נכתב על ידי רו"ח דולב חסיד ב 1/2018

שנת 2017 שהסתיימה נחשבת לשנה שבה פרץ המטבע הווירטואלי ביטקוין לתודעת ההמונים.

זינוק של כ- 1,500% משער של 1,000 דולר לכ- 15,000 דולר הספיקו כדי לייצר הד תקשורתי.

רשויות המס בעולם, כולל זו שלנו, הבינו את גודל התופעה וכבר בתחילת 2017 פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר בנושא מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין).

כצפוי, ישנה מחלוקת מקצועית בין רשות המסים לבין הציבור המחזיק במטבעות אלו.

במאמר זה נסקור מספר סוגיות וננסה לנתח אותן.

נתחיל בבסיס. אדם קנה ביטקוין אחד ב 1,000 דולר וכיום הוא שווה 15,000 דולר.

 

האם על אדם המחזיק בביטקוין חלה חובת דיווח כלשהי?

על פי תקנות מס הכנסה, אדם המחזיק בנכס בחו"ל ששווה מעל סכום מסוים (כ- 1,800,000 ₪) מחויב בהגשת דו"ח שנתי בישראל.

מטבע נחשב לנכס ועל כן לפי הפרשנות הסבירה הביטקוין נחשב לנכס בחו"ל ובמידה וליחיד ישנם מטבעות וירטואליים ששווים לסוף השנה הוא מעל לאותו סכום עליו להגיש דוח שנתי ולדווח עליהם בהתאם.

 

גם יחיד אשר מחזיק במטבעות וירטואליים ונדרש להגיש הצהרת הון, מחויב להצהיר על אחזקותיו אלו.

 

אותו אדם מכר חצי ביטקוין במחיר 7,500 דולר, מה עליו לעשות?

על פי הפרשנות המקלה (מקלה, כל עוד ערכו ימשיך להמיר), יראו את הביטקוין כמטבע ורווח שנוצר כתוצאה מעליית השער הינו הכנסה פטורה ממס.

יודגש כי האמור מתייחס אך ורק ליחיד ושפעילותו מהמטבע אינה עולה לכדי עסק.

כפועל יוצא, במידה ואדם מגיש דוחות שנתיים לרשויות, עליו לכלול את ההכנסה מעליית הערך שנובעת ממימוש המטבע כהכנסה פטורה.

קיימת פרשנות אשר לפיה, במידה ואדם אינו מחויב בהגשת דוח שנתי, רווח שאינו גבוה שנוצר כתוצאה ממכירת ביטקוין אינו מחייב בדיווח, אך תקופת ההתיישנות של הדוח מתארכת.

 

מן הצד השני, בהתאם לטיוטת החוזר של מס הכנסה (הפרשנות המחמירה, כאמור לעיל), יראו את הביטקוין כנכס שעליו יחולו הכללים של רווח הון ועל כן, בעת מימוש ברווח על היחיד לדווח לרשויות המס, תוך 30 יום על העסקה ולשלם את המס על רווח הון שנצמח מהעסקה.

 

עוד אציין כי, בימים האחרונים רשות המס פרסמה רשימת עמדות חייבות בדיווח ולפיה על אדם הפועל בניגוד לעמדה שלהם לציין זאת במפורש בדוח השנתי שלו (בכפוף לסכומים מסוימים).

 

אדם שנתן שירותי ייעוץ וקיבל את תמורתו בביטקוין, מה גורל התמורה?

יש לחלק את התהליך לשניים – החלק הראשון הוא מתן השירות וקבלת תמורה.

והשני הוא ההחלטה האם להמיר את הביטקוין לשקל או השארתו כביטקוין.

 

על החלק הראשון יש להוציא חשבונית מס או קבלה, בדיוק כפי שהיינו מוציאים אם היינו מקבלים את התמורה בשקלים ובהתאם לשווי הביטקוין לאותו מועד.

החלק השני הוא בעצם החלק שבו מחליט היחיד להשאיר את הביטקוין כמטבע וירטואלי. בעצם מרגע זה נראה את  היחיד כמי שביצע עסקה חדשה שבה רכש ביטקוין, בהתאם לשוויו במועד המסירה ומחזיק אותו להשקעה. כלומר, כל עוד לא יממש אותו, לא יהיו לו רווחים.

 

האם על עסקאות שקשורות לכריית ביטקוין או פעולות אחרות, הקשורות קשר ישיר אליו יש דין שונה?

שלילי, עסקה שקשורות לכריית ביטקוין, רכישת מחשב לכרייה, תיווך ברכישת מטבעות וכיוצ"ב דינם כדין כל הכנסה ממתן שירות או ממכירת נכס אחר ותמוסה בהתאם.

 

לסיכום, המסחר והשימוש במטבעות וירטואליים נמצא עדיין בתחילת הדרך וככל שיעבור הזמן ויצטבר ניסיון הסוגיות יתבהרו.

 

חשוב לזכור כי למרות הפיתוי להתעשרות מהירה, סביר שרשויות המס יבקשו לקבל גם הן "חלק מהעוגה".

למרות הקושי הרב של הרשויות לאתר עסקאות או לעקוב אחרי המטבע, הסתרת מידע מהרשויות, גם "שלא ביודעין" משמעותו עבירה פלילית שיכולה להוביל למאסר.

עוד נדגיש כי מפאת מעטה הסודיות שאופף את ההחזקה והמסחר במטבעות וירטואליים, רשויות האכיפה והחקיקה בעולם פועלות במישורים רבים על מנת למנוע פעולות והתנהגויות פסולות על ידי שימוש במטבעות אלו.

בנושא זה נציין כי כיום יש קושי רב לבצע עסקאות "רשמיות" בישראל במטבעות וירטואליים בעיקר בשל מגבלות של הבנקים ושל חוקי איסור הלבנת הון.

אציין כי לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יש סמכויות נרחבות ביותר ומי שמסייע להלבנת הון (פעולה שעשויה להיות גם שלא ביודעין) עלול למצוא עצמו חשוד באישומים חמורים ביותר.

 

לפיכך מומלץ לכל אחד אשר מתעניין או המקבל החלטות בנושא להתייעץ עם מומחה מיסוי ולהבין את החשיפה והסיכון בכל דרך שבה יבחר.

 

 

הכותב הינו שותף במשרד קבקוב בלאס ושות'

www.kabkh.co.il