נכתב על ידי רו"ח דולב חסיד ופורסם במגזין ניו טק ב 8/2019

קישור לכתבה במגזין new tech

תמודדות חברות טכנולוגיה עם חוקי איכות הסביבה – דולב חסיד, רו"ח

 

מה זה חוק הפסולת האלקטרונית והאריזות?

 

בשנים 2012 ו- 2014 נכנסו לתוקף חוק האריזות וחוק הפסולת האלקטרונית (בהתאמה).

מטרתם היא לקבוע הסדרים לטיפול בפסולת אריזות ופסולת אלקטרונית ולעודד את השימוש החוזר בהם וזאת בכדי לצמצמם את כמויות הפסולת ואת ההשפעה הרעה שיש להם על הסביבה.

 

החוק עוסק בכל שלבי הטיפול בפסולת, החל מכניסתה או ייצורה בארץ, פינויה והפרדתה והטיפול בה.

 

החוק קובע כי על כל יצרן או יבואן חלות חובות הקשורות לפסולת זו.

מכיוון שמרבית הישויות אינן מסוגלות לבצע את כל החובות בעצמן נקבע כי יוקמו "גופים מוכרים" אשר ירכזו ויבצעו את החובות הללו, בשם הישויות החייבות בהן מכח החוק.

 

על הישויות עצמן הוטלה חובת דיווח ל"גופים המוכרים" בדבר פריטי הציוד הרלוונטיים אותם הם מוכרים בישראל.

 

החוק קבע כי הישויות הן אלו שיישאו במימון "הגופים המוכרים", כל ישות בהתאם לכמות הפסולת שלה מסך הפסולת המדווחת.

 

בחוק נקבעו יעדי מחזור.

בכדי שהמדינה תעמוד ביעדי המחזור שקבעה, עליה לקבל את כמויות הפסולת שנכנסו לשוק ועל כן דיווחי החברות צריכים להיות מדויקים, ככל שניתן. כל סטיה, בין אם למעלה או בין אם למטה, לא רצויה.

 

האם החוק חל על החברה שלי?

 

החוק חל על כל יצרן או יבואן אשר מוכר סחורתו בישראל.

בחוק האריזות מדובר על אריזה של המוצרים הנמכרים בישראל ואילו בחוק הפסולת האלקטרונית מדובר על המוצר עצמו שנמכר בישראל.

 

החוק מאפשר הקלות אצל ישות שהפסולת שלה קטנה מ-1 טון בשנה.

אך נכון לכתיבת שורות אלה, הקלה זו אינה באה לידי ביטוי בשטח והמשרד להגנת הסביבה דורש גם מחברות כאלו דיווחים למיניהם.

 

ומה עלי לעשות במסגרת החוק?

 

בחוק האריזות ישנה דרישה לדווח על משקל האריזות בחלוקה לסוגים שונים ובחלוקה ל 2 זרמים:

זרם ביתי - אריזה של מוצר שמיועד לצריכה ביתית והופך לפסולת בבית הצרכן.

זרם מסחרי - מיועד לתעשייה\מסחר והופך לפסולת בבית העסק\מפעל.

 

החוק דורש מהישויות לדווח, בין היתר, על:

  1. מספר המוצרים הארוזים שמכרו ומשקלם.
  2. סוגי החומר ממנו עשויות האריזות של המוצרים, קיבולתן וסוג האריזה (הוגדרו בחוק מספר סוגי אריזות: אריזות מכירה, אריזות קבוצתיות ואריזות הובלה, והאם הן חד או רב פעמיות).

 

בחוק הפסולת האלקטרונית ישנה חובת דיווח על כמות, משקל, סיווג ומספר הסוללות בפריטי הציוד המיוצרים או המיובאים.

בנוסף חלה חובה להכין ולפרסם הוראות לטיפול סביבתי והכנה לשימוש חוזר בציוד.

במידה והיצרן או היבואן מבצע הליכים של מחזור, איסוף פסולת או שימוש חוזר בפסולת, מחובתו לדווח עליה.

 

החוק מטיל גם חובה, על מי שאינו מייצר או מייבא בעצמו ציוד אלא משווקו במסגרת עסקיו, לאפשר לרוכשים ממנו למסור לו פסולת של ציוד אשר דומה לזו שרכש.

 

הדיווח, בשני החוקים, נעשה שלוש פעמים בשנה – שני דיווחים חצי שנתיים ודיווח שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון.

התשלום "לגופים המוכרים" נעשה ארבע פעמים בשנה ומבוסס על התקופה המקבילה בשנה הקודמת ופעם בשנה נעשית התחשבנות.

 

אז איפה הבעיה?

 

החקיקה נעשתה כדי ליישר קו עם האיחוד האירופאי בכל נושא המחזור.

בעת חקיקת החוקים לא בוצעו הליכים מספקים של מחשבה והתייעצות עם גורמי התעשייה והגורמים המקצועיים השונים וכפועל יוצא ישנן בעיות מהותיות לישויות אשר מעוניינות לקיים את החוק כלשונו.

 

להלן מספר דוגמאות הממחישות, חלק מן הבעיות, הקיימות בקיום החוק:

  1. בחוק נאמר כי הדיווח ייעשה על פי המכירות – בחברות רבות המעקב על המוצרים ואפיונם נעשה בעת הקניה והכניסה למלאי ולא בעת המכירה.
  2. בחברות רבות קיימים אלפי ועשרות אלפי סוגי מקט"ים שונים ולעיתים תחלופת המקטי"ם נעשית בתדירות גבוהה ביותר ובלתי אפשרי לבצע מעקב מלא על כל מק"ט חדש ולאפיין אותו.
  3. בחברות רבות מערכות המחשוב הקיימות אינן מסוגלות להתמודד עם הוספת שדות ושינויים גדולים בהם ובחברות אחרות עלויות הפיתוח של מודולים כאלו או הכנסת מערכות BI נוספות יקרות מאד.
  4. חלק גדול מהספקים של החברות אינו מספק מידע או שהמידע אינו מספיק לשם דיווח מלא ונכון, כנדרש בחוק.
  5. לא תמיד ישנה אחידות בין האריזות המתקבלות מהספקים, גודל וצורת האריזה יכול להשתנות בהתאם לגורמים רבים אשר אין לנו יכולת השפעה עליהם.

 

ואיך פותרים את הבעיות?

 

השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא הכרה של החוק.

יש לקחת בחשבון כי קיום החוק מצריך שיתוף פעולה בין מספר רב של גורמים בחברה, בין היתר אנשי מחסן ולוגיסטיקה, הזמנות ורכש, IT, דרגי ניהול שונים ומכירות.

לאחר הכרת החוק על החברה לתכנן את התהליך שאותו עליה לבצע, בכדי להגיע לתוצאות הקרובות ביותר לתוצאות האמת הנדרשות בחוק, התכנון כדאי שייעשה בשיתוף כל הגורמים המעורבים.

 

בשלב זה יתגלו הפערים והבעיות ועל החברה, בשיתוף רואה החשבון שמבצע את הביקורת על הדיווח השנתי

של החוק (אין הכרח שיהיה אותו רואה חשבון של הדוחות הכספיים) לתת מענה לכל בעיה שתתגלה.

לא תמיד ניתן לתת מענה מלא לבעיה ולעיתים יש לבצע אומדנים, הערכות או שינויים כאלו ואחרים בכדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר האפשרית בשיקולי עלות-תועלת.

 

לעיתים קרובות החברה תבצע שינויים בתהליך ותשכלל אותו כל שנה בכדי לדייקו ולהפוך אותו לאוטומטי, פשוט וישים ככל שניתן.

 

ומה אם אני לא מקיים את החוק?

 

אי קיום החוק עלול להביא להטלת עיצומים כספיים של עד 150,000 ₪.

בנוסף, מי שמתחיל לקיים את החוק רק השנה – לא יוכל להתחמק מהשנים שעברו ויהיה עליו לשלם "לגופים המוכרים" את התשלום מיום כניסתו של החוק לתוקף.

יש לציין כי לאחרונה החלו במשרד להגנת הסביבה לבצע ביקורות בחברות המקיימות את החוק, במטרה לבדוק את עמידת החברה בהוראות החוק.

 

בהזדמנות זו אציין כי בשל אי אכיפה של הרשויות בישראל את קיום החוק ומכיוון שחלק גדול מהחברות החייבות בדיווח אינן מדווחות כלל החלו לאחרונה מספר משרדי עורכי דין בתביעות כנגד חברות אשר אינן מקיימות את החוק (הגופים המוכרים מפרסמים את כל החברות שחתמו איתן ובדרך השלילה ניתן לדעת מי אינו מדווח).

 

ומה טומן העתיד?

 

ככל שעוברות השנים נצבר בשוק ניסיון של יבואנים, יצרנים, רואי חשבון, הגופים המוכרים והמשרד להגנת הסביבה – הניסיון הזה מוביל לשינויים שנעשים בעקבות צרכים שעולים מן השטח.

לדוגמא, בשנת 2017 ביוזמת כותב מאמר זה, בתמיכת לשכת רואי חשבון ובהסכמת המשרד להגנת הסביבה פורסמה חוות דעת חדשה לדוח השנתי של חוק האריזות

חוות הדעת החדשה מאפשרת לרואה החשבון גמישות רבה יותר והיא מתאימה לכל סוגי הישויות.

 

בעתיד מתוכננת גם כתיבתה מחדש של חוות הדעת לדוח השנתי של חוק הפסולת האלקטרונית.

 

מכיוון שמאד קשה לשנות חקיקה מתרכזים הגופים הרלוונטיים בשיח עם המשרד להגנת הסביבה, במטרה להגיע להסכמות והבנות שיאפשרו לכל הישויות לקיים את מטרת החוק עם מינימום פגיעה בעבודתם השוטפת.

 

 

הכתוב אינו מהווה ייעוץ

 

הכותב הינו שותף במשרד קבקוב בלאס ושות' אשר מטפלים בביקורות של חוק האריזות והפסולת האלקטרונית ללקוחות המשרד וללקוחות חיצוניים ובעלי ניסיון וידע רב בתחום והיו מיוזמי וכותבי חוות הדעת החדשה של חוק האריזות בלשכת רואי חשבון ובשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה.

אתר המשרדhttp://kabkh.co.il   מייל