נכתב על ידי רואה חשבון דולב חסיד רו"ח

 

כידוע, כל עוסק שנרשם במע"מ יכול להירשם או כעוסק פטור או כעוסק מורשה.

ישנם יתרונות וחסרונות בכל סוג של עוסק. אך ניתן לומר, כי לרוב העוסקים הקטנים פשוט ומשתלם יותר להיות עוסק פטור.

קנות מע"מ (רישום) הן אלה העוסקות ברישום העוסקים במע"מ. בהסתמך על תקנות אלו, ניתן למצוא כלל אצבע לרישום עוסק כעוסק מורשה - סף הכנסות, כל שנה מתעדכן הסף וקובע סף שממנו מחוייב העוסק להירשם כעוסק מורשה. הסיבה לכך טמונה בהבנת המחוקק כי רישום עוסק קטן כעוסק פטור מצד אחד מקלה על העוסק בהתנהלותו היומיומית ומצד שני מורידה את העומס מהמדינה – כולם מרוויחים.

בנוסף לכלל אצבע זה, התקנה קובעת גם רשימה סגורה של מקצועות אשר מחוייבים להירשם כעוסק מורשה (ללא קשר למחזור שלהם). ברשימת המקצועות "חבויה" גם הפניה לרשימה נוספת של שירותים הרשומה בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף.

תקנה 6א היא תקנה אשר עוסקת בחובה לנכות מס במקור משירותים ומבעלי מקצועות שונים. המחוקק הבין כי ישנם שירותים אשר נותן השירותים מספק אותם בנוסף לעיסוקו העיקרי. ועל כן קובעת התקנה כי מי שעיקר הכנסתו ממשכורת (גימלה או קיצבה) וללא קשר למשכורתו נותן שירות אשר נכלל ברשימה, לא יהיה חייב להוציא חשבונית והחובה לתשלום המס ערך מוסף עוברת למשלם (אשר מבצע אותה באמצעות חשבונית עצמית).

לסיכום, מי שמחזורו נמוך מהתקרה ( 77,993 ₪ לשנת 2013) ואינו נמצא ברשימת המקצועות והשירותים בתקנה 13 – יכול להיות עוסק פטור.

 

להלן דוגמא : אדם עובד כשכיר במשרה מלאה כסוכן מכירות, מנגן על גיטרה ומופיע בזמנו הפנוי. עבור כל הופעה מרוויח 300 ₪ ומופיע פעמיים בחודש. על פי תקנות מע"מ, אם האדם רוצה לפתוח עוסק הוא מחוייב לפתוח עוסק מורשה מכיוון שהוא רשום ברשימת השירותים – "מופע אומנותי".

החובה להירשם כעוסק מורשה יוצרת סיבוכים ועלויות נוספות על העוסק וכנראה הדבר יוביל אותו לוותר על תחביבו ודמי הכיס שבצידו. יאמר לזכות חלק ממשרדי מע"מ שהם אינם מערימים קשיים ומאפשרים לעוסק שכזה לפתוח עוסק פטור.

אך מה עושים במידה ונתקלנו במשרד מע"מ שאינו מוכן להשתמש בהגיון?

כאמור בתחילת מאמר זה, תקנה 6א עוסקת בחובה לנכות במקור. ברישא של התקנה רשום "שעיקר הכנסתו ממשכורת..." – כלומר ניתן לומר כי מי שמרבית הכנסתו אינה ממשכורת אינו נכנס כלל לתחולת תקנה 6א ולכן אינו כלול ברשימת השירותים האסורים על עוסקים פטורים. סימוכין לפרשנות זו ניתן למצוא בהוראות פרשנות 3/94 של המחלקה המקצועית במע"מ.

מאחר והרישום למע"מ נעשה על בסיס הערכה של העוסק בלבד, העוסק יכול להעריך כי עיקר הכנסתו לא תהייה ממשכורת (גימלה או קיצבה). אם יתברר שטעה העוסק, התיק כבר יהיה פתוח כעוסק פטור והמחזורים יהיו נמוכים מהתקרה והתיק יישאר ככזה עד אשר ייסגר או יגדל מעל התקרה.

יודגש כי, למרות שבעיני כותב המאמר הסיבה לכך עלומה, בעלי המקצועות המנויים בתקנה 13 אינם יכולים לפתוח עוסק פטור (דוגמא זהה לדוגמא של סוכן המכירות אך הפעם האדם הוא מהנדס).

וכך נוצר מצב האבסורד שבשירותים מסוימים, בהם נהוג לעבוד בנוסף לעבודה רגילה, מי שמרבית הכנסתו ממשכורת מצד אחד החוק רצה להקל עליו ולכן לא חייב אותו כלל לפתוח עוסק אלא חייב את המשלם לשמש כגובה. אך מי שמרבית הכנסתו ממשכורת ורוצה\צריך לפתוח עוסק החוק מכריח אותו לפתוח עוסק מורשה ואוסר עליו לפתוח עוסק פטור.