת רכב, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, החל מיום 1 בינואר 2008 יחולו הכללים כדלקמן:

 

           1) הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה בניכוי                       

               במלואן.

 

  1. הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו  3L. או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת - ראה                       בהמשך), שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או רכב חברה שאינו

                צמוד אך אינו רכב תפעולי), תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין:

  • סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות השווי (אפשרות ראשונה).
  • 45% מהוצאות החזקת הרכב (אפשרות שנייה).

 

               דהיינו, יש לתאם את הנמוך מבין: סכום שווי השימוש ברכב או 55% מסך הוצאות החזקת הרכב. 

     

           3) לגבי רכבים מסוימים, האחוז שיוכר לפי האפשרות השנייה יהיה גבוה יותר מ-45% כדלקמן:

              לגבי אוטובוס ציבורי או מונית – 90%

              לגבי רכב סיור או רכב מדברי – 80%

            לגבי רכב להוראת נהיגה – 77.5% ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד, ולגבי מי שבבעלותו      רק שני כלי רכב כאמור, שרק אחד מהם בלבד הוא רכב אוטומטי – 68%.

    

4)  לגבי הוראות החזקת אופנוע שסיווגו 3L. (בעל מנוע בנפח של מעל 125 סמ"ק ובעל הספק מעל 33 כ"ס) שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, האחוז שיוכר לגבי האפשרות השנייה יהיה 25% מסך הוצאות החזקת האופנוע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. הגדרת רכב אינה כוללת "רכב תפעולי" – על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות החזקת רכב.

                 "רכב תפעולי", רכב שנתקיימו בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד מאלה:

 

  1. רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;

 

  1. רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד, המשמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח-יד/עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק, והכול בלבד שמקום העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד/עסק אינו במקום מגוריו.

 

 

 

  1. החלטת מיסוי – נגד שימוש ביומן רכב לקביעת שווי רכב צמוד

 

ביום 30.7.12 פורסמה החלטת מיסוי 4582/12 על ידי רשות המסים, לפיה ניתנה "החלטת מיסוי שלא בהסכם" בה סירבה רשות המסים לבקשת קבוצת טכנאי שרות מעליות, לאפשר להם לקבוע כי שווי השימוש לצרכי מס של רכב העבודה שבו הם משתמשים לצורכי עבודה וגם לאחר שעות העבודה לצרכים פרטיים, ייקבע לפי מספר הקילומטרים הפרטי שייסע כל טכנאי ביחס למספר הקילומטרים הכללי שהרכב ייסע בכל חודש.

בכל מקרה, חשוב כי כל מי שעורך זקיפה של שווי שימוש פרטי על פי יומן נסיעות הרכב בחישוב ספציפי, יצטייד בחוות דעת בכתב שתפרט את הנסיבות והתפעול של הרכב בעסק ויתנו לשיטת החישוב גילוי נאות ומלא לרשויות המס.

 

  1. סוגי הוצאות החזקת רכב הן רשימה "סגורה" של הוצאות שהוגדרו בתקנות כדלקמן:

רישוי, ביטוח מקיף, ביטוח חובה, דמי שכירות, דלק, שמנים, הוצאות תיקון ואחזקה, הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע, אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה.

 

  1. רישום פחת בטופס י"א – לגבי חברה, יש להקפיד שבטופס י"א (פחת לצורכי מס) ירשם פחת נצבר מלא לפי שיעור פחת שנתי, כנדרש בתקנות (בד"כ 15%), מיום רכישת כלי הרכב (גם אם לא נדרש מלוא הפחת בפועל).

 

  1. הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע, שהוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות החזקת רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות.

הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו, יותרו בדרך כלל במלואן (באם מדובר בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל).

 

 

  1. שינוי בשיעורי הפחת לרכבים מסוימים – בתיקון שפורסם בק"ת 6892 מיום 24 במאי 2010, הוחלף הסעיף בתקנות הפחת משנת 1941 לגבי רכב, ובין היתר הוגדלו שיעורי הפחת לגבי כלי הרכב הבאים: מונית 25% (במקום 20%) ונקבעו שיעורי פחת ספציפיים לרכב סיור ורכב מדברי (20%) ורכב היברידי (25%).

 תחילת התיקון מיום 1 בינואר 2009 והוא יחול על רכב שנרשם לראשונה ביום 1 ביולי 2009 או 

 אחריו ועל הכנסה שהופקה בשנת המס 2009 ואילך.

             

  1. הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב –

1) השיטה הלינארית – חלה על רכבים שנרשמו לראשונה מיום 1 בינואר 2010 ואילך

רפורמת "המיסוי הירוק" קבעה לעניין שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד כדלקמן:

שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד שמקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה של סכומים קבועים לפי 7 קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירון של הרכב (שיטה ליניארית). השיטה הליניארית חלה רק על רכבים שנרשמו לראשונה מיום 1 בינואר 2010. על כלי רכב שנרשמו לפני אותו מועד, תמשיך לחול שיטת קבוצות המחיר.

שיעורי שווי השימוש החודשיים שנקבעו לשנת 2011 ואילך יהיה 2.48% ממחיר הרכב

כמו כן, נקבעה תקרה לזקיפת שווי שימוש שתעמוד על שווי רכב של 501,530 ₪ (זקיפת שווי חודשית מקסימלית של 12,440 ₪).

החל משנת 2012 תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש, בסך של 560 ₪ לחודש, לכלי רכב היברידיים, ללא קשר למועד רכישתם (לפני או אחרי 1.1.2010). הפחתה זו נקבעה כהוראת שעה עד לסוף שנת 2015. ביום 1.7.15 הופחת הסכום ל – 500 ₪ לחודש.

החל מ – 1.7.15 נכנס לתוקף תיקון לתקנות שווי שימוש ברכב צמוד הקובע הפחתה גם בגין רכב חשמלי דלקמן: הפחתת שווי רכב צמוד חשמלי – 1,000 ₪ לחודש.

 

 

 

 

 

2) השיטה הישנה (קבוצות מחיר) – חלה על רכבים שנרשמו לראשונה עד 31 בדצמבר 2009.

ביום 31בדצמבר 2007 פורסמו תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשס"ח-2007.  לפי התקנות, החל מינואר 2008 ועד לשנת המס המתחילה בינואר 2011 יועלה בהדרגה שווי  השימוש ברכב הנזקף לשכר עובד המקבל רכב ממקום העבודה.  

  • להלן נתונים על סכום השווי בשנת 2018 לגבי כלי רכב שנרשמו עד 31 בדצמבר  2009 (₪ לחודש):

 

                                                                                                                                       

 

קבוצת מחיר

 

  שווי השימוש

   בשנת 2018 

 

 

1

2,710

2

2,930

3

3,770

4

4,530

5

6,260

6

8,120

7

10,440

*אופנוע 3L

900

 

 

באם סכום השווי שנזקף לעובד עולה על סכום ההוצאות שיש לתאם בגין אותו כלי רכב, אזי לא ניתן לקזז את  הסכום השלילי כנגד סכום חיובי מכלי רכב אחר.

 

                       *   שנפח מנועו  עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.                 

 

  1. ביום 21 באוקטובר 2014 פרסמה רשות המסים הנחייה לגבי מיסוי שווי רכב ברכבי מאגר ובה פורטו תנאים להכרה בהוצאות בשל רכבי מאגר.

בין יתר התנאים: הגבלה במספר הימים בהם הועמד לרשות העובד, מיקום הרכב בלילה, קיום תיעוד מתאים ועוד.

 

7. הוצאות ביגוד

 

א.  לעניין זה "ביגוד" בגדים, לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה:

 

1)  ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום;

2)  על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד.

 

ב.  הוצאות לרכישת ביגוד שהוציא נישום בעבורו או בעבור עובדו יותרו לניכוי כלהלן:

    

1) 80% מההוצאות אם ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (לפי דברי הסבר של רשויות  
    המס כגון: חליפת מדים ייצוגית להופעת עורכי דין, חליפת מדים ייצוגית גם אם סמל העסק

    מוטבע בה);

  1. מלוא ההוצאות אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (לפי דברי הסבר של רשויות

     המס כגון: סרבל טייסים, חלוק אחיות, גלימה שחורה של עורכי דין, קסדה וכיוצ"ב).

  1. לפי דברי הסבר של רשויות המס כאשר הביגוד לא נועד לשמש לצורכי העסק, כאמור לעיל, 

     והוא ניתן לעובד במימון המעביד הוא ייחשב לטובת הנאה שיש לזקוף להכנסת העובד לצורך    
     חישוב המס החל. 

 

8. הוצאות החזקת טלפון נייד

 

  • לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של 1,260 ש"ח (בשנה) או                     מחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

 

  • על אף האמור לעיל, הוצאות מעביד בשל טלפון נייד, שהועמד לרשות עובד, כמשמעותו בתקנות מס הכנסה   (שווי השימוש בטלפון נייד), התשס"ב  - 2002, יותרו במלואן.

יש לוודא שעובד שהטלפון הנייד הועמד לרשותו (למעט רדיו טלפון שניתן להתקשר ממנו למקום העבודה בלבד) חוייב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מההוצאה החודשית או 105 ש"ח, לפי הנמוך, והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל אותו רדיו טלפון נייד.

 

  • חבר בני אדם שהוציא הוצאות טלפון נייד שאינן מותרות בניכוי לפי תקנות אלה ישלם לפקיד השומה מקדמה בגין ההוצאות העודפות שהוציא, ויגיש דוח כפי שנקבע בסעיף 181ב' לפקודה.

יצויין שלעניין מס ערך מוסף, נקבע בהוראת פרשנות 1/98 של אגף המכס ומע"מ, שעוסק רשאי
לנכות שני שלישים ממס התשומות הכלול בחשבוניות המס שהוצאו לו בגין רכישת טלפון סלולארי ובגין      
השימוש השוטף בו, זאת בהתאם לתקנה 18(ב)(2) לתקנות מס ערך מוסף. אם יכול העוסק לקבוע
במדוייק את השיעור היחסי של השימוש במכשיר לצרכי העסק (כגון על ידי פירוט וכדומה), אזי הוא יוכל לנכות את מס התשומות בהתאם.

 

9. זיכוי ממס בשיעור 35% בשל תרומות למוסדות ציבור על פי סעיף 46 לפקודה

 

הסכומים המתואמים לשנת המס 2018.

 

הסכום המזערי לתרומות 180 ש"ח.

 

הסכום המרבי לתרומות 9,184,000 ש"ח או 30% מההכנסה החייבת, לפי הנמוך, (קיימות הגבלות נוספות אם תובעים גם ניכוי בשל מו"פ).

 

החל משנת המס 2000 (ס"ח 1767 מיום 27.12.2000) בתחולה לגבי תרומות שנתרמו החל משנת המס 2000 תוקנו הוראות הזיכוי בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה בספר החוקים שבנדון, כלהלן:

 

נקבע כי סכום תרומות העולה על 9,184,000 ש"ח או על 30% מההכנסה החייבת לפי הנמוך  שביניהם (להלן "תקרת הזיכוי") יזוכה מהמס על פי המגבלות שבסעיף 46, כאמור, ב- 3 שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובתנאי שבכל אחת מ- 3 שנים אלה לא יינתן זיכוי בשל סכום כולל של תרומות העולה על "תקרת הזיכוי".

 

במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה יזוכה חבר בני אדם בגין התרומות בשיעור מס החברות מסכום התרומה בפועל.

בשנת 2018 – 23%

 

הערות

 

  1. בתיקון החוק לא נקבע מנגנון של הצמדה בשל סכומי התרומות שנפרסים ב – 3 השנים הבאות.

 

  1. לא חל שינוי בהוראות הקיימות לגבי מגבלת תקרה, מקום שנתבע גם ניכוי בשל השתתפות במימון מו"פ.

 

  1. יש לשים לב כי תנאי מוקדם לזיכוי, לפי הוראת הנציבות, הוא כי הקבלה בשל התרומה תהא מקורית ויהא רשום עליה בדפוס המילה "תרומה" והטקסט – "למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה".

 

 

10.  השלמת חוסרים בקופות גמל לפיצויים

 

  1. החל משנת 2011 לא ניתן להפריש יותר סכומים לקופות גמל מרכזיות לפיצויים (הוראה זו רלוונטית הן להפרשות שוטפות והן לתשלומי השלמה ופיגורים). משכך, הפרשות לפיצויים נעשות לקופות גמל לפיצויים על-שם העובדים בלבד (או בקופות גמל לקצבה או למרכיב פיצויים שבקופות גמל שאינן משלמות לקצבה). ניתן להשלים חוסרים בקופות גמל לפיצויים על-שם העובדים במקרים הבאים:

          

  1. תשלומי פיגורים(1) – תשלומים הנעשים על-ידי מעביד המצטרף לקופת גמל על-מנת לכסות את ההתחייבות המצטברת לפיצויים עד למועד הצטרפותו, וכן תשלומים הבאים לכסות את הגירעון משנים קודמות שנוצר מפאת פיגור בהעברת התשלומים השוטפים לקופה, במלואם או בחלקם.

 

  1. תשלומי השלמה(2) – תשלומים הנעשים על-ידי מעביד בשנה מסוימת על-מנת לכסות את הפער בין הסכומים שנצברו בקופה (לרבות רווחים),לבין ההתחייבות הכוללת לפיצויים על-פי המשכורת האחרונה. מכאן, שמדובר בפער הנובע מעליית שכר העובדים ביחס לתשואות הקופה. תשלומים  אלה נחלקים לשני סוגים:
    1. תשלומי השלמה קבועים - תשלומים המשתלמים מדי שנה לכיסוי הפער שנוצר מעליית השכר באותה שנה ביחס לתשואה.

 

  1. תשלומי השלמה בלתי קבועים – תשלומי השלמה שאינם קבועים מדי שנה בשנה, אלא נעשים אחת לכמה שנים.

                

  1. תשלומי השלמה קבועים יותרו למעביד בניכוי לצרכי מס בשנה שאליה הם מתייחסים ובלבד ששולמו באותה השנה לקופה.

 

  1. תשלומי השלמה בלתי קבועים ותשלומי פיגורים יותרו למעביד בניכוי לצרכי מס על בסיס שנתי לפי הגובה מבין:

 

1)   20% מסך צבירת הפיצויים.

2)   1/3 מההפרש בין סך ההתחייבות לפיצויים לסך צבירת הפיצויים.

 

  1. בשל הסמיכות לסוף השנה, מומלץ כי המעביד המעוניין בכך יבצע את ההשלמה עד ליום 31/12/17 כדי  שיוכל ליהנות מהוצאה לצרכי מס כבר בשנת המס 2017.

 

(1) לא ניתן לבצע בקופות משלמות לקצבה.

 

(2) ניתן לבצע אם בקופות גמל משלמות לקצבה ובלבד שהופרשו תגמולים כדין לקופה.

 

11. הפרשה על הכנסה משכר המהווה בסיס לפנסיה

 

החל משנת 2008 חלה חובה על כל מעביד לדאוג לכל עובד, שאין לו "הסדר פנסיוני מטיב", שיפקיד בעבורו לביטוח פנסיוני מקיף באמצעות הפקדת עובד ומעביד.

        

ההפקדה אמורה להיות על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק, כנמוך שבהם.

 

 

 

 

שיעורי ההפרשות הינם בהתאם לטבלה שלהלן:

 

   החל מיום ואילך

הפרשות מעביד

הפרשות עובד

הפרשות מעביד

סה"כ

 

(פיצויים)

 

(קיצבה)

 

 

 

 

 

 

1.1.2008

0.833%

0.833%

0.834%

2.5%

1.1.2009

1.66%

1.66%

1.68%

5%

1.1.2010

2.5%

2.5%

2.5%

7.5%

1.1.2011

3.33%

3.33%

3.34%

10%

1.1.2012

4.16%

4.16%

4.18%

12.5%

1.1.2013

5%

5%

5%

15%

1.1.2014

6%

5.5%

6%

17.5%

1.1.2015

6%

5.5%

6%

17.5%

1.7.2016

6%

5.75%

6.25%

18%

1.1.2017

6%

6%

6.5%

18.5%

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק 5 - נתונים לחישוב המס בשנת 2018

 

להלן מדרגות המס, נקודות הזיכוי, הנחות סוציאליות, פטורים המתייחסים לפיצויי פרישה, קצבה וכו' לשנת המס 2018.

 

1.    מדרגות ההכנסה ושיעורי המס לשנת 2018 (מהכנסה מיגיעה אישית)

 

    הכנסה  

שיעור המס

מס בכל שלב

הכנסה מצטברת

מס מצטבר

     ₪

    %

     ₪

        ₪

     ש"ח

עד 74,880

10

7,488

74,880

7,488

32,520   הבאים

14

4,553

107,400

12,040

64,920   הבאים

20

12,984

172,320

25,024

67,200   הבאים

31

20,832

239,520

45,856

258,840 הבאים

35

90,594

498,360

136,450

מעל 143,519

47

67,454

641,879

203,904

 

                  מס נוסף מעל 641,880 - 50%. (מס יסף של 3%)

 

לגבי הכנסה שאינה מיגיעה אישית, למי שטרם מלאו לו 60 בשנת המס, עד לסכום של 239,520 ₪ בשנה יחול מס בשעור 31%. בין 239,520 ועד 498,360 ₪ - 35%. מכל שקל נוסף -  47%.

 

לעניין זה נקבע כי הכנסה מדמי שכירות בידי אדם או בידי מי שהיה בו זוגו בעת פטירתו, מהשכרת נכס ששימש בידיו להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד, במשך 10 שנים לפחות לפני תחילת ההשכרה, תחשב כהכנסה מיגיעה אישית.

 

2.    נקודת זיכוי (סעיף 33א' לפקודה) - שנתי

 

א. שווי נקודת זיכוי אחת                                            2,592 ש"ח

 

ב. שווי 2.25 נקודות זיכוי                                           5,832 ש"ח

 

 

 

 

 

להלן פירוט נקודות זיכוי בגין ילדים אשר יינתנו החל משנת 2012 בנוסף לנקודות הזיכוי שניתנו עד כה:

 

א. נקודות זיכוי בגין גילאים:

 

הורה במשפחה חד הורית שילדיו בחזקתו ואשה נשואה יקבלו  1.5 נקודות זיכוי נוספות בשנת המס שבה נולד הילד.  בשנת המס שלאחר שנת הלידה ועד שנת המס בה ימלאו לילד 5 שנים יקבלו 2.5 נקודות זיכוי נוספות.

עבור ילדים שמלאו להם שש שנים עד שבע עשרה שנים בשנת המס יקבלו נקודת זיכוי נוספת. עבור ילדים שימלאו להם שמונה עשרה שנים בשנת המס יקבלו 0.5 נקודת זיכוי.

 

ב. נקודות זיכוי בגין "פעוט" וילדים אחרים-

 

"פעוט" – ילד שטרם מלאו לו שש שנים בשנת המס.

התיקון קובע כי גבר יהא זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיו שהם "פעוטות" כלהלן:

 

1)  1.5 נקודות זיכוי בשנת לידתו .

2) 2.5  נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט עד חמש שנים בשנת המס.

 

נקודות הזיכוי יינתנו בנוסף לנקודות הזיכוי המגיעות לאשה בגין ילדיה.

 

3.      הכנסה מזכה  - שנתי

 

א. "הכנסה מזכה" (לפי סעיפים 47 ו- 45 (א):                                       

לגבי הכנסות שאינן מעבודה                                                             146,400   ש"ח      

לגבי הכנסות עבודה                                                                        104,400   ש"ח        

 

ב. 7% תשלום מרבי לעצמאי שאינו מוטב המקנה ניכוי לתגמולים

או קצבה (ראה הערה 7)                                                                  10,273     ש"ח

 

ג. הכנסה נוספת בהתאם לסעיף 47(א)(5)                                                  261,000   ש"ח

              

ד. תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף 45א(ה)                                                 208,800   ש"ח                                                                                                                                               

ה. רצפת התשלום המזערי לביטוח חיים המזכה בזיכוי של 25%                  2,016      ש"ח      

 

4.    בעלי שליטה

 

תיקון 190 לפקודה שנכנס לתוקף ביום 1.1.12 התייחס בין היתר גם לבעלי שליטה ואפשר הגדלת הטבות המס לאוכלוסייה זו.

במסגרת התיקון תוקן סעיף 32(9) לפקודה שעוסק בהגדלת הוצאות עבור בעלי שליטה כדלקמן:

 

  1. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה לפיצויים 12,230 ש"ח לשנה.
  2. ההוצאה המותרת לחברה בגין הפרשה למרכיב התגמולים בקופת גמל לקצבה:

 

  1. לא תוטל יותר מגבלה להוצאה זו ומשכך ההוצאה בגין שליטה תהא מותרת לחברה כמו עבור כל שכיר
  2.  
  3. משכך, החל מיום 1.1.12 ניתן להפריש על חשבון החברה עד 75% מהשכר ועד 4 פעמים השכר הממוצע במשק (37,856 ש"ח) מבלי שבעל השליטה יהיה חייב במס במועד הפרישה.
  4. מנגד, החברה רשאית לדרוש את מלוא הסכום שהופרש על ידה כהוצאה. אולם, יש לזכור שההפרשה בשיעור 7.5% כוללת גם את ההפרשה לאבדן כושר עבודה.
  5. החל משנת 2016 הוגבלה התקרה לפי 2.5 מהשכר הממוצע. בשנת המס 2018 התקרה הינה 24,765 ש"ח כלומר פרמיה מריבית של 609 ש"ח.

        

ג. עוד נקבע, כי ההוצאה המותרת לחברה בגין קצבה שתשלם לבעל השליטה לאחר פרישתו מהחברה או לקרובו (לאחר פטירתו חלילה) תוגבל בקצבה בגובה משכורתו הממוצעת בכל תקופת העבודה כפול 1.5% לכל שנת עבודה בחברה.

                               

5.   תקרת סכומי מענק הפרישה הפטורים ממס 

 

תקרת הסכום הפטור הינה לפי תאריך התשלום כדלקמן:

 

              מועד התשלום                                      תקרת הסכום הפטור

                   1-12/18                                                    12,230 ש"ח

 

              סכום המענק הפטור ממס עקב מוות הוא -           24,460 ש"ח

 

 

 

 

 

 6.   הפקדות לקופות גמל

 

  1. נבהיר כי מודל הטבות המס הרלוונטי לשנת 2018 הוא זה שנחקק בשנת 2006 במסגרת תיקונים 152 ו-153 לפקודת מס הכנסה ועדיין מבוסס על כפל תקרה להטבות לעמית מוטב וזאת על אף שהחל מינואר 2008 ואילך כל קופות הגמל הינן קופות גמל לקצבה ואין יותר אפשרות להפקיד סכומים בקופות גמל לתגמולים.

 

  1. על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה, "עמית מוטב" – יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס.

 

  1. השכר החודשי הממוצע במשק בשנת 2018 הנו 9,906 ₪, ולפיכך בשנת 2018 עומד סכום ההפקדה הנ"ל על 19,020 ₪ לפחות.

 

  1. מי שלא מופקד עבורו סכום זה אינו עמית מוטב והוא ייהנה מהטבות מס מופחתות בין אם הוא "עמית יחיד" ובין אם לא. "עמית יחיד" על פי סעיף 47 הוא מי שנולד לפני 1/1/1961 או מי שבשנת המס הייתה לו משכורת שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה (פנסיה תקציבית). למעשה, החל מינואר 2008 אין יותר משמעות להיות היחיד עמית יחיד משום שכוונת המחוקק, במועד התיקון בשנת 2006 הייתה לאפשר לעמית יחיד להפקיד בקופת גמל לתגמולים, אולם, על אף שהחל מינואר 2008 אין יותר קופות גמל לתגמולים עדיין לא תוקן סעיף 47.

 

  1.    עמית עצמאי שהוא עמית מוטב והכנסתו אינה הכנסת עבודה או שהכנסתו ממשכורת אינה מבוטחת כלל, הפקיד עבור עצמו סכום העולה על 19,020 ₪. מסכום זה על סך של 11,484 ₪ הוא זכאי לניכוי המהווה 11% מתקרת ההכנסה המזכה השנתית בסך 104,400 ₪ (8,700 ₪ לחודש) ובנוסף על סך של  7,536 ₪  המהווים 5% מההכנסה המזכה כאמור ובגינם ייהנה מזיכוי בשיעור 35% השווה לסך של 2,638 ₪.

 

  1. החל במועד שהעמית הפך להיות עמית מוטב הוא זכאי ליהנות מהטבות מס נוספות כגון:
  1. ניכוי – ניכוי שנתי בסך 11,484 ₪ המהווה 11% מהכנסה נוספת עד לסך 104,400 ₪ בשנה.
  2. זיכוי – מסך 5,220 ₪ לשנה המהווים 5% מהכנסה נוספת בסך של 104,400 ₪ (8,700 ₪ לחודש) בגינו ייהנה מזיכוי בשיעור 35% השווה ל- 1,827 ₪ (אם שילם לביטוח חיים פרמיית ריסק מוות בלבד, שיעור הזיכוי 25% בלבד).

 

  1. עמית שכיר הוא מי שכנגד הפקדותיו קיימת הפקדה של מעביד. עמית שכיר זכאי לזיכוי מרבי בשיעור של 35%

עד לסכום השווה ל - 7% ממשכורת מובטחת בסך 104,400 ש"ח בשנה (7,308 ש"ח לחודש), סכום הזיכוי המרבי הינו 2,558 ש"ח בשנה.

 

 

  1. היה ולעובד יש רכיבי שכר שמעבידו אינו מפריש בעבורם כספים לקצבה או שיש לו הכנסות חייבות במס ממקורות הכנסה אחרים, הוא רשאי להפקיד כעמית עצמאי וליהנות מהטבות מס.

 

  1. עמית שכיר שהפקיד ביחד עם מעבידו בעבורו למעלה מ- ₪ בשנה ייחשב כעמית מוטב וכל עוד השכר המבוטח נמוך מ- ₪ לחודש שהם  ₪ בשנה, הוא ייהנה מניכוי של 11% על הנמוך מבין הסכומים הבאים:
  1. הסכום ששילם כעמית עצמאי .
  2. 8,700 כפול 12 חודשים שהם 104,400 ₪ בשנה.
  3. ההפרש שבין השכר המבוטח השנתי לבין 261,000 ₪ (בתנאי שהשכר המבוטח נמוך מ-104,400 ₪).

 

בנוסף, ייהנה מזיכוי של 35% מ-5% משכר של 8,700 ₪ לחודש שהם 104,400 ₪ לשנה שאינם הכנסה מבוטחת ובלבד שהפקיד סכום זה לקופת הגמל.

 

  1. היה והשכר המבוטח נמוך מהכנסה מזכה בסך 104,400 ₪ בשנה (8,700 ₪ לחודש) רשאי השכיר להפקיד כעמית עצמאי עד 16% (11% לניכוי ו-5% לזיכוי) בגין ההפרש שבין השכר המבוטח השנתי לבין ההכנסה המזכה בסך 104,400 ₪ והכל בתנאי שהוא עמית מוטב.

 

  1. אם אינו עמית מוטב ייהנה מניכוי בלבד בשיעור 5% מהכנסתו שאינה מבוטחת אך לא יותר מהכנסה מזכה בסך 104,400 ₪ בשנה (8,700 ₪ בחודש).

 

7.   הפקדות לקרנות השתלמות

 

  1. הפקדות לקרן השתלמות לשכירים רשאי לבצע רק עובד שכיר שמעבידו מפקיד בעבורו סכומים מדי חודש בחודשו לאותו חשבון. שיעור ההפקדות המקובל הינו 7.5% מעביד ו-2.5% עובד ולעובדי הוראה 8.4% ו-4.2% בהתאמה).

 

  1. סכום המשכורת הקובעת הנו 15,712 ₪ לחודש בשנת המס 2018 ובמקרים שבהם הפקדות המעביד עלו על 7.5% מהמשכורת הקובעת, יחויב העובד במס על הסכום החורג באמצעות זקיפתו בתלוש השכר.

 

  1. בתום תקופת החיסכון (לאחר 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בחשבון) רשאי העמית למשוך את כל סכום החיסכון והוא יהיה פטור ממס גם על הרווחים שנצברו בחשבונו בגין ההפקדה המוטבת בלבד (ההפקדה החודשית בשיעורים המותרים ובעבור שכר של עד התקרה כאמור).

 

  1. עובד שלא הפקידו עבורו מתחילת עבודתו לקרן השתלמות רשאי המעביד להפקיד רטרואקטיבית (לרבות את חלק העובד שינוכה משכרו) אך לא לפני תחילת שנת המס או תחילת עבודתו, לפי המאוחר מביניהם.

 

  1. הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים רשאי לבצע רק מי שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד. לאחרונה הודיעה רשות המיסים כי בכוונתה לדרוש מהקרנות לוודא זאת באמצעות צירוף אסמכתא להוכחה כדוגמת תעודת עוסק של מע"מ או אישור ממס הכנסה.

 

  1. העצמאים מקבלים ניכוי בגין הפרשה לקרן השתלמות החל מהשקל הראשון עד 40% מהכנסה הקובעת ועד תקרה של 261,000 ₪. לפיכך סכום מרבי בגינו יקבל עצמאי בעל הכנסה של 261,000 ש"ח ומעלה הוא 11,745 ש"ח.

 

  1. בתום תקופת החיסכון (לאחר 6 שנים מתחילת שנת המס שבה הופקד לראשונה בחשבון) רשאי העמית למשוך את כל סכום החיסכון והוא יהיה פטור ממס גם על הרווחים שנצברו בחשבונו בגין ההפקדה המוטבת, בשנת 2018 סך של עד 18,240 ₪. ניתן למשוך את קרן ההשתלמות גם לאחר 3 שנים ממועד התשלום הראשון באים שולמו הכספים לצורך השתלמות של העצמאי, וכן אם היחיד הגיע לגיל פרישה.

 

  1. עמית שכיר שיש לו גם הכנסות כעצמאי רשאי להפקיד כעצמאי בקרן השתלמות לעצמאים אולם הניכוי שיקבל לא יעלה על 7% מההפרש שבין משכורתו שמשולם בגינה לקרן השתלמות (עד לתקרה שנתית של 188,544 = 15,712X 12) לבין תקרת ההכנסה הקובעת לעצמאים ובלבד ששילם 7% מהפרש זה, הנמוך שביניהם.

 

לדוגמא: שכיר שמעבידו מפקיד בעבורו שכר בסך 188,544 ₪ ובנוסף יש לו הכנסות מעסק ומשלח יד   100,000 ₪ יוכל להפקיד כעצמאי 5,072 ₪ שהם 7% מסך של 72,456 ₪ המבטא את ההפרש  שבין משכורתו שבגינה שולם לקרן השתלמות בסך 188,544 ₪ לתקרת ההכנסה להפקדה לקרן השתלמות לעצמאיים שהיא 261,000 ₪.

                              

  1. יובהר כי מי שמפקיד הן כעמית שכיר והן כעמית עצמאי בקרנות השתלמות נהנה מפטור ממס רווחי הון על כל הרווחים שיצבור מהפקדותיו כאמור עד לגובה צירוף שתי התקרות של השכיר ועצמאי יחד.  

 

8.  תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה

 

  1. החל מינואר 2005 נקבעו כללים חדשים בפקודת מס הכנסה אשר עיגנו את ההכרה בתשלומים עבור אובדן כושר עבודה. תנאי להכרה הוא היות הביטוח לאובדן הכנסה לפי סעיף 2(1) – מעסק או משלוח יד, או לפי 2(2) – הכנסת עבודה (שכיר) ובמקרים אלו יותר ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח שהיא בסכום עד 3.5% מאותה הכנסה שהיא הכנסה חייבת, ובלבד שהביטוח שנרכש הוא "ביטוח מועדף".

לעניין זה, הוגדר "ביטוח מועדף" – ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ואם נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים והתקיימו לגבי הביטוח גם שני אלה:

 

 

  1. תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי, נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות.

 

  1. אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח 60 שנים, ישתלמו הכספים על פי הביטוח ממועד קרות מקרה הביטוח ועד תום תקופת אובדן כושר עבודתו או עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות, לפי המוקדם.

 

לגבי עובד שכיר שמעסיקו אינו רוכש עבורו פוליסה או עצמאי – ההכרה בהוצאה תהיה בשיעור של עד 3.5% מההכנסה החייבת של השכיר או העצמאי.

 

לגבי מעסיק – תוכר הוצאה בגובה של עד 3.5% מההכנסה המבוטחת, אולם אם משלם המעסיק גם לקופת גמל לתגמולים מעל 4% עבור עובדו, תופחת התקרה המקסימלית להכרה בהוצאה עבור אובדן כושר בסכום ההפרש שבין התשלום בפועל לקופת הגמל ו-4%. לדוגמא עובד המפריש עבור עובדו לקופת גמל לקצבה 6% תוכר תקרה מקסימלית של 1.5% בלבד עבור ההכרה בהוצאת אובדן כושר (%1.5=3.5%-2%; 2%=6%-4%)("משכורת" לעניין זה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש כרכב שהועמד לרשותו של העובד).

 

כספים שיתקבלו בגין פוליסה לאובדן כושר עבודה יחשבו כהכנסה חייבת במס בידי המקבל. אם התקבלו מביטוח של קופת גמל לתגמולים או קצבה, או אם התקבלו מפוליסת ביטוח מנהלים יחשבו כ"הכנסה מיגיעה אישית" המזכה בפטור גבוה ממס במקרה של נכות מלאה. אם התקבלו מביטוח אובדן כושר אחר – לא ייחשבו כהכנסה מיגיעה אישית. קיימת הצעת חוק שטרם נתקבלה, לביטול אפליה זו.

 

  1. עקרונות החישוב

 

(1) תחילה יש לחשב את סה"כ ההפרשות לקופות גמל.

(2) התוצאה שנתקבלה תחולק במשכורתו של העובד (ללא שווי שימוש ברכב).

(3) אם התוצאה שנתקבלה קטנה מ- 4% או שווה ל- 4% , ההוצאה שתותר תהיה 3.5% מהמשכורת. אם התוצאה שנתקבלה גדולה מ- 4%, יחושב ההפרש שבין התוצאה הנ"ל ל- 4% (להלן ההפרש). ההוצאה שתותר במקרה זה שווה למכפלת המשכורת ב-3.5% בניכוי ההפרש (אך לא פחות מאפס). ניכוי = (ההפרש – 3.5%) * משכורת.

 

אם שיעור ההפקדה לקופות גמל שווה ל-7.5% או עולה על 7.5%, לא יותר ניכוי בשל תשלום לביטוח אובדן כושר עבודה.                  

 

 

 

01זיכויים בשל הוצאות רפואיות והוצאות להחזקת בן משפחה במוסד

 

זיכוי ממס בשיעור של 35% בשל הוצאות להחזקתם במוסד של אישה, הורה או ילד משותקים לחלוטין כיו"ב. הזיכוי ממס כאמור, יינתן בשל סכומים ששולמו העולים על 12.5% מההכנסה החייבת. לא מגיע ניכוי או זיכוי בשל ביטוח רפואת שיניים ובשל הוצאות רפואיות רגילות.

 

11.  תשלומים לביטוח לאומי בשל הכנסה שאינה ממשכורת.

 

ניכוי מההכנסה בגובה 52% מהתשלומים לביטוח לאומי שבוצעו בפועל עד 31/12/18 (לא כולל דמי  בריאות).

הניכוי אינו ניתן בשל הפרשי הצמדה וקנסות המשתלמים על פיגור בתשלומים.

 

12.  השכרה למגורים

 

 בגין השכרה למגורים יש לשלם מס לפי אחד מהמסלולים הבאים:

 

  1.  עד תקרה של 5,030 ₪ לחודש - פטור.

 

  1. מעל 5,030 ש"ח – ניתן לשלם 10% על כל סכום וזאת עד ל - 31 בינואר של השנה שלאחר שנת המס ללא ריבית ולאחר מכן עם ריבית והצמדה או לחילופין לשלם מס לפי שעור המס השולי על כפל ההפרש בין ההכנסה לבין הסכום הפטור.

 

  1.  לשלם מס על כל סכום ההכנסה ולתבוע הוצאות כגון: פחת, אחזקה ואחרות.

 

  1. חשוב מאוד לקחת בחשבון:
  1. לפי החלטת ועדת מיסוי, לצורך חישוב מס שבח, יש לחשב את השבח בעת מכירת הנכס כאילו נלקח פחת, גם אם לא חושב.
  2. בעת קבלת החלטה לתשלום  מס בשיעור 10% על הכנסות שכירות יש לקחת בחשבון את עלות הנכסים המושכרים, משכנתאות והוצאות.

יש ולעיתים עדיף לתבוע פחת, ריבית, משכנתא והוצאות אחרות ולשלם מס שולי שיכול להיות נמוך מתשלום מס של 10%.

 

  1. אנו מבקשים להסב את תשומת הלב לנושא של השכרת דירות לטווח קצר באמצעות אתרי האינטרנט (Booking, Airbnb, וכו'). כל לקוחותינו המשכירים דירות לטווח קצר מתבקשים להתייעץ עם המשרד כיצד יש לפעול לגבי דיווח ההכנסות מבחינת מיסוי, מע"מ ותביעת הוצאות. אי דיווח על הכנסות אלה מהווה עבירה פלילית.

 

  1. לאור פסקי הדין של דן לשם ושרגא בירן אשר ניתנו ביום 2.1.18 הוציאה רשות המסים טיוטת חוזר ביום 7.2.18. ההוראה ציינה 3 מקרי השכרת דירות למגורים:

 

  1. הכנסה מהשכרה של 10 דירות ומעלה תסווג כהכנסה מעסק.
  2. השכרה של עד 5 דירות מגורים תיחשב כהכנסה פאסיבית.
  3. השכרה בין 5-10 דירות מגורים - הכרעה בהתאם למבחנים השונים.

 

 

נכון להיום טרם פורסם חוזר רשמי בנושא זה. יחד עםזאת חשוב לקחת בחשבון את עמדת רשות המסים בנושא ההשכרה, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוזר.

 

 

13.  מס חברות ומס על דיבידנד לבעל שליטה

 

א. מס החברות בשנת המס 2018 - 23%.

 

ב. שעור המס על דיבידנד לבעל שליטה הועלה מ- 1.1.12 ל- 30%. שעור המס על חלוקת דיבידנד לאחר 25% (ונזכיר את מס היסף בגובה 3% על הכנסות מעל 41,880 ש"ח).

 

 

14.  אגרת רשם החברות

 

אנו חוזרים ומדגישים כי יש לוודא תשלום לרשם החברות מדי שנה בשנה עד ליום 28.2 של השנה השוטפת. דהיינו את אגרת רשם החברות לשנת 2019 יש לשלם עד 28.2.2019.

 

 

 

 

פרק 6 – הרחבה בדבר המידע הכלול בפרק 1

 

 

  1. דיוני שומות

תקופת ההתיישנות שתינתן לפקיד שומה לבדיקת דוח תהיה ארבע שנים במקום שלוש שנים. תבוטל השנה הנוספת שהיה ניתן לקבל באישור המנהל. כך גם לגבי שומת ניכויים. תתווסף עוד שנה לתקופת דיון בהשגה. להלן המועדים:

שנת 2012 מתיישנת ב- 2016 עם אופציה להארכה לעוד שנה.

שנת 2013 מתיישנת ב- 2018 ללא אופציות הארכה.

משנת 2016 דיוני שומה של שנת ההתיישנות חייבים להתחיל עד 31.10 (כולל ניכויים).

 

ניתן לערוך שומה חלקית (לגבי נושאים מסוימים) ולהמשיך את הדיון לגבי נושאים אחרים.

הנושאים החלקיים יהיו בנושא חישוב נפרד, יתרת חובה, אחזקת רכב, ניכוי במקור לחו"ל וכו'.

שומה חלקית יכול שתעשה פעם אחת בלבד לשנת מס אחת בלבד. שומה מלאה גוברת על שומה חלקית.

באופן תאורטי יכולים להתקיים 2 דיונים מקבילים אצל אותו פקיד שומה ע"י שני מפקחים שונים בשומה

חלקית ושומה מלאה.

 

  1. עסקאות חייבות בדיווח

החל מ – 1.1.16 יש חובה לידע את מס הכנסה בטופס דיווח לגבי הסתייעות בחוות דעת וזאת תוך 60 יום מקבלת חוות הדעת.

 

חשוב להקפיד שלא לקבל חוות דעת ללא תוספת של נותן חוות הדעת אם חוות הדעת חייבת או לא חייבת בדיווח.

ישנן חוות דעת שאינן חייבות בדיווח ומכאן חשיבות התוספת ע"י נותן חוות הדעת.

 

  1. חברת ארנק

על פי סעיף 62א לפקודה - החל בשנת 2017 מי שפועל באמצעות חברה, אך בפועל נותן שירותים לגורם יחיד (או כמעט יחיד) ויכול כעקרון להיות מועסק כשכיר אצל מקבל השרות, אזי יראו את החברה כשקופה לצרכי מס ויראו את בעל השליטה כאילו הפיק את הכנסות באופן ישיר והוא יחויב במס האישי שלו ולא במס חברות. מומלץ לבחון כל מקרה לגופו בכדי להיערך בהתאם. לא ברורה התייחסות ביטוח לאומי לגבי הכנסה זו.

 

כמו כן, החל משנת 2017 יכולות רשויות המס לחייב חברות מעטים לחלק כדיבידנד רווחים שנצברו בהן (גם בשנים קודמות) בתנאים הקבועים בסעיף 77 לפקודה. גם כאן מומלץ לבחון כל מקרה לגופו כדי להיערך בהתאם. יחיד, שותפות או חברה?

 

  1. חוק לצמצום השימוש במזומן

החוק מגביל את העסקאות לגביהן ניתן להעביר תשלום במזומן לעסקאות בהן מחיר העסקה הוא:

  1. 11,000 ש"ח כאשר נותן או מקבל התשלום הינו עוסק.
  2. 50,000 ש"ח כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים.
  3. 55,000 ש"ח כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר.
  4. 11,000 ש"ח לגבי קבלה או תשלום במזומן של שכ"ע, תרומה או הלוואה שנותן גוף פיננסי מפקח.
  5. 50,000 ש"ח לגבי קבלה או תשלום במזומן על מתנה.
  6. עורכי דין ורואי חשבון לא יקבלו סכום במזומן, מעבר לסכומים הנקובים לעיל, כאשר הם נותנים שרות עסקי ללקוח, כהגדרתו בסעיף 8 ב' לחוק איסור הלבנת הון.

 

 

 

החוק גם קובע הגבלות על שימוש בשקים והסבים, הכוללות בין היתר:

  1. איסור על הסבת שיק או על קבלת שיק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים על השיק כאשר מוסר השיק או מקבל השיק הוא עוסק.
  2. אסור כאמור בשיק העולה על 5,000 ש"ח כאשר מוסר ומקבל השיק אינם עוסק.
  3. לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו או שיק מוסב שעולה על 10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והמוסב ומספר הזהות של המסב.

 

החוק ייכנס לתוקפו ביום 1 בינואר 2019.

בהקשר לחוק לצמצום השימוש במזומן, רשויות המס נותנת את מירב תשומת הלב לתשלומי הדוחות השוטפים (מע"מ, מס הכנסה וניכויים) באמצעות הרשאות בנקאיות.

אנו חוזרים ומבקשים מכל לקוחות המשרד לעבור להרשאות בנקאיות.

עקב הרגולציה בדואר ישראל אין ביכולתנו לשלם בדואר יותר מ – 10 פנקסים בבת אחת ובכל פעם אנו נאלצים להזמין תור נוסף. הדבר יוצר קשיים לוגיסטיים על עבודת המשרד. לצערנו, הלקוחות שלא יעברו להרשאות בנקאיות יצטרכו לשאת בנטל נוסף של 50 ש"ח לפנקס דיווח.

  1. פנסיה לעצמאים

החל מה- 1/1/2017 קיימת חובה על עצמאיים להפקיד כספים לפנסיה בסכום של 4.45% עד למחצית השכר הממוצע במשק ו- 12.55% בין מחצית השכר הממוצע לשכר הממוצע המלא (עד לתקרה של 8.5% מהשכר הממוצע). בשנת המס 2018 השכר הממוצע במשק הוא 9,906 ₪.בתמורה לכך יופחתו דמי הביטוח לאומי לעצמאיים למרוויחים עד כ-20,000 ₪ (והעלאה למי שמרוויח יותר).

מי אינו חייב להפריש

מי שביום 01.01.18 הוא בן /בת 55 ומעלה

מי שטרם הגיע לגיל 21 בתום שנת המס

מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת (60) בתום שנת המס

מי שבתום שנת המס טרם עברה חצי שנה מאז פתח תיק מע"מ .

דוגמא: עצמאי שהכנסתו החודשית 6,000 ש"ח, על מחצית השכר הממוצע 4,953 ש"ח ישלם 220.40 ש"ח ועל ההשלמה למשכורתו ישלם 131.40 ש"ח בסה"כ פנסיה חודשית של 351.40 ש"ח.

 אנו ממליצים לכל לקוחותינו העצמאיים לפנות לסוכן\חברת ביטוח להסדיר הפרשות מסודרות,

על מנת להימנע מקנסות וזאת עד לסוף השנה.

 

  1. עודפים בקופות מרכזיות לפיצויים - ייחשבו כהכנסה חייבת במס

מעסיקים שימו לב, כי לפי עמדת רשות המסים כפי שפורסמה ביום 11.6.2017 בחוזר מס' 4/2017 , שעניינו יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים, עודפים בקופות מרכזיות לפיצויים ייחשבו כהכנסות חייבות של המעסיק החל משנת 2018 ואילך.

מדובר בחוזר אשר בא להסדיר ולקבוע כללי מיסוי לעניין כספים הצבורים בקופות אלה. חוזר זה מחליף את חוזר מס הכנסה מס' 7/2016 .

נזכיר כי לאור תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, החל מתאריך 1.1.2011 לא ניתן היה להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים. ממועד זה לכל עובד חייבת להיות קופה אישית לפיצויים על שמו.

לפי החוזר דנן, הסכום העודף אשר נצבר בקופה המרכזית, יהווה הכנסה בידי המעסיק בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לפקודה.

קיזוז הפסדים עסקיים כנגד הכנסה זו, ייעשה רק בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

1.       הסכום אשר נמשך אינו עולה על סכום העודף בקופה המרכזית.

2.       אין הכנסה אחרת ממנה ניתן לקזז את ההפסד.

3.       המשיכה בוצעה בהתאם לתקנות קופות גמל, חוזרי שוק ההון ותקנון הקופה.

במקביל, ההפקדות השוטפות במרכיב הפיצויים תותרנה בניכוי בהתאם להוראות סעיף 17(5) לפקודה. במידה ולא ינוצל העודף בקופה המרכזית לטובת ההפקדות השוטפות, לא תותר ההוצאה בניכוי עבור כל ההפקדות לעובדי המעסיק, וזאת עד לגובה העודף שלא נוצל כאמור.

בדיקת עודף הכספים המצויים בקופה המרכזית והשימוש בהם כאמור, ייעשו אחת לשנה עד לתאריך 31 במרץ של השנה העוקבת.

הוראות החוזר לעיל יחולו במקרים בהם הבעלות על הקופה המרכזית היא של המעסיק עצמו. במקרים בהם הייתה העברת פעילות אגב מיזוג או העברת נכסים יחולו ההוראות הבאות:

1.    בהעברת עובדים אגב מיזוג - בכפוף לאישור בהחלטת מיסוי על ידי רשות המסים, אשר במסגרתה ניתנה התייחסות לסוגיית העברת העובדים, יראו בקופה המרכזית לפיצויים כחלק מנכסי החברה המעבירה. לפיכך, החלטת המיסוי תהווה אישור אוטומטי של העברת הבעלות בקופה המרכזית לפיצויים כחלק מהעברת הנכסים בפטור בתהליך המיזוג, מהחברה המעבירה לחברה הקולטת.

במקרה בו למיזוג לא ניתן אישור בהחלטת המיסוי, תפנה החברה הקולטת למחלקת קופות גמל בחטיבה המקצועית להסדרת העברת הבעלות בקופה המרכזית בתוך ששה חודשים ממועד פרסום החוזר.

2.    בהעברת עובדים במהלך מכירת הפעילות – לאחר שהוסדרה העברת חבות הפיצויים (בהתאם לחוזר מס הכנסה מס' 6/2011 ), תוך העברת סכומים מהקופה המרכזית לקופות אישיות העובדים המועברים, יראו את הסכומים שנותרו בקופה המרכזית לאחר ביצוע ההעברה ונפדו, כהכנסה החייבת של הבעלים אשר מכרו את הפעילות, בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לפקודה, וכן לעניין קיזוז ההפסדים כאמור לעיל.

יתרות בקופות מרכזיות לפיצויים של מעסיקים לשעבר, שכבר אינם מעסיקים עובדים, יראו בהם כהכנסה בשנת המס 2018, וזאת אף אם הכספים לא נמשכו על ידם.

החל מיום 1.1.2019, על הריבית ורווחים אחרים הנצברים במסלול השקעה, יחולו שעורי המס והוראות ניכוי המס במקור החלים על הכנסות שהופקו או נצמחו במישרין בידי הבעלים של הקופה המרכזית.

לדעתנו , מדובר בעמדה פרשנית חדשה של רשות המיסים, אשר לא בהכרח תעמוד גם בביקורת שיפוטית אם יהיה צורך לבחון אותה, אך בהחלט כדאי להיערך לגביה בהתאם.

 

 

 

 

  1. יתרות חובה מנהלים

בחודש דצמבר 2016, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית אושרו בכנסת שורה של  שינויי חקיקה בתחום המסים, שהדרמטי בהם נוגע למיסוי יתרות חובה בעלי מניות ומשיכות בעלים. כלומר, משיכות כספים מחברות על ידי בעלי מניות מהותיים (בעלי מניות המחזיקים 10% ומעלה מהון המניות) או קרובם.

 

ידוע מאז ומעולם כי משיכות כספים על ידי בעל מניות, מעבר לסכום הנטו של משכורתו בחברה, ככל שקיימת, חייבות במס על דיבידנד או במס על הכנסות ממשכורת, לפי העניין. עד היום, מי שמשך כספים מחברה בבעלותו ולא דיווח על דיבידנד, התייחס לכספים אלה כאל הלוואה ולא שלם בגינם מס, אלא אם במסגרת ביקורת שומות מס הכנסה הגיע להסכם פשרה עם הרשויות, שבמסגרתו מוסתה היתרה כדיבידנד או משכורת.

 

כיום, בעקבות שינוי הוראות החקיקה חלה חובה לדווח על משיכות כספים בסכום העולה על 100,000 ₪ כעל הכנסה במסגרת הדוח השנתי, בהתאם להתניות הקיימות בחוק.  משמעות העניין היא שלא קיימת כיום אפשרות למשוך כספים מבלי לשלם בגינם מס ואי דיווח על הכנסות אלה בדוח השנתי, כמוהו כאי דיווח על הכנסות מעסק, או על הכנסה מכל מקור שהוא, דבר המהווה עבירה פלילית.

 

 יש לשים לב, שאף על החברה חלה חובה חוקית לנכות מס במקור מההכנסה הנ"ל. זאת ועוד, משיכת כספים תיחשב ככזאת, גם אם לא נמשכו כספים בפועל, אלא הועמדו כערובה (בטחונות) על ידי חברה לטובת בעל המניות.

 

להלן יפורטו בקצרה הוראות החוק הנוגעות ליתרות חובה בעלים וכללי דיווח הכנסות בגינן:

 

יתרות חובה בעלים בסכום העולה על 100,000 ₪ הקיימות נכון ליום 31.12.2016

 

במידה וכספים אלה יושבו לחברה עד ליום 31.12.2017, החוק החדש לא יחול עליהם, קרי, הם לא יחויבו במס. יתרות אלה יחויבו בריבית עד למועד השבת הכספים לפי סעיף 3ט לפקודת מס הכנסה.

 

לגבי סכומים שנמשכו עד 1.1.2013 יחול הדין הקודם, משמע חיוב במס על דיבידנד או במס שולי, בהתאם למקרה.

 

משיכות כספים בסכום מצטבר העולה על 100,000 ₪ החל מיום 1.1.2017

 

משיכת כספים בסכום מצטבר העולה על 100,000 ₪ תחשב כהכנסה בידי בעל המניות, בתום שנת המס שלאחר שנת המשיכה (להלן-"מועד החיוב"). לפיכך, כספים שנמשכו במהלך 2017, מועד חיוב המס בגינם יהיה 31.12.2018.

 

במידה ובעל המניות ישיב לחברה את הכספים עד למועד החיוב ולא ימשוך אותם מחדש בתוך שנתיים מהמועד שהחזיר אותם, אלא באופן חד פעמי לתקופה של עד 60 ימים, יהיה בעל המניות פטור ממס על משיכות הכספים כאמור. אם הכספים נמשכו בחזרה לתקופה העולה על 60 ימים, תיחשב משיכת הכספים להכנסה בידי בעל המניות ממועד המשיכה המקורי.

 

במידה ויחול חיוב במס יהא זה מס על דיבידנד, ככל שקיימים רווחים לחלוקה, אחרת, תמוסה ההכנסה בשיעור המס השולי, החל על בעל המניות.

 

כספים שנמשכו בגובה יתרת זכות של בעל המניות בספרי החברה לא יחויבו במס, בתנאי שיתרת הזכות לא תיפרע בתוך 18 חודשים ממועד המשיכה.

 

במידה והחברה נטלה הלוואה מהבנק ובעל המניות משך מכספים אלה, הוא לא יחויב במס בגינם, בתנאי שההלוואה מהבנק נפרעת על ידו בפועל וכל עוד החברה לא העמידה ערובה להלוואה.

 

העמדת נכסי חברה לרשות בעל המניות

 

על פי הוראות החוק, גם שימוש בנכסי החברה על ידי בעל מניות, תיחשב להכנסה בידו, עד למועד בו ישיב את הנכס לרשות החברה.

 

השבת הנכס עד ליום 31.12.2017 תביא לפטור ממס בגין השימוש בנכס.

 

השבת הנכס לחברה ולקיחתו מחדש בתוך שלוש שנים ממועד ההשבה לא תיחשב להחזרת הנכס מלכתחילה ויחול מס על השימוש בו בגין כל התקופה.

 

נכס שלא הושב לחברה עד למועד החיוב, יהפוך להכנסה בידי בעל המניות בגובה עלות הנכס, בניכוי יתרת זכות של בעל המניות בספרי החברה, ככל שקיימת. במידה ומדובר בדירה, בנוסף ליתרת זכות כאמור, תנוכה גם יתרת הלוואה בנקאית, לה משועבדת הדירה ובלבד שהשעבוד הינו לתקופה של שלוש שנים לפחות.

לאור כל הוראות החוק המפורטות לעיל בנושא יתרות חובה בעלי מניות ומשיכות בעלים, אנו ממליצים:

לבעלי מניות המתגוררים בדירה המצויה בבעלות החברה, להשיב את הדירה לחברה, אחרת יחול מס על כל מחיר הדירה, בכפוף לאמור בסעיף 3 לעיל.

 

  1. שינויים בדיווח מעסיקים

החל ממשכורת 1/2019 חלה על כל המעסיקים במשק חובת דיווח מקוון לקופות הפנסיה וההשתלמות של עובדיהם. הדיווח יעשה באמצעות קובץ נתונים ממוכן ובמבנה אחיד במועד שבו מועברים הכספים בפועל.

 

מעסיקים של עד 5 עובדים פטורים מחובת הדיווח אם מתקיימים לגביהם כל התנאים הבאים:

  1. המעסיק מסר לחברה המנהלת פעם אחת את פרטיו, פרטי העובד, פרטי הקופה והפרטים לא שונו.
  2. סכום ההפקדה לעובד זהה לסכום שהופקד במועד הדיווח הראשוני.
  3. המעסיק נתן לחברה המנהלת הוראה לגביית כספים בכרטיס אשראי או בהרשאה בנקאית.
  4. החברה המנהלת אישרה למעסיק לא לדווח במועד ההפקדה.

 

בעקבות התקנות החדשות והשינויים בחקיקה, החל מחודש 2/2019 (משכורת חודש 1/2019) אנו נשלח לכלל המעסיקים, ביחד עם תלושי המשכורת, את פירוט הסכומים לכל קופה ובהמשך גם נשלח קובץ אחיד, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקנות החדשות. ועל המעסיקים לבצע את התשלום בעצמם.

כמובן שמשרדנו יספק מידע ותמיכה למעסיקים כדי להקל, ככל שניתן, את השינויים הצפויים.

 

כדי לאפשר למעסיקים לעמוד בתקנות נקבעו מספר גורמים שיכולים לתת למעסיקים שירותים בתחום (ניתן גם לבצע לבד).

 

התקנות קבעו גם עלויות מינימום שעל המעסיק לשלם לגורמים השונים בעבור השירות שלהם.

 

למרות המטרה המבורכת של התקנות – למנוע מצב של הפקדות שנעלמות ולאפשר לעובדים לעקוב ולקבל מידע פנסיוני באופן מהיר ויעיל, ידוע לנו כי הדבר יוצר נטל נוסף על המעסיקים (ביורוקרטי וכספי).

 

אנו, במשרד קבקוב בלאס, עובדים בימים אלו על שיתוף פעולה עם משרדי רואה חשבון נוספים ומספר גופים מוסדיים גדולים כדי לאפשר ללקוחותינו לקבל את השירות הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר – ברגע שנצליח לגבש מתווה והצעה שלטעמינו תהייה הטובה ביותר, ניידע אתכם עליה ועל דרכי ההצטרפות אליה. כמובן שכל מעסיק יוכל לבחור בעצמו את הדרך שבה הוא בוחר ואין כל חובה לבחור בהמלצה שלנו.

 

כמו כן, החלטות סופיות ושינויים נוספים צפויים להתקבל לקראת תחילת התהליך עצמו ועל כן כל הגופים עדיין לומדים את הנושא. אנו ממליצים לכל לקוחותינו להיערך לקבלת השינוי ולא להקל ראש בהוראה.