נכתב על ידי דולב חסיד רו"ח

 

בעשור האחרון החלו יבואנים ויצרנים לדווח בהתאם לחוק האריזות על כמות פסולת האריזות, אותה הם מוכרים בישראל.

 

מאז החלה חובת הדיווח בשנת 2012 צברו כל הנוגעים בדבר ניסון רב וכפועל יוצא בנו ופיתחו תשתיות דיווח והבנה עמוקה של התהליך והחלה להתפתח פרקטיקה ענפה.

 

במאמר זה אגע במספר שינויים מהותיים אשר התרחשו בתקופה זו ובשינויים צפויים.

תקופה הראשונה של הדיווח אופיינה בלימוד של הנושא, שהיה חדש לחלוטין בישראל.

בתקופה זו היה מיעוט של עסקים אשר ניסה, ביחד עם הרגולציה ושאר הגורמים, לקיים וללמוד את דרישות החוק.

 

במהלך השנים התרחשו מספר אירועים אשר סייעו בהנעת המשק והבאתו למצב כיום:

 

  1. המשרד להגנת הסביבה החל באיתור והטלת קנסות מנהלתיים לעסקים החייבים בדיווח ואינם מדווחים.
  2. משרדי עורכי דין פרטיים החלו בתביעות ייצוגיות כנגד עסקים שלא מדווחים.
  3. המשרד להגנת הסביבה החל בביצוע ביקורות יזומות על חלק מהדוחות שהוגשו.
  4. המשרד להגנת הסביבה יצר מסלול דיווח חדש (לפי מחזורים), שמטרתו להקל על עסקים בינוניים וקטנים.
  5. לשכת רואי חשבון עדכנה את חוות הדעת על הדוחות השנתיים של חוק האריזות.
  6. ת.מ.י.ר החלו להתיר לעסקים לבצע תיקונים בדוחות הקודמים שלהם.
  7. חברות פרטיות התמקצעו בחוק ומסייעות בהכנת תשתיות דיווח נוחות ויעילות.
  8. רואי החשבון צברו ניסיון בביקורת ובסיוע לעסקים בהכנת הדיווח השנתי.

 

 

צעדים אשר מניעים עסקים נוספים להצטרף למעגל המדווחים

 

מכיוון שהמחיר שאותו משלמים העסקים, לכל טון פסולת, נקבע בהתאם לעלויות הפינוי וההתמודדות עם הפסולת המתחלקת בין המדווחים, ברור שככל ותגדל אוכלוסיית המדווחים כך יקטן המחיר שכל עסק מחויב לשלם על כל טון פסולת.

 

אציין כי קיים עיוות בשיטה הנוכחית: כל עסק המתחיל לדווח מחויב בדיווח החל משנת 2012 או מיום הקמתו (כמוקדם). אם לדוגמא בשנת 2020 ייכנסו למערכת הדיווחים עשרות אלפי מדווחים חדשים אשר ידווחו רטרואקטיבית משנת 2012 נראה כי העסקים אשר קיימו את החוק החל מתחילתו היו אמורים לקבל החזר בגין השנים הללו, מאחר ומספר המדווחים גדל ולכן המחיר לטון צריך לרדת בפועל לא מתבצעים החזרים אלו (בטענה מעניינת שהעלויות בפועל אכן שולמו בהתחשב במספר המדווחים לאותה תקופה) אך קופת המדינה קיבלה סכום נוסף.

 

בהזדמנות זו אציין כי מומלץ לעסקים אשר קיבלו מכתבים ממשרדי עורכי דין ובהם תביעה בגין אי קיום החוק (ובחלק מהמקרים מדובר על תביעה ייצוגית, בשם כל התושבים) להתייחס לנושא ברצינות ולהתחיל לדווח על הפסולת וזאת כמובן במקביל לכל ייעוץ משפטי שעליהם לקבל, כהתמודדות עם התביעה עצמה.

 

גם עסקים אשר קיבלו פניות ישירות מהמשרד להגנת הסביבה טוב יעשו אם כצעד ראשון יתחילו לדווח בכדי לנסות ולמזער את הקנסות בגין אי הדיווח הקבועים בחוק (ועלולים להגיע לסכומים משמעותיים ביותר).

 

 

 

 

 

 

שיטות דיווח חדשות

 

על מנת לנסות ולהקל על עסקים, החל מהדוחות לשנת 2019 הוכנסה שיטת דיווח חדשה – דיווח לפי מחזור. לפי השיטה עסקים עם מתחת ל- 300 טון פסולת אריזות יכולים לבחור בשיטה זו, אשר בעיקרה קובעת כי החישובים השנתיים ייעשו בהתאם לשינויים במחזור העסק, במקום חישוב פרטני ומדויק של כל הפסולת החייבת בדיווח.

 

לכאורה נראה כי מדובר בשיטה מאד ידידותית ונכונה לחלק מהעסקים, אך בפועל לשיטה זו מספר חסרונות, שחלקן מהותי:

 

  • כל תקופה, בהתאם לשנת הדיווח הראשונה ובכל מקרה אחת ל- 5 שנים, ייעשה דיווח מפורט (חישב פרטני ומדויק של כל הפסולת החייבת בדיווח).

בעסקים רבים ביצוע של דיווח מפורט כל שנה הוא אומנם משימה סיזיפית ומעיקה אך הידע שנצבר בעסק, שכולל מעורבות שנתית ורציפה של אנשי מפתח בארגון ושל עובדים רלוונטיים לתהליך – הוא קריטי ואובדן הידע הזה, לתקופה של 5 שנים, עלול להוביל לתהליך ארוך, מייגע ויקר בעת הדיווח המפורט הבא.

 

  • התקופות של ה-5 שנים הן קבועות לכל המדווחים. בתקופה בה יידרש דיווח מפורט צפוי כי כל החברות המסייעות, רואי החשבון ות.מ.י.ר. יהיו עמוסים מאד והדבר עלול להוביל למחסור זמני בכח אדם מיומן וזמין לסיוע לעסקים שיתקשו לבצע את הדיווח.

 

  • בפרקטיקה, כיום חברת ת.מ.י.ר מבקשת לקבל כל תקופת דיווח חישובים הנוגעים לשינויים במחזור (גם בתוך השנה) והדבר מצריך מעורבות של אנשים בארגון ולא רק במועד הדיווח השנתי.

 

בהתחשב בדברים אלו, בחלק מן המקרים, מומלץ לעסקים להמשיך ולדווח בשיטה המפורטת. בייחוד בחברות אשר פיתחו נהלי עבודה מסודרים, כאשר מדובר בעסקים עם מאפיינים ייחודיים אשר דיווח מפורט שנתי הוא בר ביצוע בלא עלויות ניכרות או כאשר צפוי שדיווח שנתי מפורט בתום 5 השנים יהיה מסובך, בצורה שאינה סבירה.

 

בהזדמנות זו אציין כי בתקופה האחרונה שלחה ת.מ.י.ר נספח להסכם עם היצרנים והיבואנים ובו נוספה האפשרות לשיטת הדיווח החדשה.  

 

חוות דעת רואי חשבון

 

לשכת רואי חשבון, כגוף המייצג מספר רב של עסקים החייבים בדיווח וכגוף האמון על הרמה המקצועית של חוות הדעת, המחויבת בהתאם לחוק על הדוח השנתי, עוקבת אחרי השינויים ואחרי הצרכים של העסקים ויוזמת שינויים הכרחיים בנוסח של חוות הדעת רואה החשבון על הדוח השנתי בהתאם לחוק האריזות.

 

שינויים אלו הובילו לעדכון חוות הדעת הראשונה שפורסמה בשנת 2012 – העדכון כלל שינויים שהיו מחויבי המציאות, בשל ידע רב שנצבר בתחום ומטרתו לסייע לרואי החשבון המבקרים לקיים את החוק בצורה שלא תסרבל, תקשה או תהפוך את הביקורת לבלתי אפשרית ולכזאת שמכשילה את העסקים ואת רואי החשבון.

 

בנוסף הלשכה דחפה לפרסום נוסח חדש, המתאים לשיטת הדיווח החדשה, וזאת בטווח זמן מידי שלאחר פרסום שיטת הדיווח החדשה.

 

 

 

 

 

ביקורות על דוחות קיימים

 

כאמור המשרד להגנת הסביבה החל בביצוע ביקורות על הדיווחים שבוצעו.

חלק גדול מהביקורות שנעשות מתמקד בבדיקת שלמות הנתונים – במטרה לוודא שהדיווח והבדיקות שנעשו הכיל את כל הפריטים שהעסק מכר וחייבים בדיווח.

 

ומרבית הביקורות שנעשות הן ביקורות "עומק" וכמות הזמן המושקע בביקורת היא גדולה מאד תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר.

 

כמובן שהביקורת על הדוחות הוא חלק חשוב ביותר. לפחות בשלב זה, יש לשאוף כי המבקרים ישתמשו בביקורת בכדי לסייע לעסקים להבין את החקיקה ובכדי לוודא קיום וביצוע נאותים של החוק ולא בכדי לנסות ולמצוא סוגיות במחלוקת או כדי להגדיל את שעות הביקורת המבוצעות בחברות.

עדיף להשקיע פחות זמן בכל חברה ולעשות יותר ביקורות, מאשר להעמיק בכל ביקורת עם הערות ודרישות נוספות ומכבידות על העסקים.

 

תיקוני דיווח

 

עד לאחרונה חברת ת.מ.י.ר סרבה לאפשר לעסקים לתקן את דיווחיהם, לאחר שעבר מועד הדיווח.

כעת שינתה ת.מ.י.ר את מדיניותה והחלה לאפשר לעסקים תיקונים בגין שנים קודמות.

 

נציין כי תיקונים כאלו מחייבים את העסקים בביצוע ביקורת מלאה על הדוחות המתוקנים.

כבכל ביקורת רטרואקטיבית ובעיקר כאשר מדובר בביקורת של חוק האריזות, שבחלק גדול מהמקרים חלק מהותי מהמוצרים הכלולים בדיווח אינו בנמצא בהישג יד בעת הביקורת, מדובר על משימה לא פשוטה.

 

מאחר ומדובר בתהליך שאינו פשוט ודורש הבנה עמוקה של החוק והתהליכים בעסקים, החליטו בת.מ.י.ר לאפשר לחמישה משרדים, עתירי ניסיון בתחום בלבד לתת את חוות הדעת על הדוחות המתוקנים.

 

למען הגילוי הנאות אציין כי כותב מאמר זה ומשרדו הם אחד מן המשרדים אשר ת.מ.י.ר מקבלת את חוות דעתם בנוגע לדוחות המתוקנים.

 

בעת ניתוח ובדיקה האם על עסק לבצע תיקון דיווח כדאי לבחון את החיסכון הצפוי לעסק בשל התיקון ולקחת בחשבון שגם להליך התיקון עצמו יש עלויות הכוללות בין היתר שימוש באנשי מקצוע חיצוניים ושעות עבודה רבות של עובדי העסק, שיבצעו את העבודה עצמה.

 

כל זאת תוך ידיעה שייתכן והבדיקה הנוספת אינה כוללת רק את הטעות אלא את כל הדיווח ובמקרים רבים מתגלה כי מלבד ל"טעות" ישנן טעויות רבות אחרות, יתכן שחלקן לרעת העסק.

 

משימות להמשך

 

ככל שעובר הזמן מתגבשת פרקטיקה נרחבת ומיומנותם של אנשי המקצוע עולה.

גם הגופים הרגולטוריים והאחרים מרחיבים את בסיס הידע והניסיון הנצבר שלהם.

 

מכיוון שעדיין מדובר בחוק יחסית חדש ובייחוד כאשר על פי הנתונים ישנם עסקים רבים שעדיין אינם מדווחים כלל, בניגוד לחוק, אנו צפויים להמשיך ולראות שינויים רבים בתקופה הקרובה.

 

אחד השינויים המהותיים ביותר, אשר צפוי להשפיע מאד על השוק כולו, הוא החלה של פטור מדיווח.

 

בהתאם לסעיף 10 לחוק, על יצרן או יבואן אשר משקל פסולת אריזותיו החייב בדיווח קטן מ 1 טון חל פטור מדיווח.

כיום ישנם חסמים רבים שבפועל אינם מאפשרים לחייבים אשר עומדים בתנאי זה לקבל את הפטור והם נדרשים לבצע פעולות רבות, דומות מאד בהיקפן לאלו של חייב רגיל.

 

ממש לפני פרוץ מגפת הקורונה החלו הגורמים הרלוונטיים לנסות ולגבש תנאים, אשר גיבושם יאפשר לזכאים לקבל את הפטור המגיע להם, בהתאם לחוק.

צפוי שבתקופה הקרובה תחודשנה הישיבות בנושא.

 

כמובן שהדבר החשוב ביותר, בתנאים שייקבעו לשם בדיקת הזכאות, יהיה להוריד למינימום את הדרישות מהעסקים לשם הוכחת העמידה בתנאים.

על מנת שלא להעמיס בביורוקרטיה מיותרת, יקרה ומסורבלת.

אך זאת יש לבצע במקביל לאכיפה נמרצת כנגד אלו המנצלים את הדרישות הנמוכות שלא בצדק.

 

 

 

 

 

 

הכותב הינו שותף במשרד רואה חשבון קבקוב בלאס ושות'.      

בעל ניסיון עשיר בביקורת וסיוע בחוקי איכות הסביבה.

www.kabkh.co.il