נכתב על ידי רו"ח דולב חסיד ב 1/2018

נדגיש כי, אחזקת נכסים וחשבונות בנק בחו"ל מותרת על פי כל דין.

עם זאת, על רווחים ועל אחזקות, מעל סכומים מסוימים, חייבים לדווח באופן שוטף ולשלם מסים לרשויות המס, בהתאם לדיני המס בישראל.

לאחרונה פורסם על ידי רשות המסים הנוהל החדש לגילוי מרצון.

בין היתר, הנוהל נועד לאפשר לציבור שברשותו חשבונות בנק ונכסים אחרים בחו"ל, אשר לא דווחו לרשויות המס בישראל, לחשוף את נכסיהם בדרך של גילוי מרצון. זאת תוך כדי מתן חסינות על עבירות המס שעברו בגין נכסים אלו.

ייתכן שזו הזדמנות אחרונה הניתנת לאותם עברייני מס לחשוף את נכסיהם.

 

בעבר נשמעו טענות כי הליך של גילוי מרצון אינו יכול להתבצע על ידי מייצג שאין לו חיסיון (עורך דין לעומת רואה חשבון לדוגמא). יודגש כי בשום מקום בפרסומים הרשמיים הנוכחיים, ולא בשום פרסום רשמי אחר בעבר, ייחדה רשות המיסים את הטיפול בגילוי מרצון למייצג בעל חיסיון.

 

במאמר זה אבחן האם החיסיון הוא תנאי הכרחי לשם ביצוע ההליך של גילוי מרצון.

 

בהוראות הנוהל רשום בצורה ברורה: "הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית".

לפיכך כספים שמקורם בפעילות לא חוקית בכל מקרה אינם חוסים תחת הגילוי מרצון ועל כן מייצג עם חיסיון ומייצג ללא חיסיון לא יוכלו לטפל בלקוח במסגרת דיני המס והגילוי מרצון, ויפנו אותו לגורמים המתמחים בפלילים.

 

נשאלת השאלה, מה עושה מייצג אשר נחשף למידע בלתי חוקי? דבר כזה עלול להעמיד את המייצג במצב בעייתי ואף להוביל את רשויות החוק למשרדי המייצג.

על כן, על מייצג שלוקח על עצמו ייצוג בתיקים של גילוי מרצון, לשים דגש רב על הפרטים. וכבר בתחילת הפגישה יבהיר ללקוח את הגבולות ובמידה ומתחיל לכרסם בו ספק, יפסיק באופן מידי את הטיפול ויעבירו לגורם המתאים.

 

ישנם שלושה מסלולים של הליך גילוי מרצון : מסלול רגיל, מסלול מקוצר ומסלול אנונימי:

 

המסלול הרגיל והמקוצר

במסלולים אלו, הפנייה של הלקוח לרשויות הינה פנייה הכוללת את פרטיו של הלקוח. מכיוון שההליך חייב להיות "כן ומלא ויעשה בתום לב" קשה לחשוב על מקרים בהם החיסיון מהווה יתרון, מכיוון שבכל מקרה על הלקוח לגלות את כל הפרטים לרשויות.

 

המסלול האנונימי

למרות שמו, במהלך מסלול זה, לאחר אישור מקדמי של הבקשה ודיון על גובה המס, מתבקש הלקוח לחשוף את פרטיו בפני הרשויות. במידה והלקוח מאשר לחשוף את פרטיו, אין חשיבות לחיסיון, מכיוון שכל הפרטים מתגלים לרשויות, בהסכמת הלקוח.

 

במקרי קיצון, בהם הלקוח אינו מאשר את הסכום ומחליט למשוך את הבקשה כך שבמודע הוא בוחר להמשיך בביצוע מעשה פלילי שבצדו עונשים כבדים, ישנו הבדל בין "לקוח מזדמן" לבין "לקוח קבוע".

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי לקוחות המייצג בגילוי מרצון לשניים: לקוח אשר מגיש דוחות באופן שוטף באמצעות המייצג (לקוח קבוע) ולקוח אשר אינו מגיש דוחות או מגיש דוחות עם מייצג אחר (לקוח מזדמן):

 

  1. לקוח מזדמן: רשויות המס אינן יכולות לדעת מיהו הלקוח ואין המשך לקשר בין הלקוח למייצג. יודגש כי האמור לעיל מתייחס רק בנוגע לרשויות המס.

לא עולה על הדעת כי מייצג, ללא חיסיון, יישאל על ידי רשויות המס לגבי זהות הלקוח או ייקרא לחקירה במס הכנסה בנושא.

זאת מכיוון שבנוהל עצמו נרשם במפורש כי לא ייעשה כל שימוש בנתונים הניתנים במסגרת ההליך ואף מובהר כי הדבר חל גם במסלול האנונימי ללקוחות אשר מסרבים למסור את שמם.

הדבר קיבל חיזוק נוסף בימי עיון וכנסים בנושא שבהם נציגי רשות המסים הבהירו זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

                                                

  1. לקוח קבוע: למייצג נוצרת בעיה להמשיך ולייצג את הלקוח בצורה שוטפת מאחר והמייצג יודע על הכנסות נוספות של הלקוח, עליהן הוא אינו מדווח.

יודגש כי אין מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את לקוחו הקבוע בהליך הגילוי מרצון, אך עליו לקחת בחשבון כי במידה וההליך לא יבשיל, יאלץ להפסיק לייצגו באופן שוטף.

 

לסיכום, אין כל מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את לקוחותיו ולקוחות מזדמנים בהליך הגילוי מרצון, על שלושת מסלוליו. נציין כי להיותו מייצג, המגיע מתחום המסים, יש יתרונות רבים:

  1. ניסיון וידע בחוקי המס בתיאוריה ובפרקטיקה.
  2. ניסיון וידע בייצוג לקוחות וקיום מו"מ עם פקידי השומה.
  3. כאשר מדובר בלקוח קבוע, המייצג מכיר את הלקוח ויידע לשאול את השאלות הנכונות.
  4. כאשר מדובר על לקוח קבוע, סביר להניח שבין הלקוח למייצג נבנתה מערכת יחסים במשך שנים, כזו שיכולה מאד לעזור בתהליך, במיוחד כאשר לעיתים קרובות מדובר בנושאים רגישים.

 

למען הסר ספק, כבכל דיון, ישנם יתרונות גם לביצוע ההליך על ידי מייצג בעל חיסיון:

  1. חיסיון – כל הנאמר במסגרת היחסים בין המייצג ללקוח מוגן בחיסיון (בסעיף זה חשוב להדגיש את הצו החדש לאיסור הלבנת הון, החל על עורכי דין ורואי חשבון ועלול לפגוע בחיסיון, במקרים מסוימים)
  2. ניסיון וידע משפטי.

 

נושא הגילוי מרצון הינו נושא מורכב מאד ויכול לכלול סוגיות מורכבות, אשר בחלקן כלל לא קשורות לעבירות בתחום המס. על מייצג בתיקים כאלו לנהוג בזהירות הראויה ולשים דגש רב שאינו חורג מתחומי עיסוקו.

כאשר במהלך ההליך צצות שאלות מקצועיות, אשר אינן בתחום עיסוקו של המייצג, כגון שאלות בנושאי דיני ירושה, הדין הפלילי, הלבנת הון, על המייצג להפנות את הלקוח לגורם הרלוונטי לקבלת שירות נלווה בתשלום.

 

 

הכותב הינו שותף במשרד קבקוב בלאס ושות' אשר מטפלים בהליכי גילוי מרצון ובעלי ניסיון וידע רב בתחום.